איך זה להיות עץ

ט"ו בשבט הוא אחד החגים המשונים בלוח השנה הישראלי. הוא שמח, הוא חגיגי, הוא מלא משמעות. אבל הוא גם קטן, קרוב מידי לפורים, כמעט לא מספיק מורגש. חיפוש קצר בבלוג גילה לי שזו לא סתם הרגשה. ט"ו בשבט הוא חג לא-מספיק-נחגג בביתנו. נכון, יש כמה רעיונות מוצלחים ממש בעמוד החג, אבל הרבה פחות מאשר בחגים אחרים. אני חושבת שזה נובע בעיקר מעומס האירועים שיש לנו בתקופה הזו בשנה- סמוך ליום ההולדת של יעלה, חברותיה ובנות דודותיה, וכאמור- יחד עם ההכנות לפורים, שאצלנו הן תמיד מוגזמות. בכל זאת, החלטתי שהשנה אני רוצה לחשוב קצת יותר על החג הזה.

יעלה ואמיתי גדלים. השיחות איתם הופכות עמוקות ומשמעותיות יותר. הן מתגלגלות לנושאים ולמקומות שמצליחים להפתיע אותו בכל פעם מחדש. כל פעילות שאנחנו עושים בימים אלו הופכת למסע מתגלגל  ומרתק, ולפיכך, גם התיאורים פה יצאו לי קצת…ארכיאולוגיים. כמעט שקלתי להקדיש רשומה לכל פעילות, אבל בדיקת מציאות קלה הבהירה לי שהם לא יקרו לעולם, אז, נשימה עמוקה-

5 פעילויות בהשראת עצים, לכבוד ט"ו בשבט:

1. אוספים ענפים:
בתקופה האחרונה הליכות הטבע היומיות שלנו (סיפרתי עליהן בעבר בפירוט, באחת הרשומות האהובות עליי ביותר בבלוג) קיבלו תוספת מעניינת של משימות. בהמשך אכתוב על זה קצת יותר, אבל לענייננו- זה מחייב אותי לשים הרבה יותר לב לפרטים הקטנים שבדרך. אמיתי אוסף מקלות כבר תקופה ארוכה. זה התחיל מרצון להכין מאגרים לקראת מדורה עתידית, ואכן אנחנו (כלומר בח"ל) משתדלים מידי תקופה להפוך את המאגר שלו למדורה לתפארת. בין מדורה למדורה המקלות שלו משמשים כחרבות, כשרביטים, כצינורות כיבוי, כקוביות וכאינסוף דברים אחרים. השילוב בין תשומת הלב לפרטים לבין האהבה של אמיתי למקלות הביא אותי לחפש שימושים חדשים למקלות שאנחנו פוגשים. נתתי לילדים משימה- למצוא, כל אחד בנפרד, מקל ארוך יותר מהזרוע שלו. זה היה אתגר מלהיב במיוחד, אז המשכנו איתו בווריאציות שונות- למצוא שני מקלות בדיוק באותו האורך, למצוא מקל קטן יותר מהזרת. הילדים הפנימו את העקרון, והתחילו להשתמש במקלות ובענפים ככלי מדידה מן המנין. בעיקר כדי למדוד את הדבר הכי חשוב- מי הכי גבוה.

שאריות הצד הדידקטי של חשות צורך להדגיש כמה דברים אפשר ללמוד מאוסף של מקלות שאספנו בדרך…אז מה הרווחנו?

  • תמריץ ומיקוד משמעותי בטיולים
  • שימוש בחומר טבעי, זמין ומזמין
  • חומר "פתוח" שמאפשר לדמיון לעוף וליצירתיות לעבוד שעות נוספות
  • כישורים חשבוניים- מדידה, השוואה, מנייה וכו'
  • וגם הנדסיים (מדו מימד לתלת מימד, ייצוב מבנים, צורות הנדסיות)
  • ושפתיים- השוואה דורשת כלים שפתיים משוכללים- מילות תיאור מדוייקות של גודל, של מרקם וכו', מילות השוואה, משפטים מורכבים.
  • מקלות וענפים יכולים להיות שימושיים בשלל מקומות- לבנייה, למשחק דמיוני, לציור בבוץ, ליצירה (צביעה, ליפוף).

2. הזמנה לחקירה- פלסטלינה ומקלות:

בתקופה האחרונה, גם לנו, כמו לכולם, היו כמה ימי מחלה שהזמינו אותנו לפעילות ביתית אינטנסיבית. כרגיל, הופתעתי לגלות כמה התגעגענו לזה וכמה זה כיף. התחלנו ב"10 דקות" שלנו. אחרי שהיינו עוד קצת גיבורי על, עשינו פעילויות מגניבות שהילדים המציאו עם חישוקים ואפילו המצאנו שירים על בסיס ספרי ילדים אהובים (מאיפה הם מביאים את הרעיונות האלו?! ילדים מעולים, אובייקטיבית), אני בחרתי להקדיש את עשר הדקות שלי להצעת הגשה שראיתי באחת מקבוצות האמנות בפייסבוק והתלהבתי מהן מאוד- קוביות פלסטלינה ירוקות ואוסף של…מקלות! כמובן שאפשר להגיש את המנה הזו עם המקלות מהסעיף הקודם, אבל אני השתמשתי הפעם באוסף של מקלות קנויים בצורות ובגדלים שונים.

ליעלה היתה מהר מאוד תוכנית מדוייקת והיא ביקשה תוספות כדי להגשים אותה. היא התחילה מבסיס פלסטלינה קטן, והרחיבה את הגינה הקהילתית שלה לאט לאט:

היא שתלה עצים בגבהים שונים, לאט לאט גם הנצו פרחים (תורמוסים, כמובן), הרבה עבודה עדינה של נעיצה וחיבורים, והגינה הקהילתית הייתה מוכנה לפיקניק המוני שהתווסף שלב אחרי שלב:

אני נהניתי מאוד מההתבוננות ביצירה, וגם מהמשחק החופשי בחומרים שהיו מונחים סביבי. לא הייתי במצברוח מרוכז במיוחד, או ממש בחשק ליצור בשביל עצמי, אז יצרתי המחשות קטנות של דברים שאפשר לעשות משילוב החומרים- טכניקות, רעיונות וכיוונים:

שוב משחקי דו-מימד ותלת מימד, מימדים שונים של מקלות- דקים ועבים, רחבים וצרים, ארוכים וקצרים וכו'. אמיתי בשלב הזה היה מאוד מאוד מסכן ומאוד מאוד מעוך על הספה. המשחק שלי עם המקלות הוליד גם משהו קטן כדי לשמח את ליבו:

מקלות גיבורי-על. אז מה אם יש לי אפס יכולת ציור? המקלות שימחו אותו ממש והפכו אותו לקצת יותר מחובר להתרחשות.

3. הזמנה ליצירה- חום וירוק:

ביום אחר, אבל באותה אווירה, התחלתי את עשר הדקות שלי בהזמנה אחרת ליצירה- אוסף של ירוקים וחומים- ניירות שונים, צבעים (שמן, שעווה, עיפרון וטושים) וגם מספריים ודבק.

יעלה התקשתה עם הגבלת הצבעים. היא התחילה מהחום והירוק, וכשהרעיונות שלה התחילו לעוף היא הוסיפה צבעים נוספים. התלבטתי לרגע אם לעצור את זה, והחלטתי שממש לא כדאי. היא יצרה באווירה ט"ו בשבטית להפליא (כדור פורח ושדות של פרחים, לדבריה):

אני הפעם הייתי במצברוח יותר יצירתי. כשאני יוצרת לצד הילדים, אני מצליחה הרבה פחות להתמקד בתוצר, והרבה יותר להנות מהדרך. אני מנסה להשתמש במגוון של טכניקות, לחקור בעצמי את האפשרויות של כל חומר. אני משתדלת לדבר כמה שפחות, לא לנסות להדריך או ללמד. הנסיון לימד אותי שזה מועד לכשלון ואפילו לפיצוץ של אווירת היצירה. אז אני פשוט יוצרת בעצמי, בשקט, נהנית מזה באמת, והם, מידי פעם, מציצים. התחלתי ממצב רוח קולאז'י ועשיר בקריעה ששעשע את אמיתי:

ואחר כך בחנתי את השילובים בין הניירות השונים לצבעים השונים:

החלק הזה תפס את תשומת ליבה של יעלה, שהתלהבה מהמפגש בין נייר עם טקסטורה לבין הפנדה:

המצע שהיא צבעה הזכיר לה את הפיקניק בגינה הקהילתית, אז היא הזמינה שוב את כל החבר'ה:

כמו שהכנתי מראש, השיחה גלשה, ואיכשהו הגענו לדבר על טכניקות צילום, דיונים שהולידו יופי של צילומי משפחה:

המשחק שלי בצבעים ובקרעים משך גם את תשומת ליבו של אמיתי, אבל מכיוון אחר- הצמרת של ה"ברוש" שלי, הזכירה לו דווקא חרב:

בשאר הזמן, אמיתי, שקצת התאושש, היה עסוק בלחבר בין שתי ההזמנות מהימים האחרונים, ליצירת כלי תחבורה/קסדה/בית לגיבורי העל שלו:

מי אמר שגירים חייבים לשמש לציור?

סיימנו את סשן היצירה הארוך שלנו עם סידור המוצגים לתערוכה, שנותנת אווירה חגיגית לבית שלנו ועושה אותי שמחה. מבחינה "אמנותית" אני לא ממש מחבבת את מה שיצרתי בסשן הזה, אבל כל כך נהניתי. העניין הזה של משחק לצורך המשחק כל כך לא פשוט בתור מבוגרים.

4. איך זה להיות עץ?

במקביל ליצירה, הרכבנו לנו פלייליסט ט"ו בשבט אלטרנטיבי. הדיסק הקלאסי של "השקדייה פורחת" ו"כך הולכים השותלים" מיצה את עצמו די מהר, ואני התחלתי לזמזם לי כל מיני שירי עצים ופרחים שרצו לי בראש. הילדים ביקשו, כמו שהם מבקשים לאחרונה, לשמוע את הגרסה האמיתית של הזמזומים חסרי הפשר שלי (שירה ואני זה…ובכן, פשוט לא).

אז יצרנו לנו מיני פלייסליסט ששימח מאוד את ליבי, סיקרן מאוד את הילדים והוליד כמה שיחות מרתקות במיוחד על דימויים, על עצים, ועל החיים. אפשר לשמוע את הרשימה שלנו כאן. עוד רעיונות לשירי יום הולדת הולמים לאילנות יתקבלו בברכה ובשמחה!

5. מפת חשיבה:

אחרונה חביבה. פעילות שבינתיים עשיתי רק עם עצמי. עדיין לא שיתפתי בה את הילדים, אבל אני בטוחה שלפחות יעלה תהנה ממנה מאוד. ההשראה הגיעה מעינת להב, שהעמוד שלה הוא מקור בלתי נדלה של השראה בשבילי (השראה שהולידה שיתוף פעולה שבדרך, וגם התחלה של ידידות אמיצה :). מפות חשיבה הן כלי מדהים ומופלא, שבקרוב יקבל ממני התייחסות נאותה, אבל לא יכולתי לחכות עם זה, כי הוא כל כך מתחבר לי לט"ו בשבט, בעיקר עם ההשראה הנהדרת שעינת העלתה:

שווה לקרוא עד הסוף. מפת חשיבה בצורת עץ יכולה לצמוח לכל כך הרבה כיוונים. למחשבות על שורשים וכנפיים, לכיוונים של צמיחה, למפת מושגים ביולוגית-בוטנית, לרעיונות לחג, לאסוציאציות כלליות, לביטויים, לדימויים ול….ול….מה תצמיח מפת החשיבה הט"ו בשבטית שלכן? מוזמנות לשתף אותי, וגם את עינת- בעמוד הפייסבוק התינוק שלי, ששולח אט אט שורשים למעמקי האדמה.

 

בעוד יומיים ט"ו בשבט מגיע, והשנה אני מרגישה הרבה יותר מוכנה. אני מרגישה הרבה יותר חגיגית. אני מרגישה שנתתי לילדי יום ההולדת את המקום הראוי להם- הקדשנו להם תשומת לב, הקשבנו להם, למדנו מהם כמה דברים חדשים, קיבלנו השראה לצמיחה ולפריחה לקראת האביב שמתחיל להציץ מכל פינה. שיהיה לכולנו חג אילנות שמח!

 

נקי-מלוכלך-נקי

ערבוב צבעים בלי לכלוך

אמנם הפעילות הזו לא קשורה ישירות לל"ג בעומר, אבל מתאימה לו מאוד…יש משהו קסום באש. פתגם עממי ידוע טוען שאפשר להסתכל על אש שעות, ובאופן אישי, אני מסכימה. אני חושבת שיש לזה הרבה גורמים, אבל אחד הבולטים שבהם הוא הצבעים. שילוב נפלא של אדום, צהוב, כתום ולפעמים נגיעות קלות של כחול וסגול…כמה מגוון, כמה יופי, ואיזו הזדמנות נהדרת לדבר על ערבובי צבעים. זו לא הפעילות הראשונה שעשינו בנושא, אבל בהחלט אחת המוצלחות שבהן. הרעיון רץ ברשת תקופה ארוכה, ועכשיו, כשאמיתי לוקח חלק פעיל בפעילויות שלנו- החלטתי שזו הזדמנות מתאימה לנסות אותו. בד"כ אני מאוד בעד לכלוך, אני מאמינה בכל ליבי שהוא חיוני להתפתחות תקינה, אבל עם ילדים כ"כ קטנים, חשוב שהלכלוך הזה יהיה אכיל. אמנם צבעי גואש/ידיים לרוב אינם רעילים, אבל בכל זאת, לא נראה לי שהם מומלצים לאכילה בכמויות גדולות. אנחנו משתמשים בכל מיני גרסאות ביתיות של צבעים אכילים אבל עדיין לא מוכנים לזנוח את הצבעים הקנויים. אז הכנו לנו משחק ערבוב צבעים, עם צבעי גואש מנצנצים, ובלי לכלוך:

IMG_20150426_112542

בשקיות נאטמות גדולות מילאנו שתי שלוליות גדולות של צבעים מנצנצים (שגיסתי האהובה קנתה לנו במקסטוק!). יעלה בחרה לה כחול ואדום, ולאמיתי צהוב ואדום. את השקיות הדבקתי במסקינגטייפ לרצפה ונתתי לילדים לגשת:

IMG_20150426_112916

החלק של שקיות נפרדות היה להם לא קל…הם התעקשו לחלוק באותה שקית, מה שהיה לא קל ליעלה (מוטיב חוזר מאוד בביתנו בתקופה זו). שינינו קצת את המיקום וזה שיפר את המצב:

IMG_20150426_115232

העברתי את שתי השקיות למיקום אסטרטגי על החלון. מעצים את אפקט הנצנצים של הגואש ובכלל את האפקט של הצבעים, וגם איפשר להפרשי הגובה (כל עוד הם קיימים, not for long…) ליצור הפרדת כוח נדרשת. לשמחתי הרבה אמיתי מאוד נהנה. זה בהחלט האתגר הכי גדול של עכשיו- למצוא פעילויות מוצלחות גם בשבילו וגם בשבילה, בלי עבודה כפולה:

IMG_20150426_114955

יעלה יצרה מניפות מניפות ומאוד נהנתה. הראיתי לה איך אפשר לנצל את הלוחות החדשים האלו לתרגל ציור ואפילו כתיבה:

IMG_20150426_115100

ודיברנו על אש לא?! האפקט מושלם, תודו:

IMG_20150426_115121

את השקיות השארנו על החלון, ומידי פעם אנחנו חוזרים לשחק, להתאמן בציור צורות, "לעשות בכאילו" כתיבה ועוד. להיט מובטח, קל להכנה ולגמרי נטול לכלוך! כמובן שזו הזדמנות נהדרת למשחק תחושתי, שמתאימה גם להורים נקיים וגם לילדים שחוששים מלכלוכים, כשלב הדרגתי לפני המעבר למשחק תחושתי נטול מחסומים.

בנתיים הספקנו עוד כמה דברים מגניבים סביב צבעי האש ונושא האש בכלל, קראנו סיפורים על ל"ג בעומר, ראינו ושמענו שירים וגם תכננו והתכוננו לעוד שתי פעילויות מגניבות במיוחד, שעוד לא הספקנו לבצע. תמיד זה מפתיע אותי איך הימים שלנו מתמלאים ועמוסים כמעט בלי להתכוון. זו בדיוק ההגדרה של "צרות טובות" :). אז נתראה בקרוב עם עוד כמה פעילויות לפני המדורות…

על קופסאות תחושתיות

הכל אודות קופסאות תחושתיות

לפני שאני מתחילה לספר על הקופסה התחושתית החדשה שהכנו, הפעם לרגל חנוכה, הגיע הזמן לפוסט שהבטחתי מרגע פתיחת הבלוג- "הכל על קופסאות תחושתיות". חשוב לי להדגיש שאת כל המידע, הרעיונות והמחשבות סביב הנושא ליקטתי משיטוטים רבים באינטרנט. לא למדתי את זה וגם לא המצאתי את זה. רק אספתי, ניסיתי והסקתי מסקנות. גם ברשומה הזו חלק גדול מהמידע מתורגם מאתרים שונים (קישורים והמלצות בסוף הפוסט) ומעטו תוספות שלי. מזהירה מראש שיצא פוסט א-ר-ו-ך. שקלתי לחלק אותו לשני חלקים, אבל החלטתי שעדיף שכל המידע ירוכז במקום אחד, אז בהחלט אפשר ואפילו מומלץ לקרוא בהפסקות. מוכנות?

קודם כל- מה זה בכלל "קופסה תחושתית"?

ההגדרה הפשוטה ביותר היא- חוויה חושית באזור תחום. קופסה תחושתית, לרוב מורכבת ממיכל פשוט מלא בכמות גדולה של מילוי- חומר בסיס. מילוי יכול להיות חול, אורז, מים, קטניות ועוד. לחומר הבסיס מוסיפים אביזרים שונים לפי בחירתנו, בדרך כלל בהתאם למכנה משותף שבחרנו (כלומר, לפי הנושא של הקופסה התחושתית, אבל זה לא חובה! בהחלט אפשר ליצור קופסאות תחושתיות ללא נושא מוגדר). קופסה תחושתית יכולה בקלות להפוך לחוויה חדשה וייחודית בכל פעם- גם אם משתמשים באותו מילוי שוב ושוב. המיכל צריך להיות גדול מספיק כדי לאפשר לילד לחקור ולשחק מבלי לשפוך את כל המילוי.

P1020467
ככה נראה הבסיס של קופסה תחושתית

למה להשתמש ב"קופסה תחושתית"?

כל מי שבילה פעם מעל חמש דקות עם ילד, יודע שילדים הם חוקרים מבטן ומלידה. ילדים מתקשים מאוד לסרב להזדמנות לחקור ולגלות את העולם שסובב אותם, ולכן התפקיד שלנו הוא רק לספק להם את ההזמנויות האלו. ידוע גם שלמידה מתחזקת ומשתפרת ככל שמעורבים בה יותר חושים. השילוב של שתי העובדות האלו הוא שהופך קופסאות תחושתיות לדרך למידה אידיאלית לילדים. לרוב, קופסה תחושתית מערבת מספר חושים, לעיתים אפילו את כולם. ילדים יכולים לחוות כמה חושים במקביל בזמן המשחק- מישוש, ריח, שמיעה, ראייה כמובן ולעיתים גם טעם.

קופסאות תחושתיות (ומשחק תחושתי בכלל, אבל נתמקד לרגע) מסייעות לילד בבניית בטחון עצמי מכיוון שהן מאפשרות לילד ליצור, לשחק ולבצע את הרעיונות שלו בעצמו, עם מינימום עזרה או מגבלות- אבל בסביבה מבוקרת ומותאמת שאנחנו בנינו. ברגע שהסביבה בנויה- אנחנו יכולים (ואף מומלץ) להישען אחורה ולתת לילד להוביל בדרך לגילוי העולם שסביבו. הקופסאות התחושתיות מספקות לילד הזדמנות לצפות במציאות ו"לתמרן" אותה על מנת לבחון את הגבולות שלה. בנוסף לערך הלימודי, הקופסאות מסייעות להרגיע את הילד, למקד אותו ולהעסיק אותו לזמן ממושך (כמובן שמשך הזמן תלוי בילד הספציפי). עוד יתרון גדול מנסיוני האישי הוא פיתוח יצירתיות. כשלא נותנים לילד הוראות משחק ברורות, הוא מגיע למקומות המעניינים ביותר.

מה עוד מרוויחים על הדרך?

כישורי חיים מעשיים– מרכיב בסיסי וחשוב מעקרונות שיטת "מונטסורי". הקופסה התחושתית מאפשרת לילד ללמוד ולתרגל כישורים שימושיים למגוון פעולות יומיומיות- זריקה, מילוי, גריפה, אחיזה. התרגול הזה מסייע מאוד בפעולות האכילה, המשחק בחוץ, הרחצה, הלבוש ועוד.

027

כישורי משחק– קופסאות תחשותיות מתאימות הן למשחק עצמאי והן למשחק חברתי. כשהילדים קטנים הם יכולים לשחק בהן אחד ליד השני, וכשהם גדלים אפשר ליצור שיתופי פעולה ומשחק חברתי. לא פחות חשוב- הקופסאות מסייעות מאוד בבניית יכולת המשחק העצמאי של הילד. מכיוון שהילד נדרש להמציא את אופן המשחק- הוא מפתח רעיונות למשחק יצירתי, אותם הוא יכול ליישם אחר כך גם בסביבות אחרות.

P1030736

כישורים לשוניים– חובשת רגע את הכובע המקצועי שלי…הקופסאות התחושתיות מספקות הזדמנויות נהדרות לשיחה ולמתן מודל שפתי. כל קופסה שבנינו עד כה העשירה ליעלה את אוצר המילים באופן משמעותי- במילים ובמושגים חדשים. כשרוצים ללמד אוצר מילים ספציפי לנושא מסויים (נניח סביב חג)- זו הפעילות המושלמת. כשרוצים ללמד מושגי מרחב, גודל, צבע, צורה- אידיאלי. כשרוצים ללמד פעלים ספציפיים- נהדר. לא חייבים להגדיר מראש מטרות שפתיות כמו ברשימה שעשיתי פה- השפה היא חלק בלתי נפרד מהקופסאות, גם אם לא מתכוונים לזה (אבל לקלינאיות התקשורת שבקהל- זו פעילות נפלאה לטיפולים. באחריות).

SAMSUNG
קופסת חיות
קופסה ירוקה- לזיהוי הצבע הירוק
קופסה ירוקה- לזיהוי הצבע הירוק

איך מכינים קופסה תחושתית?

  • איזה מיכל מתאים לקופסה סנסורית?

בעיני הקריטריון החשוב ביותר הוא שלמיכל יהיה מכסה, על מנת שיהיה ניתן לשמור אותו למשך תקופה בצורה נוחה ובטוחה (אצלנו כל קופסה מחזיקה פחות או יותר חודש, עד שאנחנו עוברים לקופסה הבאה). אחרי קצת ניסויים אני מצאתי שהכי נוח לי להשתמש במיכל פלסטיק שקוף (למרות שלקופסאות מסויימות נוח יותר שהרקע לבן) ויחסית קטן (8 ליטרים), כדי להתאים כרגע לגודל של יעלה- היא יכולה להרים אותם לבד, לשלוף אותם מהמקום ולהחזיר אותם, מה שהופך אותם לנגישים ולשמישים במיוחד. בדרך כלל גם חבילה אחת של מילוי מכל הסוגים הקנויים מספיקה כדי למלא את המיכל (נניח עדשים, אורז או פסטה). בכל זאת- היא עדיין יכולה די בקלות לשבת בתוך הקופסה! וזו אחת הפעילויות החביבות עליה…לילדים גדולים יותר כדאי להתאים מיכלים גדולים יותר, שמגדילים את אפשרויות המשחק. גם אנחנו, לפעילויות מסויימות, משתמשים בקופסה גדולה יותר, כאמור-אין חוקים.

SAMSUNG

  •  איך בוחרים מילוי?

קודם כל חשוב להתאים את המילוי לגיל הילד ולאופי שלו- לילד שמכניס כל דבר לפה לא ניתן קופסה במילוי עדשים או גרגירי תירס, כמובן. לילד כזה אפשר לתת קופסה מלאה במים, בפסטה לא מבושלת (חתיכות גדולות), בפונפונים/חרוזים גדולים, או במילויים אכילים כמו ג'לי, סוכר, מלח, קמח ושילובים שונים שלהם (יש המוני המונים של מתכונים ברשת, למשל חול אכיל). גם בילדים גדולים יותר- חשוב להקפיד להשגיח ולמנוע הכנסה של גרגירים למקומות לא רצויים (נניח לפה של האחים הקטנים). מלבד הגיל ורמת הסיכון כדאי להתאים את הגרגירים למטרה של הקופסה- מילויים כבדים יותר, כמו אבני נוי או גרגירי שעועית, יכולים לסייע מאוד בהרגעה. גרגירים קטנים, כמו אפונה יבשה או עדשים, נהדרים לתרגול של כל כישורי החיים שדיברנו עליהם קודם וכו'. הקריטריון האחרון, אך לא פחות חשוב, הוא המראה. למשל לקופסת ראש השנה בחרתי בגרגירי תירס, כי הצבע שלהם מתחבר לחג (דבש) והצורה שלהם מזכירה גרגירי רימון. לקופסה הירוקה השתמשתי באפונה יבשה, כי היא, ובכן, ירוקה. אל תגבילו את עצמכן לרעיונות ברשת, תרגישו חופשי לאלתר ממה שיש בסביבה או בבית. קופסת סתיו למשל בהחלט יכולה להיבנות על בסיס של עלים יבשים וקופסת חנוכה שלנו נבנתה על בסיס של…נרות.

P1050899

  • איך בוחרים נושא?

קופסה תחושתית יכולה להיות עונתית- להתאים למזג האוויר כמו קופסת הסתיו שלנו, לאירועים משמעותיים בלוח השנה או לחגים. קופסה יכולה גם להתבסס על משהו שמעסיק את הילד או מעניין אותו במיוחד, נניח לגו, או ספר מסויים (לנו הייתה לא מזמן קופסה שעדיין לא הראיתי פה, בהשראת הספר "הטרקטור בארגז החול"), או סרט דיסני נבחר…מה שמעניין את הילד. אפשרות נוספת היא קופסה סביב מטרה לימודית שמעסיקה אותנו, כמו הקופסה הירוקה שלנו, שהייתה חלק מתהליך ארוך ומגוון מאוד של הכרת הצבעים.

  • איך מרכיבים את הקופסה?

ברגע שבוחרים נושא, זה כבר נהיה פשוט מאוד. פתאום בכל מקום תתחילו לראות דברים שקשורים לנושא- ברחבי הבית, בחנויות השקל למיניהן, בספריה, בגרוטאות, אצל בני המשפחה. אין מגבלה לגבי מהות האביזרים- אלו יכולים להיות משחקים, דמויות, עשויים מפלסטיק, עץ, גומי, מאכלים, כאלו שנועדו לילדים או לקוחים מעולם המבוגרים- ממש מכל הבא ליד, כל עוד זה מתקשר לנושא. יש כמה אפשרויות לגבי תהליך הרכבת הקופסה- אפשר להכין הכל מראש ולהציג לילד את הקופסה המוכנה ולתת לו מיד להתחיל לשחק. אפשר להכין מראש את המרכיבים- בסיס ואביזרים, ולהרכיב את הקופסה ביחד עם הילד- לתת לו לשפוך את הבסיס (אפשר להיעזר במשפך- תרגול נהדר)

P1050038

ואפשר גם לחפש את האביזרים המתאימים ביחד עם הילד- לנסות לחשוב יחד מה מתאים לשמש כבסיס (נניח "מה מזכיר לך חורף?" או קל יותר "איפה נמצא הטרקטור מהסיפור?") ואז להסתובב ולחפש אביזרים. בעיני הדרך הטובה ביותר היא לשלב בין האפשרויות, בהתאם לקופסה, בהתאם למצב הרוח של הילד, בהתאם למצב הרוח שלך…הקופסה הירוקה שלנו למשל, נבנתה לגמרי בשיתוף פעולה, את קופסאות החגים בנינו בשיטה השנייה- אני אספתי והרכבנו יחד. כמובן שלא חייבים להיצמד לשיטה אחת גם תוך כדי בנייה של אותה קופסה- אחרי שמילאתם את הקופסה באביזרים שאספת מראש, בהחלט אפשר לתת לילד להוסיף אביזרים שהוא מוצא.

  • איך משחקים?

השאלה הכי קשה, וגם הכי קלה. התשובה המרכזית היא שאין תשובה. מציגים לילד את הקופסה ונותנים לו למצוא את הרעיונות בעצמו. מכיוון שאני קצת חולת שליטה באופיי (עובדת על זה…) אני אוהבת לחשוב מראש איך לשלב בתוך הקופסה מגוון אפשרויות- כמעט תמיד יהיו בתוכה דברים שאפשר לפתוח ולהכניס לתוכם דברים אחרים, יהיו דברים קטנים יותר שאפשר להחביא, יהיו אביזרים מחומרים שונים שאפשר לחקור (פלסטיק, עץ, מתכת, שעווה, מחק). לפעמים יהיו דברים שאפשר להשחיל, לפעמים דברים שאפשר להרכיב- כמה שיותר אפשרויות. יש לנו גם אביזרים כלליים שמלווים את כל הקופסאות- חבילה של כוסות מדידה וחבילה של כפות מדידה, משפכים בגדלים שונים, סכין פלסטיק:

P1030648

אני אוהבת גם להוציא את הקופסה בזמנים לא שגרתיים, כדי לשלב אותה עם פעילויות נוספות, למשל בזמן משחק בבצק או במפגש עם חברים

P1050430

בכל זאת, יעלה תמיד תופסת אותי לא מוכנה ומצליחה להפתיע עם רעיונות יצירתיים הרבה יותר משלי…

שאלות נפוצות:

  •  מה עושים עם הלכלוך?

נכון, המטרה היא לבחור מיכל שיתאים וימנע מרוב המילוי להתפזר מסביב, אבל לרוב, חלק מסויים מהמילוי כן מגיע לסביבתו הקרובה של המיכל. כדאי לקחת את זה בחשבון ולהחליט איך מתאים לכם להתמודד עם זה- לוותר, לשחק בחוץ, לפרוש ניילון מתחת, להביא בסיום הפעילות מטאטא ויעה או שואב אבק קטן, ללמד את הילד לאסוף- יש לא מעט פתרונות ל"בעיה". באופן אישי, מי שביקר בביתי יודע שאני ממש לא מסוג האנשים שמתרגשים מלכלוך (אפילו קצת יותר מידי…). בכל אופן, כשמתפזר, אני משתדלת להפיק מזה את המירב ולתרגל מוטוריקה עדינה- איסוף עם האצבעות, או כישורי חיים- טאטוא עם מברשת וכף ייעודיים.

SAMSUNG

  •  מה עושים עם המילוי בתום השימוש?

כמובן שזה תלוי מה המילוי, אבל לרוב אנחנו מפרקות את הקופסאות יחד. את האביזרים הקטנים אנחנו מחזירות למקום או שומרות לשימוש חוזר (למשל את האביזרים מקופסת ראש השנה איחסנו יחד בשקית בתוך "קופסת החגים" שלנו, שיש בה אביזרים מתאימים לכל חגי ישראל) ואת המילוי אנחנו שופכות (שוב תרגול של איסוף ושימוש במשפך) לשקית ריצ'רץ' גדולה. כל השקיות האלו נשמרות במגירה ייעודית שמחזיקה את כל אביזרי הקופסאות התחושתיות שלנו, עד לשימוש הבא. כמו שכתבתי בהתחלה, אפשר ליצור אינספור קופסאות שונות בהתבסס על אותו מילוי.

P1050863

  • למי זה מתאים?

למען האמת, אין לי תשובה לשאלה הזו. אנחנו התחלנו עם הקופסאות לא כל כך מזמן, כשיעלה הייתה בת שנתיים וטיפה. שיטוטים (רבים) ברחבי הרשת מראים תמונה מאוד רחבה, של ילדים נהנים מקופסאות תחושתיות החל מגיל ישיבה ועד גילאי בית ספר יסודי ואפילו חטיבה. כמובן שתוכן הקופסאות, הנושאים ואופן ההרכבה והשימוש משתנים בהתאם לגיל, אבל הרעיון הבסיסי נשאר בעינו. מוזמנות לנסות עם ילדים בגילאים שונים ולשלוח לי את התרשמותכן. מעבר לקהל היעד- אני חושבת שהקופסאות האלו לא מתאימות רק לחדר המשחקים הביתי. הן נפלאות כפעילות בגנים, בחוגים ואפילו בחדרי הטיפולים השונים.

קישורים שימושיים:

להכנת הפוסט הזה השתמשתי בעיקר במידע בסיסי מתוך האתר my sensory box ומתוך הפוסט הנפלא הזה all-about-sensory-bins-. כל הבלוג ממנו הפוסט לקוח- little bins for little hands הוא מקור מעולה לרעיונות בתחום. כמובן שהמלך הבלתי מעורער של הרעיונות, באופן כללי וגם בתחום הקופסאות, הוא הפינטרסט. יש עוד המון בלוגים מהם אני שואבת רעיונות והשראה לקופסאות ספציפיות, אבל לרוב החיפוש מתחיל בפינטרסט. עד כה הראיתי פה בבלוג את הקופסה שהכנו לראש השנה ולרגל הסתיו, מוזמנים (עכשיו אני בטוחה שיש לי לפחות קורא זכר אחד- אבא שלי הגיבור שריגש אותי ועשה מנוי לבלוג!) לקרוא עליהן עוד בקישורים.

038

מקווה שהצלחתי לעשות קצת חשק ולעורר עניין בהתמכרות הזו שלי. אשמח מאוד לשמוע מכן שאלות, רעיונות וחוויות. אשמח גם אם תאתגרו אותי בבקשה להשראה ורעיונות לקופסאות ספציפיות שמתחשק לכם להכין ולבנות. ובהשראת דפי מ"מסטיקים" אסיים בברכת "להתראות בקופסאות"…

יומולדת לדאדא

זהו, עכשיו אני מקיימת הבטחות. אז אחרי כמה וכמה נסיונות מתלהבים של משחק בבצק השוקולד שלנו, עברנו לאירוע המרכזי:

יום הולדת לבובה

האמת, זה לא ממש התחיל מהבצק. הכל הכל התחיל עוד לפני הלידה של אמיתי, אז אני "הכינותי מראש" וקניתי ליעלה מתנה לרגל הלידה- בובה שאפשר לקלח אותה. היא הגיע עם מוצץ, חיתול, סיר, בקבוק ועוד פסיליטיס נחמדים. כשחזרתי הביתה מבית החולים (כלומר היולדות, כי אבא עובד בבית החולים עם ילדים חולים וההקשר לא משהו) אמיתי הקטן הגיש ליעלה בשמחה רבה חבילה עטופה ובתוכה בובה. מאותו רגע יעלה והבובה, שזכתה לשם הכה יצירתי "דאדא" הן פשוט בלתי נפרדות. רוב הזמן זה נחמד, בשאר הזמן זה קצת מעיק ("אי אפשר עדיין לצאת מהבית. דאדא עוד לא סיימה לעשות קקי"). דאדא היא ממש האלטר אגו של יעלה, היא עושה כל מה שיעלה רוצה ולא יכולה, היא גם תינוקת וגם מבוגרת, היא גם יונקת וגם שוטפת כלים (אנקדוטה- לא מזמן יעלה קראה לי בלילה בבכי "אמא דאדא נורא רעבה ואני עייפה. תניקי אותה" ברצינות גמורה), היא הולכת לעבודה ונוסעת לבית שלה ויש לה אמא ואבא וסבא אבל גם יעלה היא אמא שלה ולפעמים אני אמא שלה ו…בקיצור, כל מה שצריך- דאדא מתייצבת. יום אחד יעלה ציינה שלדאדא יש יומולדת. איכשהו התלהבתי מהרעיון ומיד הצעתי לה לחגוג לה במסיבה כהלכתה.

התבססנו באופן חופשי למדי על חווית ימי ההולדת בגן שהייתה ליעלה מהשנה שעברה. התחלנו מהכנת כסא יום הולדת. אמיתי בדיוק קיבל במתנה פיל מנגן שהגיע באריזה כזו נחמדה, שמיד נראתה לי כמו כסא. עטפנו אותה יחד בנייר לבן:

 

SAMSUNG

צבענו וקישטנו בטושים, צבעים, טושטושים והמון מדבקות:

SAMSUNG

אחר כך יעלה לחצה שנעבור לשלב העוגה, אז הוצאנו את בצק השוקולד, רידדנו וקרצנו (לפי בחירתה) צורה:

SAMSUNG

המשכנו לשחזר ונזכרנו שחייבים זר.

איך מכינים? מאוד פשוט (יכול לעזור גם בהכנת זרים וכתרים לפורים). ההכנה שלנו הייתה מאוד חפיפניקית, עם טיפטיפה יותר סבלנות אפשר להכין ככה זרים נהדרים. לקחנו חתיכה קטנטנה של בד סטרצ'י, גזרנו אותה לרצועה ארוכה. חיפשנו בסיס שדומה להיקף הראש של דאדא (אפשר גם ישירות על הראש, אבל זה קצת יותר מאתגר)- מצאנו בקבוק פלסטיק גדול, ליפפנו עליו את הרצועה בצורה די הדוקה והדבקנו את הקצה בדבק בד:

SAMSUNG

על הרצועה הדבקנו המון המון פרחי בד ונייר מהאוסף שלי. יעלה בחרה ואני הדבקתי. התוצאה יצאה ממש יפה:

SAMSUNG

אחר כך התחלנו לסדר את החגיגה. דאדא לבשה את שמלתה היפה, ישבה על כסא היומולדת, כשמולה עוגה עם נר מאולתר (מקל סוכריה):

SAMSUNG

מה עוד צריך? בלונים כמובן. לשמחתי יעלה עדיין בשלב בו כששואלים אותה מה היא רוצה במתנה ליום ההולדת שלה היא עונה בלונים. אז ניפחנו בלונים, והזמנו המון המון אורחים. את כ-ל חיות הפלסטיק שלנו. הן וגם יעלה הסתדרו מסביב במעגל:

SAMSUNG

יעלה אירגנה לכולם הפעלה, היא חילקה "תופים" (עיגולי סול שמשמשים אותנו למגוון רעיונות, בין היתר גם כתופים) והשמיעה שירי יומולדת:

SAMSUNG

את הנר המאולתר החלפנו בנר יומולדת אמיתי, כדי לדמות עד הסוף את החגיגה. לכבות נר זו פעילות מאוד חשובה לתפקודי פה! מומלץ בחום (תרתי משמע, במיוחד לקראת חנוכה):

SAMSUNG

הרמנו את ילדת יום ההולדת (תרגול של ספירה):

SAMSUNG

יעלה הכינה לה ברכה (אני רוצה להדביק ציפורים!) והקריאה אותה לכל החבורה:

SAMSUNG

ואז הגיע הזמן לחתוך את העוגה (כלומר לפרוס, אבל פה די חתכנו) ולחלק אותה:

SAMSUNG

ולסיום- הפתעות יומולדת. יעלה הביאה מנקי מקטרות והכינה לדאדא ולחלק מהאורחים תכשיטים מעשה ידה:

SAMSUNG

בתמונה האחרונה אפשר לראות גם את המתנה שהיא הכינה לדאדא- דף צביעה עם טוש.

האירוע הזה היה ללא ספק הפעילות ממנה יעלה הכי הכי נהנתה עד כה בגן הביתי שלנו. היא מבקשת לשחזר את האירוע לפחות פעם בשבוע, ועברו מאז יותר מחודשיים. הרעיון כולו מבוסס על קונספט ה"תרחיש" שמשמש רבות בחדר הטיפולים- בוחרים אירוע מוכר מחיי הילד ומשחזרים אותו בחדר באמצעים העומדים לרשותנו. זה מאפשר:

  • לתרגל את כל המטלות הכרוכות באירוע- מבחינה שפתית (החל מהכרת המילים הקשורות לנושא ועד לכתיבה ממשית של ברכה, דרך שירים בנושא, הבעת משאלה- בהתאם לגיל), מוטורית (הכנת הכסא והעוגה, ניפוח בלון, כיבוי נר, ריקוד, כתיבה…) וקוגנטיבית (למשל יש פה המון חשבון- בחירה סבירה של גיל, חישוב מספר הפעמים שצריך להרים את הבובה, חלוקת העוגה בהתאם למספר האורחים וגם יכולות מורכבות יותר כמו חשיבה מה מישהו אחר רוצה לקבל מתנה או מה נותנים לילד שלא רוצה עוגה).
  • להתמודד איתו רגשית במקום בטוח- מראש או בדיעבד.
  • לשחזר שוב ושוב את החוויה.

הרבה מהרעיונות היו בהובלה שלי, אבל חלקם היו לגמרי יוזמה של יעלה (למשל הפרסים בסוף או ההפעלה עם התופים) ובכולם הבחירות היו שלה (מה להביא במתנה, איזה בלונים/צורת עוגה/פרחים, מי יהיו האורחים) ובעיני זה נפלא, כי זה מאפשר לה מקום גדול לבטא את הרצונות ואת הצרכים שלה, ומאפשר לי לתת לה מה שהיא רוצה (מה שביומולדת אמיתי הרבה פחות מתאפשר, ולו רק כי מדובר בעוד אנשים "אמיתיים" שמעורבים בעסק). אפשר לשחזר ככה כל אירוע משמעותי/בעייתי- חופשה, ביקור במרפאה, טקס לילה, מקלחת, ביקור של/אצל אנשים מסויימים.

וחוץ מכל התיאוריה היפה שמאחורי זה? העברנו ככה בלי לשים לב כמעט 4 (!) שעות, ויעלה הייתה בת 2.7- נדיר מאוד שמשהו מעסיק אותה כל כך הרבה זמן. אז כל מי שמחפש רעיונות לבילוי יום של גשם- עם בנים ובנות, פעוטות וילדים גדולים- ההצלחה מובטחת!

בצק שוקולד

בצק שוקולדנכון, רק הרגע סיפרתי על הבצק הסתווי הנהדר שהכנו, אבל עכשיו, ברשותכן, אני רוצה לחזור קצת אחורה בזמן- אל הבצק הביתי הראשון שניסינו. זה לא היה כל כך מזמן, למען האמת. בימים האחרונים של אוגוסט, כשיעלה באופן רשמי עוד הייתה רק בחופש מהגן, עשינו גרסה משלנו ל"קייטנת אמא" ובין היתר הכנו גם בצק שוקולדי משגע- מריח כמו אוכל, אבל נועד למשחק. באופן כללי רוב בצקי המשחק הביתיים מבוססים על אותו רעיון- מרכיבים אכילים כדי שיהיה בריא ולא רעיל, אבל לא טעימים (לרוב בעיקר הרבה מלח) כדי שלא יהפכו מבצק משחק לחטיף אטרקטיבי.

את המתכון הזה, כמו את הרעיון המדליק לשרפרף מהפוסט הקודם, מצאתי בבלוג Mama.Pappa.Buba, התלהבתי ויישמנו. שוב סידרנו על השיש את המצרכים:

P1030213

אני מדדתי, יעלה שפכה:

P1030214

ועירבבה היטב היטב:

P1030215

והתוצאה יצאה מדליקה! ריח משכר של שוקולד ומרקם נעים של משחק- קצת דביק, מלכלך למדי, אבל יעלה האיסטניסטית (תכונה שממש משתפרת עם הנסיונות שלנו בבצקים השונים) ממש נהנתה לשחק בו.

כשהוא היה מוכן אספנו מרחבי הבית אביזרים מתאימים ליצירת עוגות שוקולד:

P1030218

את הבצק עצמו חילקנו לשתי כוסיות פלסטיק, הוספנו עטרות קאפקייקס מסיליקון, תבניות קאפקייק מעוטרות מקרטון, מקלות ארטיק (ליצירת קייקפופס, זה היה הרעיון שלי, יעלה חשבה שאלו נרות) וסוכריות עדשים אמיתיות, שלא משמשות אותנו לאכילה כי יעלה קטנה מידי ועבדו נהדר פה במשחק. ההתלהבות הייתה מיידית :

P1030221

בתום המשחק ארזנו את הבצק יחד עם האביזרים בשקית ריצ'רצ' רב פעמית, לשימוש חוזר, והיו שימושים חוזרים, ועוד איך:

P1030244

ברשומה הבאה אספר על עוד פרוייקט מדליק במיוחד שהכנו עם הבצק הזה, להשראה.

בנתיים, המתכון:

– 2 כוסות קמח רגיל

– 1/2 כוס מלח

– 1/2 כוס קקאו- אנחנו שמנו את כל הכמות, בעיני זה המון, ורבע כוס בהחלט תספיק ליצירת האפקט.

– כוס וחצי מים רותחים

– 3 כפות שמן

– 1/2 כפית תמצית וניל (לא הכרחי, אבל מוסיף לארומה העוגתית)

פשוט מערבבים את כל המצרכים בקערה עד שנוצר גוש, נותנים לו טיפה להתקרר ומתחילים לשחק. ההנאה לגמרי מובטחת!

תבליני הסתיו

בצק תבלינים

כן, כן, הוא עדיין כאן, הסתיו. נעים ומשוגע ומבלבל ומציע שפע של רעיונות ליצירה. במסגרת נסיונות הבצק שלנו הכנו גם גרסת בצק סתווית. פינטרסט, כרגיל, מציע המון מתכונים לבצק משחק סתווי. סיננו את אלו עם הדלעות (כי זה לא קשור) ואת אלו עם התפוחים (כי כבר עשינו בראש השנה) ומבין האופציות שנותרו בחרנו בבצק תבלינים (קישור לפוסט המקורי ממנו לקחתי את הרעיון, תיכף יהיה פה מתכון). הוא היה פשוט להכנה יחסית והתמונות מעוררות חשק. אין ספק שצורת ההגשה של הרעיונות בפינטרסט קובעת את הסיכוי שלהם להצליח…אז התלהבתי בעיקר מהצבעים היפים, ורתמתי את יעלה להתלהבותי.

אספנו מכל רחבי הבית את המצרכים הדרושים, סידרנו על השיש:

P1050421

וניגשנו למלאכת ההכנה. בקערת פלסטיק די גדולה ערבבנו:

2 כוסות קמח

1 כוס מלח

2 כפות קרם טרטר– *המושג הזה הפחיד אותי, אבל חזר בעוד ועוד מתכוני בצק, אז ביררתי במה מדובר- מדובר באבקה, שקשורה איכשהו בתהליך שלא לגמרי הבנתי ליין, אבל אין בה אלכוהול. קונים אותה בחנויות אפייה (ואם אני מצאתי בקלות בחור הנידח בו אני גרה, כל אחד יכול)- החבילה הקטנה שבתמונה עלתה לי 19 ש"ח. לא יודעת אם זה מחיר טוב או לא, אבל ההיצע פה לא גדול

מערבבים היטב ומחלקים ל-4 קעריות קטנות. לכל אחת מהקערות מוסיפים אחד מהתבלינים. אנחנו כמעט נצמדנו למתכון: קערית עם קינמון קערית עם אגוז מוסקט, קערית עם ציפורן ובקערית הרביעית שינינו- מכיוון שג'ינג'ר לא נכנס אליי הביתה מאז שניסו למכור לי אותו כתרופת סבתא נגד הקאות בהריון של יעלה, החלפנו אותו בכמון, שהוא ללא ספק ה-תבלין החורפי שלנו. תרגישו חופשי לגוון ולהחליף לפי התבלינים שיש בבית..מוסיפים קצת מכל תבלין, עד שהריח מורגש, מריחים, מתארים, חוקרים, מערבבים היטב ואז- מוסיפים לכל קערית 1/2 כף שמן.

בכוסות (עדיף חד"פ, אבל לא חובה) מערבבים צבע עם קצת מים. אנחנו השתמשנו בצבע אקרילי בארבעה גוונים שונים, הוא נותן גוון יחסית בהיר. צבע מאכל ג'ל כנראה ייתן את הגוון הכי יפה אבל- הבצק שנוצר אח"כ ילכלך את הידיים, קחו בחשבון. אני מתכננת לנסות גם עם גואש, כי זה יותר זול ולדעתי ייתן אפקט מאוד דומה. במתכון המקורי היא מדברת על כוס וחצי מים רתוחים לכל הכמות, אנחנו השתמשנו בפחות מכוס מים רותחים מחולקת ל-4 כוסות צבע. ככה זה נראה לפני הוספת הנוזלים:

P1050420

גם בגזרת הצבעים נצמדנו למתכון, אין ספק שזה שילוב צבעים סתווי להפליא. אגב, במתכון היא משתמשת בצבעי טמפרה. שמעתי עליהם, אבל לא יודעת פרטים:

P1050424

כמה זה יפה כשזה מעורבב עם מים בכוסות:

P1050425

את הבצק המוכן שמנו במגש יפה (זוכרות? תצוגה זה בערך 50% מהעבודה…גם כשמציגים את הפעילות לילדים. האמריקאיות קוראות לזה invitation to play, זה לא נראה ככה?). את המגש רכשנו בחנות החד פעמי הקרובה לביתנו. יש לנו המון אוצרות משם. כמובן שאנחנו לא משתמשים בהם רק פעם אחת:

P1050427

בהתלהבות רבה עברנו עם הבצק המוכן לחדר המשחקים והושבנו אותו ליד הקופסה התחושתית הסתווית שלנו:

P1050428

מכאן, כמובן, השמיים הם הגבול. חלק מהרעיונות אני הצעתי ליעלה, חלק היא הציעה לי. למשל שתלנו עץ מענף, עם צמרת מבלוט, הטבענו צורות סול של עלים יבשים:

P1050430

יעלה התלהבה מהצבעים השונים ושילבה בינהם:

P1050442

היא יצרה קערות דקורטיביות נהדרות להגיש עליהן פסטה, לסעודה:

P1050453

יצרנו הדפסים שונים ומשונים- הצהוב (בריח כמון) נוצר מגלגול של אצטרובל, הוורוד (בריח קינמון) נוצר דווקא ממקלות הציפורן, הכתום (בריח ציפורן) נוצר מהפתח של הפסטה ונראה ממש כמו עלים והחום (בריח אגוז מוסקט) נוצר מגלגול של הפסטה לרוחבה:

P1050460

מהשילובים יצרנו עוד עץ:

P1050469

יעלה המשיכה ללוש, לבחוש, להריח ולערבב:

P1050470

אין דבר שהיא אוהבת יותר מלהכין סעודות בכאילו. אני חושבת שמשהו כמו 40% מהזמן שלה עוסק בזה בדרך זו או אחרת:

P1050475

כמובן שהיא לא שוכחת לשתף גם את אמיתי בארוחה, שלא יהיה רעב חלילה:

P1050479

הבצק יוצא ממש נעים, נשמר ממש לא רע בשקית אטומה בטמפרטורת החדר, מאפשר התנסות ממש רב חושית ופשוט הצלחה! הוא ממשיך לככב אצלנו, יחד עם עוד פעילויות סתוויות. בשקט בשקט התחלתי כבר להתכונן לחנוכה ולעוד אירועים מעניינים בסביבתו. מזל שיש ערבי יצירה. השבוע נפגשנו לראשונה במסגרת של "מועדון יוצרות גליל-עמקים" (עוד יסופר בהרחבה) ומחר ניפגש במסגרת "כבר-לא-מועדון-02", עם פליטות המועדון הירושלמי, שלמרות המרחק הגיאוגרפי, עדיין הכי נהנות ליצור יחד. אין "בוסט" טוב למוזה כמו ערב יצירה עם בנות מוכשרות. בגן הביתי שלנו ניצלנו את הימים הנעימים האלו להמון המון בילויים בחוץ. איכשהו יצא לנו שבוע ממש עמוס בטיולים וסיבובים, ממש כיף! זה כמובן לא אומר שאין לנו מה לספר בגזרת הפעילויות היצירתיות..

מנצלת את הפוסט רק כדי להזכיר שנותרו ימים ממש אחרונים להשתתפות באתגר "סימני דרך" החודשי שלי, עם השראה נפלאה. היצירה יכולה להיות מכל תחום שהוא, אפילו הצעה לפעילות חדשה בגן שלנו :)

 

מרגישים את הסתיו

קודם כל אני רוצה להגיד המון תודה לצרויה המוכשרת להפליא שאחראית לעיצוב החדש של הבלוג החדש…מה דעתכן?! בעיני הוא פשוט…בדיוק! תודה רבה יקרה! ועכשיו לענייננו הפעם-

קופסה סנסורית סתווית

כמו שסיפרתי ברשומה הקודמת- אחרי שערכנו היכרות ראשונית עם הסתיו ועם מאפייניו, עברנו להיכרות מעמיקה יותר, היכרות חושית. השתמשנו שוב בטריק המופלא- קופסה סנסורית. נראה לי שזה באמת ממכר, אחרי שמנסים פעם אחת, חייבים לשלב את זה בכל נושא. אני זוכרת שהבטחתי פוסט רקע מעמיק בנושא, אבל בנתיים יש לי כל כך הרבה פוסטים עם פעילויות שאני לא מצליחה להגיע לזה..אבל זה בדרך, מבטיחה.

את ההכנה של קופסת הסתיו שלנו התחלנו דווקא בפירוק הקופסה הקודמת- קופסת ראש השנה. פירוק הקופסה מהווה תירגול מוטורי פשוט נהדר. אחרי שאספנו את כל החפצים הגדולים (ואיפסנו בשקית שאיפסנו בארגז החגים שלנו, עד לשנה הבאה), התחלנו לדוג את דגיגי-המחק הקטנים ששחו בים התירס:

P1050034

את התירס עצמו העברנו גם כן לשקית לשימוש סנסורי חוזר. את ההעברה ביצענו באמצעות כוס מדידה ומשפך. הרבה מהפעילויות שאנחנו עושות יחד מבוססות על גישת מונטסורי (עוד פוסט רקע שעוד יגיע בעתיד :), והעברה דוגמת זו היא אחת המיומנויות הבסיסיות בשיטה. מעבר לתיאוריה, זה פשוט כיף. יעלה מה שנקרא "עפה על זה":

P1050038

עכשיו הייתה לנו קופסה פנויה (קופסה שקופה, עמוקה מספיק בשביל שהאביזרים לא יגלשו בקלות מידי החוצה ורדודה מספיק בשביל שיעלה תוכל בקלות להגיע עד לקרקעית שלה כשהיא יושבת. גדולה, אבל לא מספיק…מתכננת לקנות אחת גדולה יותר בקרוב, למרות שבמושגים של איחסון, היא נפלאה) והתפנינו להכין את המרכיבים. לסתיו הישראלי שלנו יש כמה מאפיינים שקשה מאוד להכניס לקופסה, ולא הצלחתי למצוא דגם מוקטן שלהם- חצב, נחליאלי וחסידות (או באופן כללי נדידת ציפורים, אבל זה מופשט מידי, ובאזורנו יש המון חסידות). יכולנו לקנות דגמי קרטון בחנות הציוד לגני ילדים הקרובה לביתנו (והנפלאה!), אבל במקום זה נעזרנו במדפסת האיכותית של סבא ויצרנו כרטיסיות משלנו. בחרנו בריסטולים בצבעי הסתיו (נעזרנו במדבקות הסול מהפוסט הקודם ויעלה חיפשה בריסטולים בגוונים תואמים). יעלה גזרה קצת (ממש בתחילת תרגולי הגזירה שלה) ואני את כל היתר. את הדבק היא מרחה לגמרי בעצמה:

P1050121

והיו לנו שלוש כרטיסיות לתפארת. הנחנו אותן על המצע שבחרנו לקופסה הפעם- פסטה מקמח מלא (בחרתי דווקא בזו פשוט כי הייתה במבצע וממש ממש זולה, אבל זה יצא טוב כי ש לה גוון כהה יותר מפסטה רגילה, ממש סתווי). ההשראה לשימוש דווקא בפסטה הגיעה מכאן, מאוד אהבתי את האפקט שזה נתן:

P1050128

לאט לאט התחלנו למלא את הקופסה באוצרות מהמגש שלנו ובמדבקות סול נבחרות (קשה לצלם בסתיו, קשה…):

P1050142

חבילה אחת של פסטה הספיקה ליצור עומק יפה ואווירה סתווית:

P1050149

כתבתי בפוסט הקודם שעסק בקופסאות סנסוריות שאני אוהבת לשלב חומרים שמאפשרים כיוונים שונים למשחק, כאלו שאני חושבת עליהם מראש. יעלה תמיד מוסיפה עוד. הפעם המצע, הפסטה, מאפשר מיליון משחקים, למשל השחלה:

P1050154

עם הזמן נוספו עוד דברים לקופסה-מנקי מקטרות בצבעים תואמים להשחלה, עננים מלבד שכרמל הנפלאה הכינה לי פעם במתנה, אטבים קטנים בצבעים מתאימים לכרטיסים ועוד:

P1050161

בנתיים הקופסה (כמו קודמותיה) זוכה אצלנו להצלחה כבירה ומשתלבת כמעט בכל משחק- בכלי תחבורה (כיכבו אצלנו לאחרונה לרגל שיפוץ החנייה שליד הבית שלנו- עקבנו אחרי כל השלבים במציאות ואז יעלה ביצעה את אותם שלבים בבית), בבצק, בקופסת האוכל וגם סתם לבד.

כמובן שזה לא סוף הפעילויות הסתוויות שלנו, המשך עוד יבוא…

עד אז אני מאחלת לכולנו סופשבוע סתווי, קריר, מהנה ויצירתי!

סתיו ישראלי

מכירים את הסתיו

אחרי שאת הפעילויות של ראש השנה העליתי לבלוג באיחור לא אופנתי בעליל שהבטיח את חוסר היכולת ליישם אותן השנה יחד עם הסיכוי הסביר שישכחו עד השנה הבאה, החלטתי שעם פעילויות הסתיו אני לא מחכה, ומכה בברזל בעודו, ובכן…קריר. למרות שהתחלנו לגעת בנושא הסתיו עוד לפני ראש השנה, עיקר העיסוק נעשה בימים אלה, שמזג האוויר באמת משתגע וזה הזמן להתחיל להסביר לילדים מה בדיוק הולך כאן בחוץ.

מכיוון שהרבה מאוד מהרעיונות שלי לפעיליות נשאבים מהפינטרסט אהובי, התמודדתי עם דילמה הרת גורל- מה זה בעצם סתיו ישראלי? השלכת שלנו הרבה פחות צבעונית מזו של פינטרסט, דלעות כמעט לא מופיעות פה על המדפים, תפוחים יש כל השנה וקינמון…האמת שלא ברור לי איך הוא קשור לסתיו גם שם, בנכר.

כדי לפתור את הדילמה הרת הגורל, פשוט יצאנו החוצה, והתחלנו לאסוף דברים שונים, מעניינים, סתוויים. יצרנו לנו מגש סתיו:

P1050130

מצאנו אצטרובל גדול ואיצטרובל תינוק, מצאנו עלים יבשים בשלל צורות וגוונים, מצאנו שלל אגוזים, מצאנו המון המון סוגי בלוטים:

P1050135

הוספנו גם שבלול וסנאי מעץ, למרות שהסנאי לא לגמרי קשור ובטח לא ישראלי, יעלה התעקשה עליו. המגש שלנו היה דרך נהדרת להכרות עם הנושא, המאפיינים, המושגים הבלתי מוכרים האלו של סתיו. תוך כדי ההכנה של המגש התחלנו להחליף את הדיסק הקבוע שלנו "100 שירים ראשונים" בדיסק נהדר של שירי סתיו שקנינו (בעצם ארבעה דיסקים שונים של שירי עונות, לא שירי ילדים, אלא פשוט שירים, נהדרים וכיפיים).

עכשיו כבר היינו מוכנות לפעילות סתוית של ממש. פתחנו חבילת מדבקות סול שקנינו במיוחד לרגל הסתיו בחנות היצירה הקרובה לביתנו:

P1050052

מגוון של עלי שלכת בגוונים שונים, בצורות שונות ובמגוונים שונים, וגם בלוטים, והלהיט המרכזי- מטאטאים. יעלה מיד התחילה לטאטא את הבית, נשבעת! לאט אלט התחלנו למיין את הצורות- קודם כל רק לפי הצורה. את המטאטאים היא סידרה בצורת שמש, בהשראת הספר "ברלה, ברלה, איזה בלגן", שכיכב אצלנו בבית כחלק מההכנה לקראת הסתיו:

P1050059

המשכנו למיין את הצורות לפי קריטריונים שונים- כל אחת בחרה צבע ואספה את כל החלקים המתאימים, אחר כך חילקנו- לבובה קטנה נתנו לאכול בלוטים קטנים ולבובה גדולה בלוטים גדולים ועוד כלמיני פעילויות מיון שכאלו. כמובן שלא הכל בבת אחת, לא הכל באותו יום, כל פעם קצת. את הצורות הממוינות איחסנו על המדף שלנו בתבנית קאפקייק ממתכת- כלי שימושי להפליא לכל פעולות המיון באשר הן:

P1050061

כשהנחנו את שני המגשים אחד ליד השני שמנו לב שיש לנו עלים ממש ממש דומים:

P1050136

אחרי כל פעולות ההכנה האלו היינו מוכנות לגולת הכותרת של ההכנות- הקופסה הסנסורית הסתווית שלנו. אבל זה כבר יהיה בפוסט הבא, כי אמרנו פוסטים קצרים, לא?

יוצרים שנה חדשה

פעילויות יצירה לראש השנה

באופן לא ממש מפתיע, או שמא ממש לא מפתיע- כל נושא בו אנחנו מתעסקות בגן הביתי שלנו, מגיע איכשהו ליצירה. באופן כללי, כנראה שליעלה אין ממש דרך להתחמק מזה…היא אוהבת ליצור. בכל רגע פנוי היא מציירת- לא משנה על מה, לא משנה באמצעות מה, היא מציירת. לעומת זאת בכל מה שנוגע ללגעת…היא הרבה פחות זורמת. צבעי ידיים, בצק, לכלוך- פחות מדבר אליה. אחרי מחקר מעמיק הגעתי למסקנה שזה לא המרקם, אלא הלכלוך שמפריע לה. אם אחרי המגע לא נשאר סימן, היא יחסית נהנית, אם נשאר לכלוך- אין סיכוי. אחת המטרות שהצבתי לעצמי לזמן שלנו בבית הוא לגרום לה להפתח הרבה יותר לכל עולם המרקמים המגעילים. במסגרת הזו אני מנסה להכין בצק ביתי. הרשת מלאה באינספור מתכונים, ואני לאט לאט מתכננת לנסות את כולם.

לרגל ראש השנה ניסינו מתכון לבצק-רסק-תפוחים (הקישור למתכון המקורי, תיכף אצרף מתכון עם הערות). כמובן שההכנה היא חלק מרכזי מאוד בתהליך היצירה. אספנו את המצרכים:

P1030810

עירבבנו ולשנו בקערה, יעלה במקום הישיבה המועדף עליה בבית- על השיש:

P1030808

והתחלנו לשחק. שילבנו במשחק אביזרים של בצק יחד עם אביזרים שונים מקופסת ראש השנה שלנו, שיצרו אפשרויות משחק חדשות ומעניינות:

P1030828

באמצעות החותכנים המגניבים שלנו (10 ש"ח לסט של כמה חותכנים-צורה זהה בגדלים שונים, 9.90 ש"ח בגולף@קו) ועיניים זזות (מצרך חובה במשחקי בצק) יצרנו דגים:

033

אחרי הדוגמה שלי והכנה משותפת, בהזדמנות אחרת, יעלה יצרה דגים לגמרי משלה:

009

לגבי הבצק עצמו- הריח שלו מ-ש-ג-ע, הוא מאוד נעים לעבודה ונשמר ה-מ-ו-ן זמן. הבצק שלנו הוכן לפני ראש השנה ועדיין נעים לעבודה. אנחנו שומרים אותו מחוץ למקרר. החסרון היחיד- הוא יצא מאוד מאוד מאוד שומני. השארנו אותו בשקית עטוף בניירות סופגים, והחלפנו את הניירות כל כמה זמן, ועכשיו הוא כבר נעים, אבל המקור- מאוד שומני. אי לכך ובהתאם לזאת, זה המתכון המשופר והמותאם לארץ:

1/2 כוס קמח לבן רגיל (לא ניסינו את גרסת הקוקוס המוצגת במתכון. משתדלים להיצמד למה שיש בבית)

1/2 כוס מלח

2 כפות מים חמים

צנצנת של רסק תפוחים קנוי (בצנצנת שלנו, שמופיעה בתמונות, היה קצת פחות מחצי כוס. זו בערך הכמות, אם אתם משתמשים בסוג שונה)

1/4 כפית קינמון

כאמור, היצירה בבצק העסיקה אותנו לאורך כל חגי תשרי ואחריהם. בכל זאת עשינו עוד כמה פעילויות יצירתיות. הפעילות הכי קלאסית ומוכרת לראש השנה היא החתמה באמצעות תפוחים. חתכתי תפוחים, הכנתי שלוש קערות, מילאנו אותן יחד בצבעי ידיים- אדום, ירוק וצהוב, והחתמנו:

P1030829

בפועל, צבעי ידיים כנראה לא אידאליים למשימה, והתפוחים היו גדולים מידי לידיים הקטנות של יעלה. הרעיון הלהיב אותה, הביצוע- הרבה פחות. אולי ננסה שוב בפעם הבאה. רעיון ההדפסים בכל זאת תפס, והיא המשיכה להדפיס עוד ועוד באמצעות החותכנים הנהדרים ממקודם. כמעט סיימנו את צבעי הידיים שלנו (ששורדים אצלנו כבר זמן רב) באותו סשן:

P1030831

כנדרש, הכנו גם "שנות טובות". השתמשנו באמצעי החביב ביותר על יעלה- צבעי מים. לא יודעת להסביר את זה עד הסוף, אבל מכל סוגי הצבעים הרבים מאוד שיש לנו, זו תמיד הבחירה הראשונה שלה. היא הסכימה להכין כרטיס אך ורק לדאדא, הבובה שלה (שבקרוב תקבל רשומה משל עצמה):

017

זה הכרטיס שהיא הכינה- אנחנו עמוק בתקופה השחורה:

020

במקביל גם אני הגדלתי את מאגר השנוטובות שלי (שכולן כבר התפרסמו בבלוג הישן של "לג'ירף יש צוואר ארוך"):

019

פעילות באמת אחרונה חביבה לכל סאגת ראש השנה, הכי הכי יצירה- אפייה! מהרגע שיעלה למדה לשבת היא יושבת לידי על השיש במטבח, והיום היא באמת אופה אלופה ומצטיינת. כמיטב המסורת, אפינו מאפינס דבש מעולים. החלק החביב על יעלה הוא לשבור את הביצים. הפעם היא גם החליטה לנסות לדוג אותן, בהשראת פעילויות הדיג מהפוסט הקודם:

055

בסופו של דבר היא הסכימה לערבב את התערובת ולהתלהב מהצורות היפות שנוצרו:

058

סידרנו אותם יפה יפה בעטרות קאפקייקס (סוג של…יותר תבניות קאפקייקס חד פעמיות, לא בטוחה מה השם התקני) לשנה אופטימית במשקפיים וורודים, סידרנו במגש שקיבלנו במתנה מ"חדר מלאכה" והגשנו לאורחים הרבים שאירחנו בחג:

076

כמובן שהחלק המשמח ביותר באפייה משותפת הוא זה בו יעלה מוכנה לנסות ולטעום דברים שהיא לא הייתה מעיזה בשום דרך אחרת (כן, גם אם זה מתוק. הילדה לא אוהבת פנקייק, או בלינצ'ס, או לחם מטוגן). ככה היא לא מוכנה לגעת בדבש (איך אפשר? אחד המאכלים האהובים עליי), אבל את המאפינס האלו היא טרפה:

074

זהו. עכשיו באמת סיימנו את כ-ל פעילויות ראש השנה שהתקיימו בגן הביתי שלנו. אפשר להתקדם הלאה, לפעילויות אחרות, והרשימה ארוכה ארוכה. בנתיים בחדר היצירה עוד לא סיימתי את חובות החגים שלי, אז אחזור בקרוב עם עוד תמונות מלוח השנה.

שיהיה לכולנו המשך שבוע נפלא!