פרח-שמש: פעילויות קיציות

חם. כמה חם. קיץ ואני- זה לא. כל החורף אנשים מופתעים לראות את הילדים ואותי מסתובבים ברחבי הקיבוץ "את מוציאה אותם בכל מזג אוויר!". מה שהם לא מבינים, זה שזה פשוט לא נכון. אני מוציאה אותם במזג אוויר נעים, נפלא, קפוא, גשום ונוח. בקיץ, אנחנו מעדיפים להישאר בבית. במיוחד אני מעדיפה להישאר בבית. אז בתקופה האחרונה יצא, בלי שהתכוונו, שהיו לנו כמה "ימי נושא" כאלו, בלי לצאת מהבית.

באווירת הקיץ השמשי להפליא שבחוץ, הקדשנו יום שלם לפרח הקייצי ביותר שיש- חמניות:

קצת לפני שבועות, כשהעמק מתמלא בשדות של שמשות, קשה לעמוד בפני הפרח הזה. לא סתם הוא זכה לשמו, לחלוטין שמש קטנה עלי אדמות. התגלמות הקיץ, מיקרוקוסמוס קטן ומרתק של מחזור החיים, מעגל השנה ועוד קסמים נהדרים וכל כך זמינים:

אני אוהבת להכניס את הבחוץ אלינו הביתה. אני אוהבת למצוא בחוץ דברים שמשמחים אותנו (את אחד הילדים, או אותי, או את שלושתינו יחד) ולהכניס אותם הביתה- אבל בלי לפגוע בהם. אני אוהבת שהסביבה שלנו מזמנת לנו יופי כזה ונותנת לנו השראה לחקור, ללמוד, לשחק ולדעת יותר. אספתי כמה וכמה רעיונות, וחיכיתי לשעת הכושר שתגיע, להכניס את החמניות הביתה.

ההזדמנות, כדרכן של הזדמנויות למידה, הגיעה לגמרי במקרה ובלי שום קשר לחמניות עצמן. גיסיי האהובים חזרו מטיול בארה"ב, עם חבילת הפתעות שהזמנתי- גם להם (כלומר, לאחיינית המהממת שלי), גם לילדים וגם לי. בין היתר, היו שם צבעי מים נוזליים, שחלמתי עליהם תקופה ארוכה. מוצר צריכה בסיסי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וכמעט בלתי ניתן להשגה בארצנו הקטנטנות. אז רציתי לנסות. בין הצבעים התחבא שם צהוב, אז הזמנתי את הילדים לצייר איתי חמניות:

סידרנו מהר מהר קצת השראה- ואן גוך באייפד, צלחת עץ בצורת חמניה, חמניות בד, מזלגות חד"פ, תבנית פלסטיק ממוחזרת וצבעי המים. למה מזלגות? כי זו הייתה ההשראה הכללית שלי. אני התחלתי עם החמניות:

והמשכתי בסגנון חופשי לפי הרעיון המרכזי:

הילדים לעומת זאת, לקחו את ההשראה לכיוון לגמרי אחר:

וממש ממש נהנו מכל רגע:

אפשר לראות, במעומעם, שהשתמשנו בפיפטות פלסטיק גדולות ומאוד ידידותיות לילדים, שהגיעו גם הן באותו משלוח מארה"ב. דרך נהדרת לשחק עם נוזל. מאוד מלכלך ומאוד מהנה:

כאמור, לא מצאתי צבעים כאלו, רחיצים, לא רעילים וידידותיים לילדים, בארץ. בהחלט אפשר לאלתר כאלו גם בבית. אפשר להשתמש בטושים יבשים שיושרו כמה שעות בכוסיות של מים, אפשר לערבב מים, צבע מאכל וסבון כלים ועוד ווריאציות ביתיות. בכל זאת, התקמצנתי על הצבעים ממש, אז די מהר הוספנו גם את צבעי המים ה"רגילים" שלנו, ומשם המשכנו גם לדילול יתר של הצבעים הנוזליים, במקום המתבקש לכך:

מהר מאוד התרחקנו עוד יותר מחמניות, אבל לגמרי נשארנו באווירה קייצית ומלאת צבע:

כשנגמרה ההקצבה של צבעי המים, עברנו לצבעי ידיים בגיגית שקופה:

עם קצת תוספות:

ליצירת מיני-ים מושלם:

בהמשך, חזרנו לחמניות. וחזרנו להשראה הפינטרסטית, הפעם מהקישור הזה (בכלל, הבלוג הזה מומלץ מאוד. אם כבר אתן בקישור, מומלץ לשוטט קצת). ליצירת ערכת בצק עם הזמנה למשחק וליצירה, שלא הספיקה אפילו להצטלם כמו שצריך:

גרעיני חמניה. כמה פשוט, ככה מרתק כשמוציאים אותם מהסביבה ה"טבעית" שלהם במגש הפיצוחים והופכים למשחק:

הבצק הוא בצק המשחק הבסיסי שלנו, עם צבע מאכל צהוב ועוד קצת כתום. נעים נעים ומלא אפשרויות:

אמיתי נהנה מהבצק להפליא. ההתלהבות שלו מבצק משחק לא פוחתת. לשחק לצידו זו ממש השראה. גם יעלה הזמינה חברה וארבעתנו שיחקנו יחד שעה ארוכה. יצרנו מגוון גדול של חמניות:

התחלנו מהבסיס, ואז השתדרגנו:

את עלי הכותרת במקרה הזה, בשילוב של עוד השראה פינטרסטית, יצרנו באמצעות גליל נייר טואלט. איזה כיף שהמוח שלי הופך ללוח פינטרסט נייד, ואני מצליחה, ברגע הנכון, לשלוף את הרעיון המתאים שראיתי אי אז ושמרתי לשעת הכושר…

בהמשך נזכרנו שדבורים מאוד אוהבות חמניות, אז הבאנו אותן:

ויצרנו להן ולחבריהן החרקים שדה חמניות פורח:

עכשיו עונת החמניות מתקרבת לסיומה, הצהוב צהוב היפיפה הזה מתייבש בחום העז של העמק ומתכנס לאט לאט לשקיות גרעינים או לבקבוקי שמן. עוד קצת ואת הצהוב יחליף הלבן של הכותנה. עד שזה יקרה, הסביבה שלנו מספקת לנו עוד הרבה רעיונות והזדמנויות למידה מרתקות ולפעמים אפילו מפתיעות ממש.

תיכף מתחיל חודש חדש, מביא איתו את החופש הגדול וגם את יום ההולדת (3!) של אמיתי. חודש יולי בבלוג מתוכנן להיות כל כולו בסימן ילד הקיץ שלי, עם המון פעילויות קיץ ו/או מזגן שאהובות עליו במיוחד, וגם, כמיטב המסורת, רשימת מתנות ועוד הפתעות. לקראת החצי השני של החופש, אני מקווה לסגור כמה התחייבויות קודמות שלי לקוראות הבלוג הנאמנות, עם סדרת רשומות מעניינת במיוחד בנושא חינוך ביתי. קיץ חם לפנינו…בינתיים, מוזמנות לשאוב רעיונות מהקיצים הקודמים שלנו, בעמוד הקיץ של הבלוג.

מה הייתן רוצות לקרוא/לראות פה בימים המהבילים של החופש הגדול? מה יצנן לכן הקיץ (חוץ מקרטיב קוקוס, האהבה הגדולה החדשה שלי?!)? בקשות, הצעות, רעיונות וגם עוד המלצות יתקבלו בשמחה רבה!

לאוהבים את האביב


את הכתיבה של הרשומה הזו אני דוחה ודוחה כבר ימים רבים. הרעיון מתרוצץ לי בראש כבר תקופה. ידעתי שאני רוצה שהרשומה הזו תפתח את סדרת רשומות פסח, וכתבתי ושכתבתי וחשבתי בראש, ומרוב שחשבתי על זה…לא הגעתי לכתוב את זה. שילוב של עומס חיצוני (וחיובי), של תקלות טכניות מעצבנות להפליא ושל הקושי שלי להעביר מהראש אל מסך המחשב רשומות שהן קצת יותר "פילוסופיות". אני כותבת רשומות כאלו בראש כל הזמן. בכל רגע נתון יש לי משהו כמו חמש רשומות "נושאיות" בראש, ובסוף אני תמיד בורחת לרשומות הקלות שמתארות רק את הפעילות עצמה (נהדרת ככל שתהיה), עם הרבה פחות מחשבות מאחורי זה (אני יודעת שלא תמיד זה נראה ככה, אבל תאמינו לי שברשומות שבראש שלי כתוב הרבה יותר). הבטחתי לעצמי שהפעם אני לא עושה לעצמי הנחות. ואם מחשבות חינוכיות פילוסופיות לא מעניינות אתכם, יש גם פעילות נהדרת ואביבית להפליא, מבטיחה! ואני אפילו אשאיר את החפירה לסוף…

החלק הכי כיף בלהיות עם ילדים הוא הזכות להיות עוד קצת ילדה גם בעצמי. אני משתדלת לנצל את הזכות כמה שיותר, ובתקופה האחרונה, אני בעיקר מנצלת אותה כדי לחזור לתקופת ה'למה' שלי. שוב ושוב מצאתי את עצמי שואלת "למה הם צריכים לדעת את זה?", "למה בכלל אנחנו מתעסקים בזה?", "למה כל כך חשוב לי להתעסק דווקא בזה?" ועוד שאלות קיומיות שכאלו. לרוב, התשובה המרכזית היא "כי זה מעניין אותנו". אנחנו לומדים דברים שמעניינים את יעלה, או את אמיתי, או אותי, ומשתדלים למצוא דרך שזה יעניין את כולנו. אבל עדיין, מנקר בי ה"למה" הזה ולא מרפה. אז אני חוקרת אותו, היטב וביסודיות, ולומדת בעצמי ועל עצמי המון דברים נפלאים בדרך

לקראת סוף הסתיו, העולם סביבנו התחיל לפרוח, ואנחנו, כמו בשנה שעברה, התחלנו להתעסק ולהתעמק בפרחים הנפלאים שסביבנו:

התחלנו ממעקב מדוקדק אחרי פרוייקט ההנבטה שהתחלנו עוד בט"ו בשבט:

ובמעקב עוד יותר צמוד אחרי ההתרחשויות בגינה של יעלה:

בעזרת סבתא ואבא שלה, יעלה שתלה גינה שהיא לגמרי שלה ולגמרי באחריותה. לקראת סוף החורף היא התחילה לראות את פירות עמלה. כמה גאווה יש בכזו גינה (גם אדנית על החלון תעשה את אותה עבודה, מבחינת הגאווה ומבחינת החקירה):

האיצטרובל החמוד מהתמונה העליונה הפך תוך כמה ימים ליקינתון המופלא הזה:

אחריו פרחו גם הצבעונים הענקים:

שלאט לאט נפתחו וסיפקו לנו הזדמנות פז לחקור את חלקי הפרח מקרוב:

לא רק צפינו, גם עבדנו, קשה. לשכנה שלנו יש גינה יפיפייה:

הילדים מאוד אוהבים להצטרף אליה בגינה הצבעונית ולהכיר פרחים חדשים, פרחים תרבותיים ואקזוטיים שאנחנו לא פוגשים ביומיום הפרחוני שלנו:

אמיתי מחפש בעיקר את עבודת האדמה. המשימה הספציפית לא ממש מעניינת אותו עדיין, הוא צריך רק אדמה:

לאחרונה הוא מגוון מעט, ומבלה את מרבית זמנו בחוץ (וגם בפנים, דרך החלון…) בעישוב:

הוא הצליח להלהיב גם את יעלה ויחד הם פתחו בפרוייקט עישוב משטח הכביסה שלנו, שם היו עשבי ענק:

תוך כדי העישובים, הם הצילו כמה פרחים יפיפיים והכינו לי כד של פרחים לשבת:

לרוב אני נמנעת מלהכניס פרחים חיים לאגרטל, ובטח מלהכניס אותם ככה הביתה, אבל הכד האביבי והטבעי הזה היה בעצם פרוייקט הצלה שממש חימם לי את הלב, כך שהוא זכה למקום על שולחן השבת שלנו. ואת אותה שבת ניצלנו גם לטיול אביבי קצרצר עם אוסף המגדירים שמלווה אותנו בכל יציאה מהבית באביב הזה:

אני כל כך נהנית לראות אותם חוקרים בעניין:

וניגשים להסיק מסקנות:

ואחרי סופשבוע כזה, בעקבות איזו שיחה מקרית או מחשבה שחולפת בראש, שוב זה חוזר ומנקר בי…למה?! למה זה כל כך חשוב להכיר כל כך לעומק את האדמה? למה חשוב לדעת שמות של פרחים? למה צריך לדעת לעשב או לזהות איזה חלק זקוק לעשב ואיזה חלק בעצם שייך לגינה הזאת? למה לא רק להנות מהנוף היפה, מהצבעים ומהריחות הנפלאים?

הרבה תשובות עברו לי בראש, אבל אז נזכרתי בקטע מתוך הספר הנפלא "The Absorbent Mind" של מריה מונטסורי, שקראתי לא מזמן (והבטחתי להקדיש לו רשומה משל עצמו…זוכרות מה אמרתי על הקושי שלי עם רשומות פילוסופיות? אז זה זה), שעשה לי המון סדר כשהתלבטתי אם כדאי להתעמק בחלקי הפרח, או שזה קצת בזבוז של מקום בזכרון. אני לא מתרגמת מקצועית וגם לא קרובה לזה, אז זו פשוט איזושהי פרפרזה שלי על הרעיון המרכזי של הגברת מונטסורי בנושא:

האינסטינקט הראשוני של ילד קטן שרואה פרח יפה הוא לקטוף אותו, להפוך את הפרח לשלו. לתפוס בעלות על הפרח, וכמובן- הוא שלי, ומכאן הוא לא של אף אחד אחר! התוצאה של ה"רכושנות" הזו (ומונטסורי עצמה משמיטה את המרכאות שלי, מבחינתה זו רכושנות)- היא הרס הפרח. ולפעמים, עוד לפני שהפרח מספיק לנבול, הילד מפרק אותו, או פשוט מאבד עניין וזורק אותו הצידה (נורית?!). אם מראש הילד היה מכיר את חלקי הצמח, את סוגי העלים, את תפקידי הגבעול וכו', אז אין דחף לבעלות ולהרס. במקומם מופיע העניין האינטלקטואלי בצמח- הילד עדיין ממוקד באובייקט שמשך את תשומת לבו, אבל רוצה לצפות בו במקום להשיג עליו בעלות ולהרוס אותו.ולבעלות האינטלקטואלית הזו יש כוח משיכה כל כך גדול, שכמעט אפשר לקרוא לה אהבה, והיא מביאה את הילד לטפל בדברים שסביבו בעדינות ובחמלה. הסקרנות הופכת (או עוברת עידון, סובלימציה) לדחף ללמוד ומכאן קצרה הדרך למחקר מדעי. הילדים שתלשו פרחים בגינה, עכשיו מתבוננים בגדילתם, סופרים את העלים, מודדים את חלקי הצמח השונים. זהו כבר לא "הצמח שלי" אלא "הצמח". העידון והאהבה האלו ניתנים על ידי הידע. אי אפשר להתגבר על הרסנות באמצעות הטפה. הילד עדיין רוצה את הדברים לעצמו, כדי שלא יהיו של אף אחד אחר. רק באמצעות עבודה שמובילה לידע ומשם לאהבה ניתן להשיג את השינוי. כשתשומת הלב של האינטלקט בפרטים קיימת, מגיעה האהבה, התשוקה לדעת את כל הפרטים, כדי שלא בטעות נפגע.

האמת? זה נשמע פלצני. ויומרני. ודי מנותק. אבל האמת היא, שזה פשוט עובד. ממש כמו קסם. אמיתי הוא ילד תזזית. סקרן וחוקר במלוא מובן המילה, אבל בכלים של ילד בן שנתיים ושלושת רבעי- הוא זורק, הוא קוטף, הוא קורע. ככה הוא לומד על העולם. בתחילת העונה, הוא ניסה לחקור ככה גם את התורמוסים היפיפיים והמוגנים שסביבנו. היום, הוא צועק מרחוק בהתלהבות "זה תורמוס" (ויש ה-ר-ב-ה תורמוסים בסביבה שלנו), מתקרב אליו בעדינות, מריח, בודק מי מהעלים עדיין לבן במרכזו ומי כבר הווריד (ידעתן שזה סימן להאבקה? ותודה לגיסתי שלימדה אותנו את העובדה המגניבה הזאת?!) ולמי כבר יש תרמילים מלאים. הוא מבדיל בין רוב הסוגים של הפרחים הצהובים שסביבנו, והכי הכי הוא אוהב את הרקפות, כמו שיש בגינה הקטנטנה שלו. נכון, לפעמים ההתלהבות עוד סוחפת אותו, וקורה שפרח נקטף, אבל השינוי הוא מדהים. באמת. וכמובן שהפרחים כאן הם רק דוגמה. בדיוק מאותה סיבה אנחנו לומדים על חרקים, על עצים, על מיני ציפורים ועל כל מה שסובב אותנו. כדי להפוך את הסקרנות לאהבה.

והאמת?! שגם הרבה יותר כיף לטייל ככה. כל פגישה עם פרח, ציפור או חרק שאנחנו מכירים היא כמו פגישה עם מכר וותיק, חבר אהוב שהתגעגענו אליו ממש. 

אז מבחינתנו, זה בהחלט סימן שהאביב כבר כאן. ואחרי שעברתי את משוכת הרשומה החופרת…מבול של פעילויות פסח בדרך אליכן! את הפעילויות של השנים הקודמות אפשר לראות בעמוד "פסח" שבתפריט החגים בראש הבלוג (הבנתי שיש קצת בעיה עם התפריטים בתצוגת הסלולר, אני על זה, בתקווה שהצלחתי להתגבר לבינתיים על הקשיים הטכניים שליוו אותי השבוע). מבטיחה שיהיה פה נחמד! ובינתיים- אביב שמח!

(יעלה התלבשה היום כמו שדה אביבי טיפוסי באזורנו. לא עמדתי בפיתוי. יחד מיינו את פרטי הלבוש שלה- הנעליים הן כלניות נפלאות, המכנסיים שדה תורמוסים, החולצה היא אפונה ריחנית יפיפייה והסוודר? שום, כמובן. הפנים האדומות והכי הכי יפות הן הצבעונים הנדירים, שניתן למצוא רק בשדות המובחרים)

אילנות

%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%91%d7%a2-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98

איכשהו, בתוך כל ההכנות ליום ההולדת של יעלה, ט"ו בשבט, חג כל כך כיף ומלא באפשרויות, תמיד נחגג אצלנו קצת פחות מידי. השנה החלטתי לנסות לשנות את הדפוס הזה, והקדשנו לט"ו בשבט לא מעט תשומת לב, ממש חגיגה כהלכתה…כלומר, לפי הלכות הבית שלנו, כמעט. לצערי, להספיק גם לתעד את הדברים בבלוג בזמן אמת…זה כבר היה קצת יותר מידי. אז קצת באיחור, עם צאת החג, כמה מפעילויות ט"ו בשבט שהספקנו:

התחלנו כמה שבועות מראש, בהחלפת מגש ההשחלה שלנו (שהיה עדיין באווירת דצמבר, עם חרוזי חג המולד וחרוזים חורפיים), במגש השחלה טבעי:

01-img_20170122_154410

אוסף של חרוזים חומים וירוקים שמחו מאוד את הילדים והובילו לכמה שרשראות נהדרות. היו לי תכנונים ליצור גם עצים ממנקי מקטרות על בסיס מגש ההשחלה הזה, אבל מסתבר, שאי אפשר להספיק הכל.

את הפעילויות השנייה הכנתי כחלק מערכת המסע שלנו לקראת הנסיעה לנופש החורפי:

01-img_20170125_164530

ערכת בצק חדשה! הרגשתי כאילו עברו יובלות מאז הכנתי ערכת בצק. זה כל כך כיף! והכניס אותנו לאטרף של ערכות-בצק-במתנה עליו עוד יסופר כאן. הערכה כוללת בצק חום, בצק ירוק מנצנצ ובצק וורוד מנצנצ. בנוסף יש חותכנים מתאימים (עלים, פרחים ופרפרים), כלי בצק בסיסיים (מערוך ומגוון סכינים), פרחים מחומרים שונים לקישוט ואוסף חרקים וציפורים מהTOOBS שלנו. זה היה להיט בחופשה:

12-img_20170126_151415

והמשיך להיות להיט אחר כך:

1-img_20170204_095657

לראות את אמיתי מגיע לפרצוף המרוכז הזה…זה שווה הכל. באמת:

2-img_20170204_102956

אמנם הצבעים התערבבו מהר מאוד, אבל ערכת הבצק ממשיכה לספק לנו שעות של הנאה. כמיטב המסורת, המשכנו אל עבר הקופסה התחושתית, אבל עצרנו בדרך לניסוי מדעי. קודם כל ארגנו את הכלים:02-img_20170129_123817

התמונה קצת מטושטשת, אבל יש כאן מגש פלסטיק מחולק, שקיות זיפ-לוק (של איקאה! האהבה החדשה שלי. התאהבות מוחלטת), כף, משפך וקערה מלאה בצמר גפן. מוכנים לשלב הבא:

04-img_20170129_124126

שולפים מגוון סוגי שעועית מאוסף שקיות פגי-התוקף שאמי האהובה תרמה לנו (איזה כיף שיש סביבנו אנשים שיודעים בדיוק איך לשמח אותנו, אפילו אם זה נשמע להם ממש ממש מוזר :) והתחלנו למיין ולתאר כל סוג. המשכנו בהתאם לניסוי המוכר שביצענו כולנו איפשהו בין גן טרום חובה לכיתה ד':

05-img_20170129_125208

מילאנו את תחתיות השקית בקצת צמר גפן, הרטבנו אותו ופזרנו שעועיתים, בכל שקית סוג שונה. מהר מהר דאגנו להם לשמש:

12-img_20170129_133407

ועברנו לטפל בשאריות. פינינו את הקופסה התחושתית שלנו משאריות המלח שליוו אותה בימים הקרים של החורף:

07-img_20170129_125750

ומילאנו אותה בשעועית:

08-img_20170129_125914

החלטנו שהשעועית הלבנה פחות מתאימה לנושא, כדי לדמות מראה של אדמה, אז היה לנו פה תרגול נהדר של איתור ומוטוריקה עדינה, ותוצאה ממש יפיפייה:

09-img_20170129_130455

בתוספת מינימלית של אביזרים יפיפיים (הכפות האלו הגיעו אלינו במשלוח הגדול מהדוד סם, ושמרתי עליהן בקנאות מאז. הן כל כך יפות, נעימות ומזמינות):

11-img_20170129_132333

וכצפוי, גם הקופסה הזו הייתה הצלחה בטוחה:

10-img_20170129_131256

אחרון חביב לרשומה זו (כי מסתבר שיהיה לה המשך…), כמתבקש מט"ו בשבט, יצאנו אל הטבע:

13-img_20170130_094046

התחלנו לנהל מעקב מדוקדק יותר אחרי ההתפתחויות בגינה של יעלה. בתחילת החורף יעלה, בשיתוף אבא וסבתא, שתלה מגוון פקעות נהדרות, ועכשיו הנרקיסים משמחים אותה להפליא, עם פרח חדש כמעט כל בוקר…הרחבנו את החקירה שלנו:

5-img_20170207_155327

זיהינו את הפרחים שהתחילו לפרוח סביבנו באמצעות מגדיר הפרחים שלנו, ואז חקרנו יותר לעומק:

3-img_20170207_154650

נעזרנו ב"מגדיר הפרחים של פרופסור פיצפונטבע" הנהדר, ששאלנו מהספרייה כדי לזהות את חלקי הפרח במגוון פרחים שקיבלנו ואספנו:

4-img_20170207_154949

לא נעים להודות, אבל כמה ימי סמי מחלה בבית נתנו לנו שפע של פנאי להתכונן לחג בנחת ובעומק שהתאימו לנו, ואפילו סיפקו לנו חומר לעוד רשומה מאוחרת-לקראת-ט"ו-בשבט. אז אני מאחלת לכולנו רק בריאות איתנה, פריחה וצמיחה, וגם לזכור לקחת את הזמן שלנו, בלי תירוצים, יוצאים מזה דברים נפלאים…

חג האביב

פרחים לחג- מדביקים ומשחילים

היו לי המוני המונים של תוכניות לציון החלק האביבי של חג האביב. כמה רעיונות ופעילויות העונה הזאת מזמינה…אמנם כבר התחלנו די מזמן לחגוג אותה, אבל מאגר הרעיונות עדיין גדול…לשמחתי סופסוף, בין אריזות לסידורים, מצאנו זמן גם לשתי פעילויות אביביות משובחות במיוחד מהרשימה שזכו להצלחה גדולה. את הפעילות הראשונה ראיתי בפינטרסט ומיד הקפצתי אותה לראש הרשימה. הפעילות התחילה עוד לפני הצילומים, בטיול הבוקר שלנו. הודעתי לילדים שהיום, באופן חד פעמי, מותר לנו לקטוף פרחים ועלים. בד"כ אני לא מרשה לקטוף סתם ככה, רק אם יש לנו מטרה מוגדרת, והפעם הייתה. הם קיבלו הוראה לקטוף פרח/עלה אחד או שניים מכל צמח שיפה בעיניהם בדרך. אספנו שלל נאה וחזרנו הביתה. אחרי כמה דקות של התקררות במזגן, סידרתי את הפעילות הבאה:

IMG_20160420_111012

התמונה קצת מטושטשת ולא ברורה, אבל עם ההסבר, נראה לי שהיא ממחישה את הרעיון. את הפרחים והעלים הצבעוניים והיפים שאספנו סידרנו בתבנית קאפקייק. על השולחן המתקפל שלנו, בגובה העיניים של הילדים, תליתי מלבן גדול של טפט שקוף, הפוך. את הטריק הזה עשינו כבר כמה וכמה פעמים- יצרנו ככה ים, ענן סתווי ועוד, אבל הוא לא מאבד מחינו. זו עדיין אחת הפעילויות הכיפיות והמועדפות עליי, וגם על הילדים. אין בבית טפט שקוף ואתם רוצים להשתמש ברעיון ממש עכשיו? גם מסקינג טייפ שקוף שמודבק לקיר/שולחן/רצפה הפוך (כלומר החלק הדביק כלפי מעלה/חוץ) יעשה את אותה עבודה. מהר מאוד יעלה נכנסה למשימה:
IMG_20160420_111217

חלק מהפרחים עברו טיפול כדי להתאים למשימה, כלומר- השטחה. זה היה תרגול נהדר בראייה תלת מימדי,- מה מספיק שטוח כדי להתאים? איך אפשר לחתוך את עלה כותרת שיראה בתמונה למרות שהוא לא מחובר? איך אפשר ליצור פרח שטוח? באילו חלקים נוספים של הפרח אפשר להשתמש?

IMG_20160420_111512

לאט לאט גם אמיתי הצטרף למשימה בהתלהבות רבה:

IMG_20160420_111524

הוא הדביק קצת, ניסה, פיזר, קרע, ותמך ביעלה לאורך כל הדרך/ כמה שהיא התרכזה:

IMG_20160420_111905

בשלב מסויים היא החליטה שפיזור הצמחים הוא בול לטעמה:

IMG_20160420_112253

בשלב הזה יעלה ידעה בדיוק מה חסר לתמונה. באופן מאוד מפתיע, התשובה הייתה- נצנצים. אמיתי מיד התלהב מהתוספת החדשה:

IMG_20160420_112255

אחרי כמה נסיונות לפזר דבק נצנצים (אבקת נצנצים לא באה בחשבון במקרה הזה. אפילו לי יש גבולות לבלאגן) ישירות מהפייה, הבנו שזה לא ממש הולך לעבוד, והתחלנו לחפש פתרונות מתאימים:

IMG_20160420_112653

צלחת פסח מקרטון (רכשתי כמות די גדולה מהן, כמעט כולם כבר קיבלו טיפול אוהב מידיה של יעלה). השתדלנו להתאים את צבע הנצנצים לתוכן…בערך. היא התחילה עם מכחול:

IMG_20160420_114222

ודי מהר עברה לאצבעות (ופנים, ובטן וכל מה שבדרך). כמה כיף זה נצנצים! וזה התמונה הכי טובה שהצלחתי לצלם של היצירה המוגמרת, אחרי שהדבקנו עוד שכבה של טפט שקוף שתכסה את הצד הדביק ותגן על היצירה (הלבן מאחורה הוא רק בשביל הצילום, התוצאה שקופה, דו-צדדית, מנצנצת ומקסימה):

IMG_20160420_120218

מאוד קשה לצילום, אבל פשוט יפיפה, תצטרכו להאמין לי. כמה תקריבים לחיזוק טענתי:

IMG_20160420_120416מסתבר שגם על עלים נצנצים הם יפים. ממש:

IMG_20160420_120446בשלב מסויים לאורך הפעילות (הדי ארוכה, חייבים להודות), היה נראה שלאמיתי נמאס. הוא ניסה להשתתף, אבל זה כבר היה לו קשה והוא התחיל קצת להרוס…בזריזות מפתיעה שלפתי מרשימת פעילויות האביב שלי פעילות קלילה ומותאמת לאמיתי:

IMG_20160420_113732

אוסף פרחים מזוייפים (רובם מחנות הפרחים המפורסמת שלנו, חלקם נרכשו כחלק מהדקורציה ליומולדת פרחים של יעלה ועוד כאלו שנוספו לאוסף עם הזמן) בתוך דרבוקה (אין סיבה הגיונית לזה שהם שם, חוצמזה שהגודל התאים בול, וזה נוח, וגם הוסיף לשעשוע של אמיתי, שמאוד מחבב את הדרבוקה שלנו), וממש ליד- מסננת פסטה. כמה פשוט, ככה להיט:

IMG_20160420_113755

כמה ריכוז המשימה הזאת מצריכה:

IMG_20160420_114235

גם פה, אם אין בבית פרחים מזוייפים, אפשר להשתמש בפרחים אמיתיים עם גבעולים יחסית יציבים (לפחות לילדים קטנים), במקלות דקים שאוספים מהגינה או במחטי אורן. כמובן שאפשר להשתמש גם באמצעים פחות אביביים, כמו מנקי מקטרות (פעילות נהדרת בפני עצמה), שיפודים או אפילו ספגטי, אם נשאר לכם מהחמץ ואתם בסדר עם להוציא אותו החוצה…

אז ככה העברנו בוקר אביבי שלם בהמון כיף פרחוני. התמונה הנהדרת מקשטת לנו את הסלון, המסננת והפרחים ממשיכים לשעשע את אמיתי ולמען את האמת גם את יעלה, שמתייחסת לזה יותר כמו סידור פרחים (שזו, אגב, פעילות מונטסורי מאוד פופלרית שלי קצת קשה איתה, בגלל העניין עם הפרחים החיים שבעיני צריכים להישאר באדמה) והנה אנחנו מוכנים לקבל את פני האביב.

איך אתם התכוננתם לאביב? מה אתם אוהבים לעשות בבית עם פרחים? ומה עם החרקים?! אני די שוברת את הראש איך להתמודד עם הנושא…

מאחלת לכולנו חול המועד שמח, מלא בפעילויות כיפיות, אביב נעים (למרות שצפוי שרב), אוכל פסחי טעים והמון חוויות. נפגש בקרוב עם עוד מחוויות הפסח שלנו!

חפש את הפרח

חפש את הפרח- טיול אביב עם משימה

אם מציצים בבלוג לאחרונה, נראה שעוברים עלינו ימים שקטים…כמובן, שהמציאות היא הפוכה לגמרי. רשימת הרשומות שלי כל כך ארוכה, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל, אז אני לא מתחילה :). רשומה ארוכה עם חוויות מחגיגת יום ההולדת הנהדרת של יעלה נמצאת בתהליכי עריכה, אבל בינתיים, בין ווירוס לווירוס, התבלבלו לנו סידרי השנה. תכננתי מיד אחרי חגיגת יום ההולדת להתחיל את חגיגות פורים. כידוע, פורים הוא ה-חג שלי, ואני חשה צורך עז למתוח את החגיגות על פני זמן ארוך ככל האפשר. אבל אז, בלי שום הכנה מוקדמת, נהיה אביב. ממש ממש אביב, כזה שאי אפשר להתעלם ממנו. כל טיול שלנו הפך לחגיגה של טבע והתבוננות בסביבה, ואתן יודעות איך זה טבע, נכון? הוא לא מחכה עד שנסיים את הנושא הבא…אז מיהרתי להכין כמה פעילויות מתאימות לעונה, חלקן תוכננו הרבה זמן מראש, חלקן אילתור של הרגע. הלהיט, ללא ספק, היה משחק "חפש את המטמון".

באנגלית קוראים לזה scavenger hunt והרשת (כלומר הפינטרסט) מלאה ברעיונות נפלאים לציד אוצרות כזה בכל טיול בחוץ. אני מתכננתי להכין פעילות כזו כבר חודשים, וכמו שסיפרתי כבר, כשזה נוגע לפעילויות שמצריכות הכנה מראש…אני דוחה. ואז הפרחים הנפלאים האלו התחילו לפרוח בכל פינה והלהיבו את יעלה כל כך, שהיה לי ברור שעכשיו אין ברירה וזה קרה:

IMG_20160229_101618

במשך כמה ימים הסתובבתי בטיולים כמו משוגעת וצילמתי פרחים, מקרוב. עקב נטייתי העצלנית והפרקטית במקביל, כל הצילומים נעשו בפלאפון. אחר כך בחרתי את הפרחים הנפוצים ביותר והחביבים ביותר על יעלה, סידרתי אותם יפה בפאוור פוינט, הוספתי את שם הפרח (למדתי לא מעט דברים חדשים בתקופה הזו :) והדפסתי על דף מדפסת רגיל ( איזה כיף שיש מדפסת צבעונית איכותית. מתנת יום ההולדת השווה שלי!), ניילתי (מתנת יום ההולדת השווה שלי #2), גזרתי,  חוררתי ואיגדתי בטבעת נפתחת…והכל תוך כדי שאמיתי ויעלה משמידים את חדר המשחקים…ואז יצאנו לדרך:

IMG_20160229_102052

כמה יעלה התרגשה לפגוש בפרח הראשון שהיא בחרה מהרשימה…היא ראתה את הפרח, ,חיפשה אותו ומצאה בלי בעיה בפנקס. היא הצטלמה והדביקה עליו מדבקה- לאות כי השלימה את המשימה הראשונה. ההתלהבות לא פחתה:

IMG_20160229_102226

ועוד ועוד, היא חיפשה, מצאה, זיהתה, הצטלמה והדביקה מדבקה:

IMG_20160229_102934

כמה חמציצים נאכלו תוך כדי צילום התמונה :)

IMG_20160229_102758אהוב ליבה התורמוס זכה לשלל נקודות צילום ומדבקות. איזה כיף שהם ממלאים עכשיו אצלנו כל חלקה טובה…אפילו דאדא מתחפשת בפורים לתורמוס. איך!???????????? אין לי מושג מה התשובה…

IMG_20160229_161332

אמיתי מאוד מאוד קינא בפנקס של יעלה. תכננתי להכין גם לו אחד, עם דברים קצת יותר פשוטים למציאה, אבל כמובן שהמשימה הזו נדחתה…עכשיו כשראיתי כמה הוא התלהב אני מקווה שלא תהיה לי ברירה ואעשה זאת בשבוע הבא:

IMG_20160229_103027

יש גרסאות הרבה יותר פשוטות להכנה- פשוט מדפיסים דף אחד גדול, עם מקום לסמן וי, או לגדולים יותר- פשוט רשימה. כך או כך, אין ספק שזו הייתה הפעם הראשונה, אך בהחלט לא האחרונה שאנחנו מלווים את הטיולים שלנו במשימת "חפש את המטמון" מאתגרת ומהנה! וכמובן שאם מישהי מעוניינת להשתמש בקובץ הפרחים שלנו (שכולל שמונה פרחים נהדרים שניתן למצוא עכשיו אצלנו בקיבוץ- כלנית, רקפת, נרקיס, סביון, חמציץ, חרדל, שן הארי ותורמוס)- מוזמנת לשלוח לי את כתובת המייל ואשלח לה בשמחה! (גם לו, אבל לשון נקבה וכו'. כבר דיברנו על זה:)

מקווה להצליח לחזור בקרוב לקצב הפוסטים הרגיל, ממש בא לי לשתף בדברים המעניינים שקורים אצלנו בבית ובכלל, אני מתגעגעת לבלוג ולכתיבה…מאחלת לכולנו סוף שבוע נפלא, עם גשם, וקצת קרירות מרעננת, בריאות ואביב באוויר. לא לשכוח- משנכנס אדר מרבין בשמחה!

שתילי בצק

בצק טו בשבט- ערכה ריחנית ופורחת

הרבה זמן לא הכנו ערכת בצק חדשה. בחנוכה הכנו בצק בסיסי וניסינו לצבוע אותו בצבע זוהר בחושך. זה לא ממש עבד, למרות שזה לא מנע מיעלה לשחק בו לא מעט. כשעברנו לנושא החורף לקחנו את אותו בצק, הוספנו לו צבע לבן ונצנצים והפכנו אותו לבצק שלג. במה שנשאר מהבצק השתמשתי השבוע במגש ההשחלה לט"ו בשבט. זהו, המקרר ריק מבצק, הגיעה הזמן לערכה חדשה. הפעם היה לי רעיון חדש והתלהבתי ממנו מאוד. בין שלל העיסוקים שלה, יעלה החליטה שהיא לא רוצה להשתתף בהכנת הבצק, אבל בהחלט רוצה להשתתף בתכנונו. ככה זה התחיל:

IMG_20160120_165418

בטיולנו אספנו כמה מחטי ארון ירקרקות, הגינה שלנו קטפנו לימונית ולואיזה, והעברנו הכל למטבח. הקונספט שיעלה ואני תכננו יחדיו- בצק חום בריח אורן, בצק ירוק בניחוח לימונית ולואיזה ("לימוזינה" בפי יעלה) ולבקשת יעלה, בצק סגול לפרחים בניחוח ענבים. יש דרכים מדעיות ומקצועיות להפיק תמציות ריח מצמחים. אני לא מכירה אותן, אז הלכתי על השיטה החובבנית:

IMG_20160120_165709

התחלתי מהלימונית והלואיזה. הכנתי את בסיס הבצק ע"פ המתכון הנהדר והאהוב הזה:

IMG_20160120_165936

בפינג'אן הרתחתי את כמות המים הדרושה למתכון, יחד עם צרור נאה של לימונית ולואיזה וערבבתי היטב. הבצק יצא נעים ונהדר, אבל בריח…של בצק. ניסיתי להוסיף לו חלקים מהצמחים, לריח ולטקסטורה:

IMG_20160120_170906

טקסטורה יש, ריח עדיין לא. אז הוספתי פנימה גם תכולה של תיון שלם בניחוח עז של לימונית ולואיזה:

IMG_20160120_171049

ניחוח קלוש…בקושי. החלטתי בבצק האורן החום לנסות דרך קצת שונה. השריתי את המחטים במים חמימים לילה שלם לפני ההכנה:

IMG_20160120_170857

האם זה עזר? לא ממש…התוצאה הייתה דומה. בצק בריח של בצק. אחרי שהוספתי לו את צבע המאכל החום ולא הייתי לגמרי מרוצה מהגוון שיצא, החלטתי שהניחוח הקלוש לא מצדיק את הוויתור בענייני הגוון, והוספתי קצת קקאו ליצירת גוון הגזע המושלם שרציתי. אז עכשיו יש לנו בצק אורן בריח שוקולד. לבצק הענבים כבר השתמשתי באבקה מוכנה של kool-aid (המתכון כאן), והריח יצא חזק ונפלא…כנראה שזה לא ממש טבעי או בריא (אם כי לגמרי אכיל), אבל בהחלט עושה את העבודה. בכל מקרה, עם או בלי ריח, התוצאה יצאה יפה:

IMG_20160121_172020

ואז הגיע החלק האהוב עליי- הרכבת הערכה:

IMG_20160121_175736

הבצקים נארזו בשקיות שומרות אטימות ועברו הישר לקופסאות המחולקות הנפלאות של איקאה. מסביב סודרו להם חותכני פרחים מפלסטיק וגם חותכן קטן ממתכת, שאריות מחטי אורן, כלי גילוף מעץ, פרחי פלסטיק שונים, פרחי שקדיה מסול וקצת חרוזי עץ שהושאלו ממגש ההשחלות שלנו. הדבר היחיד שיותר כיף מלהכין את הערכה זה לראות את תגובת הילדים לערכה:

IMG_20160121_172952

אמיתי קודם כל התלהב מחותכני הבבושקה. הוא מאוד אוהב את הקונספט (כן, זוכרת שהבטחתי לכתוב על הבבושקה שלנו פעם). יעלה לא בזבזה רגע ומיד גייסה אותו להצטרף אליה לעבודה. חד משמעית בצק זו הפעילות הכי הכי אהובה על יעלה:

IMG_20160121_173857

היא לשה, מיששה והתלטפה (יש לה תחביב מוזר, ליצור "פיתות" ולהניח אותן על הפנים שלה…לא יודעת למה, אבל זה ממש מרגיע אותה). התחלתי לשחק לידה. היא ראתה את העץ שהכנתי וביקשה גם:

IMG_20160121_174448

יכולה להיות יופי של פעילות גם לענייני מניה, זיהוי ספרות והתאמה. אמיתי בינתיים בחן את כלי הגילוף בסקרנות גדולה:

IMG_20160121_174633

הייתי צריכה לחדול את המשחק די מהר באותו יום, כי כבר נהיה ערב. למחרת על הבוקר הם המשיכו במשחק, פיזרו בצק, טעמו אותו (חייבת להודות שאני לא ממש מבינה את הקונספט לפיו בצקי משחק תמיד מלוחים ולכן ילדים לא יאכלו אותם. כל הילדים שאני מכירה אוהבים מלוח, מאוד. מזל שהבצק שלנו אכיל) והמציאו לו שימושים חדשים. יעלה למשל הוסיפה כדורי בצק בשלושה צבעים לשקיות ההפתעה שהכינה עם סבתא לקראת יום ההולדת של בת דודתה האהובה. אחר כך, בבית, בצק המשחק הסגול הפך לעוגה:

IMG_20160122_174513

היא "זרתה" על העוגה קמח ולא היה קץ לשמחה:

IMG_20160122_174708

היא הוסיפה ויצרה מהקמח דוגמה, עד שהייתה מרוצה מהעוגה:

IMG_20160122_175033

יש לי איזו רשומה מקיפה על מונטסורי שאני נאבקת איתה כבר כמה חודשים. אחד הדברים החשובים ביותר שכתובים בה (בעיני) הוא שהמונטסורי דורש קודם כל צפייה. לצפות בילד, לשים לב, להבחין ולתעד מה הוא אוהב, אילו חומרים ופעילויות מרגשים אותו, מה הוא עושה עם כל הזמנה לפעילות, מה הוא בוחר קודם, איך הוא משלב ומה…לא לפספס אף פרט. הפעילויות התחושתיות שלנו לקראת ט"ו בשבט- הבצק והקופסה, נתנו לי המון המון מידע. מדהים לראות עד כמה ההעדפות שלהם משתנות, אישיות, גמישות. עד כמה כל אחד מהם לוקח את אותו חומר בסיס למקומות שונים. זה גם הגיל, והרבה האופי, ללא ספק. אמיתי היה (ועודנו) נרגש ונפעם מהנסורת- מהמרקם, מהמזיגה, מהפיזור, מהתחושה. יעלה מתמכרת במסירות מלאה לכל בצק שנופל לידיה. בכל זאת, שניהם קודם כל יוצרים עוגה :)

אני מאחלת לכולנו חג ט"ו בשבט שמח (בטעות הקלדתי "צמח"…דווקא טעות נחמדה). חג בו נשים לב לפרטים הכי קטנים שמובילים לצמיחה הכי גדולה, חג בו נתכנן מה נשתול ומה נזרע השנה, חג של חורף אמיתי ושל פריחה!

בקניון

שופינג בכאילו- משחקים בחנויות

אין ספק שעד כה עסקנו במוטיבים המרכזיים של הקיץ- ים, מים, חול, שמש (ועוד נשוב אליהם), אבל קצת הזנחנו את המוטיב המרכזי האמיתי של הקיץ בביתנו- המזגן. בתור חובבת חורף מושבעת, המזגן הוא ידידי הטוב ביותר בקיץ. עם שני ילדים וכלב אין לי הרבה ברירות, ואנחנו מבלים לא מעט בחוץ אפילו בימים מהבילים אלו, אבל כשאני מצליחה למצוא פעילויות שהן גם להיט וגם ממוזגות- אין מאושרת ממני. אז מהו הבילוי הממוזג האולטימטיבי? אם אתם גרים בקיבוץ, התשובה היא כנראה "חדר האוכל". לעומת זאת, אם אתם גרים בעיר, התשובה היא כנראה "קניון". מכיוון שאנחנו שייכים לקבוצה הראשונה, החלטנו להזמין את הקניון אלינו הביתה, אבל במנות קטנות, כמו שאנחנו אוהבים. התחלנו לשחק בחנויות.

לפתיחת הקניון שלנו יעלה בחרה בחנות פרחים. איך אפשר לסרב לכזו בקשה מקסימה? הוצאנו את כל הפרחים המלאכותיים שקנינו פעם כדי להכין לנו קופסת שתילה אביבית ומאז משמשים אותנו למגוון פעילויות. השלב הראשון היה חלוקה לקבוצות (יכולה להיות פעילות נהדרת של גמישות מחשבתית- למיין את הפרחים בכל פעם לפי קריטריון אחר- צבע, גודל, סוג פרח, צורת עלים ועוד) וסידור בצנצנות ובעציצים מתאימים. השלב הבא היה להוסיף מחירים (מן הסתם, תרגול נהדר של זיהוי מספרים והתאמת מספר לגודל- כמה הגיוני לשלם עבור פרח קטן? וגדול? כמובן שבמציאות יש קריטריונים נוספים, אבל לענייננו, זה מספיק):

IMG_20150525_131630

כשכל הסחורה הייתה מוכנה, הגיע הזמן לפתוח את החנות שלנו לקהל הרחב:

IMG_20150525_132500

כל אחת בתורה הזמינה זר לפי דרישתה- למי הוא מיועד, מה היא רוצה שיהיה בו (נניח זר גדול וצבעוני ליום הולדת, זר עדין בגווני כחול לתינוקת וכו'). ה"מוכרת" הכינה את הזר לפי הזמנה, הקלידה את המחירים בקופה (אתגר גדול במיוחד בשביל יעלה), חיברה אותם (היכרות ראשונית נהדרת עם המושג) וקיבלה את התשלום מה"קונה":

IMG_20150525_133937

בשלב הבא יעלה בחרה בחנות פופלרית יותר, חנות בגדים. היא בחרה מהארון שלה מבחר בגדים נאה, לה ולבובה. גם כאן התחלנו בדרך דומה- מיון לערימות (שוב- לפי סוג הבגד, לפי עונה, לפי מידה, לפי צבע, אולי בכלל בסטים מתאימים?!). פעילויות כאלו של מיון היו מאוד חביבות עליי בקליניקה, כי הן מפתחות מגוון קשרים גדול בין מושגים במוח, ומרחיבים להפליא את מאגר האסוציאציות- מפתח לאחסון יעיל של מידע ולשליפה יעילה. סוף חפירה. התלבטנו איך לתמחר הפעם, כי מדבקות היו פחות יעילות, אז יצרנו פתקיות:

IMG_20150527_111540

חשבנו יחד על שמות לחנות הבגדים שלנו. יעלה הציעה ובחרה לגמרי בעצמה. ומאיפה המושג? ליעלה התמכרות קשה לשירי פורים, ולבוש המלכות של מרדכי מככב אצלנו גם עכשיו, חודשים רבים אחרי פורים. אז הכנו שלט:

IMG_20150527_143516

בשלב הבא (חזרנו לחנות הבגדים שלנו שוב ושוב, ובכל פעם הוספנו אטרקציה חדשה) הכנו לנו גם קטלוג, זריז ומאולתר:

IMG_20150527_151509

הראיתי ליעלה קטלוג שקיבלנו בדואר, וחשבנו יחד איך ליצור גרסה משלנו. השתמשנו במדבקות בגדים שהיו לנו בבית, והוספנו מחירים לפי המחירון שסדרנו קודם על השולחן:

IMG_20150527_151516

יעלה ביקשה להוסיף את הכתובת של החנות. היא כמובן גם בחרה את הכתובת. זוכרות את הרשומה על הספר "איתמר מכתב"? אז מסתבר שחנות הבגדים שלנו שוכנת ממש בתוך ביתו של איתמר:

IMG_20150527_151529

וככה נראתה חנות הבגדים המושלמת שלנו, שכיכבה בביתנו ימים רבים:

IMG_20150527_151537

חנות אחרונה לרשומה זו, כנראה החנות האהובה ביותר על יעלה- חנות הכובעים. הרעיון הגיע בעקבות הספר "מוכר הכובעים", שהוא אחד החביבים עלינו. התחלנו לחפש כובעים ברחבי הבית, וגילינו שיש לנו המון. ממש המון:

IMG_20150531_093317

כובעי קיץ (מעט), כובעי חורף (המון) וכובעי פורים (עוד יותר המון). שוב מיון, תמחור והפעם נוסף לנו גם תא מדידה, עם מראה:

IMG_20150531_094707

שוב, כל "קונה" בתורה נכנסה לחנות, הגדירה את הצורך שלה, ועל המוכרת היה למצוא כובע מתאים. שוב, תרגול נהדר של הגדרות, מיקוד, הבנת מצבים וקודים חברתיים ועוד ועוד:

IMG_20150531_094825

אפילו הקופה שלנו עברה התאמה לאווירה בחנות:

IMG_20150531_100102

הייתה לנו גם חנות צעצועים זריזה, ויש עוד לא מעט הפתעות בקניון שלנו. לא בדיוק חנויות, אבל בהחלט עוד הפתעות, עליהן עוד ידובר ויסופר. אין ספק שמדובר בלהיט גדול, אידאלי לימים של מזג אוויר קיצוני, קל לאלתר ממה שיש בבית ומתרגל המון המון מיומנויות חשובות בכל התחומים (כישורי חיים, שפה, חשבון, כישורי חשיבה גבוהים).

אנחנו עומדים בפני שבוע מרגש, בו נחגוג יום הולדת שנה לאמיתי המופלא שלנו, צפו פוסט מתרגש ומשתפך בהמשך. בינתיים- שיהיה לכולנו שבוע נפלא, מלא חגיגות, מזגן ושמחה!

חג הביכורים

טנא וזר לחג השבועות

אני יודעת שהטיימינג שלי כבר לא סביר. אני מרגישה ששבועות היה כבר לפני עידן ועידנים. אמנם במציאות רק שבוע עבר, אבל כל כך הרבה דברים קרו שממש לא הספקתי לשבת מול המחשב כמו שצריך ולסיים לשתף בחוויותינו מהחג.

נשאר לנו רק עוד שם אחד משמות החג אליהם הבטחתי להתייחס- חג הביכורים. אז נכון, דיברנו כבר על שבעת המינים, אבל עוד לא דיברנו על הטנא. איך אפשר בלי טנא? תכננו להכין טנא בבית, אספנו חומרים, התלבטנו בין אפשרויות…אבל אז ראינו פרסום למפגש יצירה משמח ומיד הצטרפנו. המפגש התקיים בספרייה בכפר תבור, אחד ממקומות הבילוי החביבים עלינו. מידי חודש מקיימת לילך, האחראית הנהדרת על הספרייה, מפגש יצירה חינמי- היא מציעה פרוייקט, מספקת את רוב האביזרים, מבקשת להביא מהבית אחרים, מדריכה בסבלנות מדהימה ויוצרת מפגש באמת מיוחד של יצירה. הפעם לילך הזמינה ליצור יחד טנא מקופסת קורנפלקס. לא מצאנו קופסת קורנפלקס, אז התפשרנו על טנא קטן מקופסת תיונים. יצא להיט:

IMG_20150519_195417

חיתוך קטן בדפנות הקופסה, ואז התפרעות עם הקישוטים. יעלה בחרה את כל המרכיבים בעצמה, אני רק סייעתי בחיבורים. מתה על היצורובוט המדליק שיצא לה. במקום היה לו שיער כחול, אבל היא החליפה אותו בדרך. ככה זה נראה מאחורה:

IMG_20150519_195428

ומהצד:

IMG_20150519_195438

את הטנא הזה היא מילאה במיטב פירות וירקות ארגז האוכל שלה, ועוד כמה צעצועים בעלי קשר מפוקפק לנושא. ככה היא הסתובבה בבית:

IMG_20150520_091334

הסברתי לה שהיא נראית ממש כמו עולה רגל. המושג סיקרן אותה, אז חיפשנו תמונות בגוגל וחקרנו את המושג. כבר שבועיים היא לא מפסיקה להתפלא מהרעיון של ללכת ברגל עד ירושלים. בכל נסיעה שעשינו מאז היא בררה כמה זה רחוק באוטו וכמה ברגל. "כמה ימים? צריך ללכת כמה ימים?!". אכן, מופלא.

כמובן שגם זר דרוש לעולת רגל אמיתית. אחותי היקרה קנתה ליעלה, לה ולי זרים מקסימים, אבל יעלה סירבה לחבוש את שלה. כמה דקות לפני שיצאנו לחג, אילתרנו זר פרחים פשוט ויפה. לצערי יעלה חבשה גם אותו 2 שניות בדיוק, ואין תמונות טובות יותר שלו…הבסיס הוא סרט לבן לשיער ועליו המוני פרחי סקראפ (מנייר, בד, קרושה ועוד) מודבקים בדבק ג'ל. זריז, פשוט ויפיפה. בסופו של דבר אני חבשתי את הזר רוב הטקס:

P1010581

בלי זר על הראש, אך בלבוש חגיגי במיוחד, יצאנו אל ה-חג הקיבוצי. אירוע ההיי לייט של השנה בקיבוץ. עם ילדה מקושטת:

P1010583

וילד מרותק:

P1010585

לצערי, אין לי עדיין את התמונות של יעלה מציגה יחד עם חבריה לשכבה את "עץ דור"- הנגרייה של הקיבוץ, ואת אמיתי עולה לבמה כ"ביכורים", אבל כן יש כמה תמונות מהווי החג, כל כך "חג של פעם". חבורת הזמר של הקיבוץ בשירה על רקע הבאלות (החג נחגג בשדה, כמובן):

P1010595

וזו ללא ספק תמונת החג החביבה עליי ביותר, יעלה ונבחרת חברות יפיפיות ועטורות לבן בריקוד לצלילי שירי החג מהבמה:

P1010618

לא עברנו על הכל, אבל בסך הכל סיכמנו יפה את חגיגות שבועות שלנו. היה עמוס, מעניין, טעים, חגיגי, לימודי ומלא חוויות. כשנגמר החג לרגע עמדנו מופתעות וחסרי אונים לנוכח חוסר החגים בא עלינו לטובה, אבל מהר מאוד מצאנו לעצמנו פרוייקט חדש, ובימים שכולנו בריאים (מאורע נדיר בימים אלו) אנחנו עובדים עליו במלוא המרץ. כמובן שאשתף בקרוב (אני מקווה, לא מבטיחה כבר הבטחות).

בינתיים נאחל לכולנו חודש יוני שמח, מלא בריכות, מסיבות סיום משעשעות ותוכניות קיץ שמחות!

אחד מי יודע?

חשבון לקטנטנים באווירת פסחנו, אז איך היה הסדר? אצלינו היה ממש כיף! חגגנו את הסדר בחדר האוכל של הקיבוץ, יחד עם שני הצדדים של המשפחה. אני מאוד אוהבת את ההגדה הקיבוצית ואת שילוב ההופעות, השירים, הסרטונים…את החג עצמו חגגנו בארוחת פיצוי (האוכל בליל הסדר הקיבוצי אף פעם לא להיט, אז נערכתי מראש והכנתי בעצמי כלמיני מאכלי פסח מסורתיים) חגיגית בגינה שלנו. כיף כיף.

אחד הדברים האהובים עליי בפסח הוא שאווירת החג נשארת למשך שבוע שלם! אפשר להמשיך להנות מפעילויות בהשראת פסח לכל השבוע. בשבועות שלפני החג עשינו כמה פעילויות חשבון ( או "קדם חשבון", כמו שקוראים להן במשרד החינוך…) בהשראת החג.

בשלב הראשון עשיתי שינוי קוסמטי קל במגש החשבון שהכנתי לרגל פורים. השארתי את פאזל המספרים והחלפתי רק את האביזרים- פרחים וכפתורים צבעוניים (בצורות של פרחים ופרפרים) להתאמת כמות למספר, ומספרים- חותכנים ממתכת וקוביות מספרים מעץ, לתרגול זיהוי הספרות:

IMG_20150323_150435

באחד הבקרים שיחקנו במשחקי חשבון עם בצק המשחק הכשר לפסח שלנו. כשחיפשתי משהו מצאתי באחת המגירות שלנו חבילת כרטיסיות מספרים גדולות שקניתי פעם ב"הכל לילד ולגן". הבאתי את הכרטיסיות יחד עם חותכני המספרים מהתמונה העליונה (שדודה מור קנתה ליעלה במקסטוק, תודה!) והבצק, כמובן. יעלה מיד סידרה הכל בשורה והתאימה:

IMG_20150329_102855

היא הניחה כל חותכן על המספר המתאים לו (זה כמובן לא דורש הבנה חשבונית, אלא התאמה חזותית), ואז חתכה מהבצק את המספר והוסיפה במקום המתאים:

IMG_20150329_102902

היא מאוד התלהבה מהפעילות וסירבה להפסיק ב5, כפי שתכננתי. היא המשיכה לסדר, לרדד ולחתוך:

IMG_20150329_103104

עד שכל הספרות היו מונחות במקומן:

IMG_20150329_104143

לקראת הסוף הוספתי עוד משימה קטנה, רק לשלוש הספרות הראשונות, אותן היא כבר מכירה ומזהה- להוסיף לכל ספרה קישוטים בכמות המתאימה:

IMG_20150329_104559

אחרון והכי חביב, לפחות בעיני, שיחקנו במשחק התאמת כמות למספר עם קופסת השתילה האביבית שלנו. קודם כל סידרנו את כל האביזרים:

IMG_20150325_091833

עציצונים מלאים ב"אדמה" (את המתכון אפשר למצוא בקישור שמעל התמונה), קוביות סול גדולות עם נקודות (שקניתי בחבילה גדולה לפני מלא זמן, גם כן ב"הכל לילד ולגן", בשביל העבודה שלי, שעוד הייתה לי כזו. אני מאוד אוהבת אותן כי הן אטרקטיביות במשחקי מסלול בנאליים, והן גם נהדרות לבנייה.. אפשר להרטיב אותן והן נדבקות ועוד אפשרויות כאלה נחמדות) ומגוון פרחים מלאכותיים. המשחק היה פשוט:

IMG_20150325_091847

כל אחת בתורה זרקה את הקוביה, ספרה את הנקודות ושתלה פרחים כמספר הנקודות שעל הקוביה:

IMG_20150325_092007

יעלה ממש נהנתה לזרוק את הקוביות הגדולות והצליחה ממש בקלות לזהות את הכמות עד 4. כמובן שלשתול פרחים זה הכיף האמיתי, והיא לגמרי נכנסה לזה:

IMG_20150325_092353

אחר כך המשכנו לשחק עם האדמה שלנו עוד שעה ארוכה. היא כל כך מגניבה ומלאת אפשרויות. השתמשנו בתבניות הפלטיק שמגיעות בערכות המשחק בחול, ולא כ"כ עובדות עם חול רגיל, הן עובדות נפלא עם האדמה המלאכותית הזו:

IMG_20150325_094440

מזהות את הברווז? בנינו ככה מגדלים וחיות והמשכנו לספור עוד ועוד. אין ספק שיעלה נהנתה מהעניין:

IMG_20150325_102256

עכשיו אנחנו מנצלים את ימי חול המועד הנעימים לבילויים עם המשפחה ועם חברים שמבקרים, מה שנותן לי תירוץ נהדר להמשיך להזניח את ערימת המשימות ההולכת ומתארכת שלי…איך פתאום החמישה באפריל? איך זה קרה?!

חול המועד נעים ושמח לכולנו!