איך זה להיות עץ

ט"ו בשבט הוא אחד החגים המשונים בלוח השנה הישראלי. הוא שמח, הוא חגיגי, הוא מלא משמעות. אבל הוא גם קטן, קרוב מידי לפורים, כמעט לא מספיק מורגש. חיפוש קצר בבלוג גילה לי שזו לא סתם הרגשה. ט"ו בשבט הוא חג לא-מספיק-נחגג בביתנו. נכון, יש כמה רעיונות מוצלחים ממש בעמוד החג, אבל הרבה פחות מאשר בחגים אחרים. אני חושבת שזה נובע בעיקר מעומס האירועים שיש לנו בתקופה הזו בשנה- סמוך ליום ההולדת של יעלה, חברותיה ובנות דודותיה, וכאמור- יחד עם ההכנות לפורים, שאצלנו הן תמיד מוגזמות. בכל זאת, החלטתי שהשנה אני רוצה לחשוב קצת יותר על החג הזה.

יעלה ואמיתי גדלים. השיחות איתם הופכות עמוקות ומשמעותיות יותר. הן מתגלגלות לנושאים ולמקומות שמצליחים להפתיע אותו בכל פעם מחדש. כל פעילות שאנחנו עושים בימים אלו הופכת למסע מתגלגל  ומרתק, ולפיכך, גם התיאורים פה יצאו לי קצת…ארכיאולוגיים. כמעט שקלתי להקדיש רשומה לכל פעילות, אבל בדיקת מציאות קלה הבהירה לי שהם לא יקרו לעולם, אז, נשימה עמוקה-

5 פעילויות בהשראת עצים, לכבוד ט"ו בשבט:

1. אוספים ענפים:
בתקופה האחרונה הליכות הטבע היומיות שלנו (סיפרתי עליהן בעבר בפירוט, באחת הרשומות האהובות עליי ביותר בבלוג) קיבלו תוספת מעניינת של משימות. בהמשך אכתוב על זה קצת יותר, אבל לענייננו- זה מחייב אותי לשים הרבה יותר לב לפרטים הקטנים שבדרך. אמיתי אוסף מקלות כבר תקופה ארוכה. זה התחיל מרצון להכין מאגרים לקראת מדורה עתידית, ואכן אנחנו (כלומר בח"ל) משתדלים מידי תקופה להפוך את המאגר שלו למדורה לתפארת. בין מדורה למדורה המקלות שלו משמשים כחרבות, כשרביטים, כצינורות כיבוי, כקוביות וכאינסוף דברים אחרים. השילוב בין תשומת הלב לפרטים לבין האהבה של אמיתי למקלות הביא אותי לחפש שימושים חדשים למקלות שאנחנו פוגשים. נתתי לילדים משימה- למצוא, כל אחד בנפרד, מקל ארוך יותר מהזרוע שלו. זה היה אתגר מלהיב במיוחד, אז המשכנו איתו בווריאציות שונות- למצוא שני מקלות בדיוק באותו האורך, למצוא מקל קטן יותר מהזרת. הילדים הפנימו את העקרון, והתחילו להשתמש במקלות ובענפים ככלי מדידה מן המנין. בעיקר כדי למדוד את הדבר הכי חשוב- מי הכי גבוה.

שאריות הצד הדידקטי של חשות צורך להדגיש כמה דברים אפשר ללמוד מאוסף של מקלות שאספנו בדרך…אז מה הרווחנו?

  • תמריץ ומיקוד משמעותי בטיולים
  • שימוש בחומר טבעי, זמין ומזמין
  • חומר "פתוח" שמאפשר לדמיון לעוף וליצירתיות לעבוד שעות נוספות
  • כישורים חשבוניים- מדידה, השוואה, מנייה וכו'
  • וגם הנדסיים (מדו מימד לתלת מימד, ייצוב מבנים, צורות הנדסיות)
  • ושפתיים- השוואה דורשת כלים שפתיים משוכללים- מילות תיאור מדוייקות של גודל, של מרקם וכו', מילות השוואה, משפטים מורכבים.
  • מקלות וענפים יכולים להיות שימושיים בשלל מקומות- לבנייה, למשחק דמיוני, לציור בבוץ, ליצירה (צביעה, ליפוף).

2. הזמנה לחקירה- פלסטלינה ומקלות:

בתקופה האחרונה, גם לנו, כמו לכולם, היו כמה ימי מחלה שהזמינו אותנו לפעילות ביתית אינטנסיבית. כרגיל, הופתעתי לגלות כמה התגעגענו לזה וכמה זה כיף. התחלנו ב"10 דקות" שלנו. אחרי שהיינו עוד קצת גיבורי על, עשינו פעילויות מגניבות שהילדים המציאו עם חישוקים ואפילו המצאנו שירים על בסיס ספרי ילדים אהובים (מאיפה הם מביאים את הרעיונות האלו?! ילדים מעולים, אובייקטיבית), אני בחרתי להקדיש את עשר הדקות שלי להצעת הגשה שראיתי באחת מקבוצות האמנות בפייסבוק והתלהבתי מהן מאוד- קוביות פלסטלינה ירוקות ואוסף של…מקלות! כמובן שאפשר להגיש את המנה הזו עם המקלות מהסעיף הקודם, אבל אני השתמשתי הפעם באוסף של מקלות קנויים בצורות ובגדלים שונים.

ליעלה היתה מהר מאוד תוכנית מדוייקת והיא ביקשה תוספות כדי להגשים אותה. היא התחילה מבסיס פלסטלינה קטן, והרחיבה את הגינה הקהילתית שלה לאט לאט:

היא שתלה עצים בגבהים שונים, לאט לאט גם הנצו פרחים (תורמוסים, כמובן), הרבה עבודה עדינה של נעיצה וחיבורים, והגינה הקהילתית הייתה מוכנה לפיקניק המוני שהתווסף שלב אחרי שלב:

אני נהניתי מאוד מההתבוננות ביצירה, וגם מהמשחק החופשי בחומרים שהיו מונחים סביבי. לא הייתי במצברוח מרוכז במיוחד, או ממש בחשק ליצור בשביל עצמי, אז יצרתי המחשות קטנות של דברים שאפשר לעשות משילוב החומרים- טכניקות, רעיונות וכיוונים:

שוב משחקי דו-מימד ותלת מימד, מימדים שונים של מקלות- דקים ועבים, רחבים וצרים, ארוכים וקצרים וכו'. אמיתי בשלב הזה היה מאוד מאוד מסכן ומאוד מאוד מעוך על הספה. המשחק שלי עם המקלות הוליד גם משהו קטן כדי לשמח את ליבו:

מקלות גיבורי-על. אז מה אם יש לי אפס יכולת ציור? המקלות שימחו אותו ממש והפכו אותו לקצת יותר מחובר להתרחשות.

3. הזמנה ליצירה- חום וירוק:

ביום אחר, אבל באותה אווירה, התחלתי את עשר הדקות שלי בהזמנה אחרת ליצירה- אוסף של ירוקים וחומים- ניירות שונים, צבעים (שמן, שעווה, עיפרון וטושים) וגם מספריים ודבק.

יעלה התקשתה עם הגבלת הצבעים. היא התחילה מהחום והירוק, וכשהרעיונות שלה התחילו לעוף היא הוסיפה צבעים נוספים. התלבטתי לרגע אם לעצור את זה, והחלטתי שממש לא כדאי. היא יצרה באווירה ט"ו בשבטית להפליא (כדור פורח ושדות של פרחים, לדבריה):

אני הפעם הייתי במצברוח יותר יצירתי. כשאני יוצרת לצד הילדים, אני מצליחה הרבה פחות להתמקד בתוצר, והרבה יותר להנות מהדרך. אני מנסה להשתמש במגוון של טכניקות, לחקור בעצמי את האפשרויות של כל חומר. אני משתדלת לדבר כמה שפחות, לא לנסות להדריך או ללמד. הנסיון לימד אותי שזה מועד לכשלון ואפילו לפיצוץ של אווירת היצירה. אז אני פשוט יוצרת בעצמי, בשקט, נהנית מזה באמת, והם, מידי פעם, מציצים. התחלתי ממצב רוח קולאז'י ועשיר בקריעה ששעשע את אמיתי:

ואחר כך בחנתי את השילובים בין הניירות השונים לצבעים השונים:

החלק הזה תפס את תשומת ליבה של יעלה, שהתלהבה מהמפגש בין נייר עם טקסטורה לבין הפנדה:

המצע שהיא צבעה הזכיר לה את הפיקניק בגינה הקהילתית, אז היא הזמינה שוב את כל החבר'ה:

כמו שהכנתי מראש, השיחה גלשה, ואיכשהו הגענו לדבר על טכניקות צילום, דיונים שהולידו יופי של צילומי משפחה:

המשחק שלי בצבעים ובקרעים משך גם את תשומת ליבו של אמיתי, אבל מכיוון אחר- הצמרת של ה"ברוש" שלי, הזכירה לו דווקא חרב:

בשאר הזמן, אמיתי, שקצת התאושש, היה עסוק בלחבר בין שתי ההזמנות מהימים האחרונים, ליצירת כלי תחבורה/קסדה/בית לגיבורי העל שלו:

מי אמר שגירים חייבים לשמש לציור?

סיימנו את סשן היצירה הארוך שלנו עם סידור המוצגים לתערוכה, שנותנת אווירה חגיגית לבית שלנו ועושה אותי שמחה. מבחינה "אמנותית" אני לא ממש מחבבת את מה שיצרתי בסשן הזה, אבל כל כך נהניתי. העניין הזה של משחק לצורך המשחק כל כך לא פשוט בתור מבוגרים.

4. איך זה להיות עץ?

במקביל ליצירה, הרכבנו לנו פלייליסט ט"ו בשבט אלטרנטיבי. הדיסק הקלאסי של "השקדייה פורחת" ו"כך הולכים השותלים" מיצה את עצמו די מהר, ואני התחלתי לזמזם לי כל מיני שירי עצים ופרחים שרצו לי בראש. הילדים ביקשו, כמו שהם מבקשים לאחרונה, לשמוע את הגרסה האמיתית של הזמזומים חסרי הפשר שלי (שירה ואני זה…ובכן, פשוט לא).

אז יצרנו לנו מיני פלייסליסט ששימח מאוד את ליבי, סיקרן מאוד את הילדים והוליד כמה שיחות מרתקות במיוחד על דימויים, על עצים, ועל החיים. אפשר לשמוע את הרשימה שלנו כאן. עוד רעיונות לשירי יום הולדת הולמים לאילנות יתקבלו בברכה ובשמחה!

5. מפת חשיבה:

אחרונה חביבה. פעילות שבינתיים עשיתי רק עם עצמי. עדיין לא שיתפתי בה את הילדים, אבל אני בטוחה שלפחות יעלה תהנה ממנה מאוד. ההשראה הגיעה מעינת להב, שהעמוד שלה הוא מקור בלתי נדלה של השראה בשבילי (השראה שהולידה שיתוף פעולה שבדרך, וגם התחלה של ידידות אמיצה :). מפות חשיבה הן כלי מדהים ומופלא, שבקרוב יקבל ממני התייחסות נאותה, אבל לא יכולתי לחכות עם זה, כי הוא כל כך מתחבר לי לט"ו בשבט, בעיקר עם ההשראה הנהדרת שעינת העלתה:

שווה לקרוא עד הסוף. מפת חשיבה בצורת עץ יכולה לצמוח לכל כך הרבה כיוונים. למחשבות על שורשים וכנפיים, לכיוונים של צמיחה, למפת מושגים ביולוגית-בוטנית, לרעיונות לחג, לאסוציאציות כלליות, לביטויים, לדימויים ול….ול….מה תצמיח מפת החשיבה הט"ו בשבטית שלכן? מוזמנות לשתף אותי, וגם את עינת- בעמוד הפייסבוק התינוק שלי, ששולח אט אט שורשים למעמקי האדמה.

 

בעוד יומיים ט"ו בשבט מגיע, והשנה אני מרגישה הרבה יותר מוכנה. אני מרגישה הרבה יותר חגיגית. אני מרגישה שנתתי לילדי יום ההולדת את המקום הראוי להם- הקדשנו להם תשומת לב, הקשבנו להם, למדנו מהם כמה דברים חדשים, קיבלנו השראה לצמיחה ולפריחה לקראת האביב שמתחיל להציץ מכל פינה. שיהיה לכולנו חג אילנות שמח!

 

יש עשן בלי אש

בשנים קודמות ל"ג בעומר היה חג גדול בביתנו. איכשהו השנה, דברים הלכו קצת אחרת. עודף האירועים, העובדה שבחרנו לוותר על המדורה הקהילתית, דברים אחרים שהעסיקו אותנו, העובדה שלא הספקתי בכלל לתכנן.. בכל מקרה, השנה החג שלנו היה צנוע. זה לא אומר שהוא לא היה חגיגי.

את הפעילויות סביב החג התחלנו הכי בקלילות, בקופסת יצירה פשוטה, עם צבעים ומדבקות בצבעי אש. אמיתי נכנס חזק מאוד לעולם היצירה לאחרונה, וזה כיף גדול. הפעם ציירנו יחד שנינו על בריסטול גדול (יעלה ציירה לידנו על דפים משלה). עם כישרון הציור הבלתי קיים שלי, שרבטתי בפינה מדורה:

אמיתי מאוד התרשם מיצירת המופת שלי, והמשיך ליצור מדורות כל השבוע:

זה כל כך כיף לראות איך פתאום ההתלהבות מהיצירה תפסה אותו. הוא מקדיש ליצירה המון זמן ומשקיע בה המון:

ה"מגש" השני היה די מאולתר, ונולד בעקבות ההתלהבות המחודשת של אמיתי מהחול הקינטי שלנו. יחד עם קופסת האבנים שהכנו ממש לא מזמן, הצעתי לאמיתי לבנות מדורה:

אחרי שיצרנו מגרש חול קינטי משוטח וישר, באמצעות קערת פלסטיק "הדפסנו" עיגול על החול ואמיתי התחיל לסמן את המדורה שלנו:

הפעילות הזו הייתה כל כך מדיטטיבית עבורו…זה היה ממש מדהים לראות. הצעתי לו להוסיף כמה מקלות מהאוסף שלו לבנות מדורה של ממש, הוא ניסה את זה, אבל איבד עניין מהר מאוד וחזר להטביע עיגולים ולסדר את האבנים יפה יפה סביב העיגול, שוב ושוב. הפעילות הזו גרמה לי לחשוב הרבה על החכמה של מריה מונטסורי. כמה פשטות וכמה גאונות יש במילים שלה, ובשיטת החינוך שהיא פיתחה. ההבנה הזו, כמה כוח יש לריכוז העמוק, עשתה אצלי שינוי כ"כ גדול, שכשהעלתי את התמונות האלו, מיד הרגשתי צורך לצרף ציטוט שלה על כוחו של הריכוז. כמובן שלא הצלחתי לבחור אחד, אז שלושה ציטוטים נבחרים, בתרגום חופשי וקצת צולע, מתוך הספר "The Absoebent Mind" מאת מריה מונטסורי, שכבר המלצתי עליו בעבר (והבטחתי להקדיש לו רשומה משל עצמו):

  • "איזו עצה נוכל לתת לאמהות? הילדים שלהם צריכים לעבוד בעיסוק מעניין, לא צריך לעזור להם שלא לצורך, וגם לא להפריע, ברגע שהם התחילו לעשות משהו אינטלגנטי".
  • "על המשימה לעורר כזה עניין, שמעסיק את כל האישיות של הילד"
  • "כמו שבשימוש במחוגה, קיבוע הנקודה הוא שמאפשר לצייר את המעגל, בהתהוות הילד, מיקוד תשומת הלב שלו היא הבסיס לכל מה שבא אחריה..ברגע שתשומת הלב מוקדה, הילד הופך לאדון של עצמו, ויכול להשיג שליטה על עולמו"

זה נשמע מופרך, באמת, אבל ברגע שילד מצליח לראשונה להגיע לריכוז עמוק, השינוי שחל בו הוא…מפעים. נראה לי שהציטוט השלישי הוא החזק ביותר, מה דעתכן!?

הפעילות הבאה הייתה הצלחה גדולה דווקא אצל יעלה. בזמן מעבר כזה, בין לבין לבין, הצבתי בפני הילדים אתגר- במה אנחנו משתמשים להדליק מדורה? נכון, בעץ. בואו נמצא בבית כמה שיותר פריטים שעשויים מעץ. יעלה לגמרי נכנסה למשימה:

הסתבר שהרבה יותר דברים ממה שצפינו ברחבי הבית שלנו עשויים מעץ. סידרנו לנו תצוגה נאה:

האמת היא שאני לא ממש בטוחה מה נעשה עם אוסף דברי העץ הנהדר שלנו. אנחנו לא מתכננים לשרוף אותו, זה בטוח. מודה, יש לי חולשה למשחקים ולחומרי עבודה עשויים עץ. נראה לי שזו יכולה להיות הזדמנות נהדרת לדבר על המאפיינים של העץ, שעושה אותו כל כך מוצלח למשחק.

שלשום, בערב ל"ג בעומר הרשמי, בח"ל חגג יומולדת. כמו שהוא רמז, חגגנו בחגיגה מצומצת ולגמרי מותאמת אישית…במדורה. לא צילמתי את המדורה עצמה, אבל יש עדויות מהפויקה שאחרי:

(בח"ל בלבוש חגיגי של מכנסיים קצרים וסנדלי שורש). אז אתמול, בערב החג הלא-רשמי (אולי נכון לקרוא לו ה"משרד-חינוכי"?!) החלטנו לוותר על החלק המזהם, ולקיים בבית מדורה קצת יותר אקולוגית:

על תבנית אפייה עגולה סידרתי מעגלים מעגלים של סודה לשתייה שנצבעה בצבעי החג (לכל אחד מהצבעים  מזגתי לקערה  בערך כוס סודה לשתייה, כפית של אבקת צבע מאכל וחצי כפית מים. לשתי היטב עם הידיים ופיזרתי. אל תתפסו אותי בכמויות, זו רק הערכה גסה. בעיקר בנושא הצבע באבקה- יש כמה סוגים בשוק והם מאוד מאוד שונים אחד מהשני בעוצמת הפיגמנט). בקערה השקופה- חומץ, ובצד פיפטות.

הזמנו חברות לשבת איתנו סביב המדורה:

וניגשנו למלאכה- ממלאים את הפיפטה בחומץ (אתגר נהדר למוטוריקה העדינה), ואז "מדליקים" את המדורה:

הרעש דומה, האפקט מרהיב, והעיקר- אין ריח! להיט:

ובסוף? בסוף נשארת עיסה מלכלכת ונעימה להפליא שתענוג להתפלש בה:

נכון, זה מלכלך, והיה ניתן לנצל את מזג האוויר לפעילות בחוץ, אבל היה לי כל כך נעים במזגן שהחלטתי שזה לגמרי שווה את הלכלוך שאחרי. בזכות ווילון האמבטיה שפרשנו, הניקוי לא היה קשה מידי…

אז אתמול הלכנו לישון כרגיל, בלי עשן בעיניים או טעם של קרטושקס בפה, אבל בהחלט עם חוויה של מדורה בלב…

איך חגגו אצלכם? מדורות גדולות כמו פעם? איחדו מדורות או צמצמו אותן עקב התחשבות בסביבה ובלבם העדין של ההורים? ומה אתם מתכננים ליום החופש המשונה?! יש אווירת חג?

מעבר לכל החגיגות פה, אני נמצאת בתקופה של הרבה מחשבות על "הבלוג לאן", מנסה להבין מה בדיוק צופן לו העתיד…אם יש לכן מחשבות, רעיונות או בקשות לדברים שהייתן (וגם הייתם, כמובן) רוצות לראות פה יותר, נושאים שמעניין אתכן לקרוא עליהן, פעילויות תחושתיות שחסרות לכן ועוד…אשמח מאוד לשמוע. ובינתיים…חג שמח!

על המדפים- דצמבר

%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a3-%d7%95%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99

הרבה דברים קורים כאן בימים האחרונים. כמו שכתבתי בסוף הרשומה האחרונה, סוף דצמבר טומן בחובו הרבה אירועים משמחים ומעניינים יחד. בשנה שעברה היה לנו לו"ז התארגנות מאוד ברור לקראת כל חג- קודם כל קופסה תחושתית, אחר כך ערכת בצק, אחר כך מגשים. השנה, הסדר הזה הרבה פחות נשמר. יצא שדווקא לאירועי סוף דצמבר, מכיוון שהם כל כך הרבה וכל כך מגוונים, התחלנו להתארגן בצורה מפוזרת, בקטנה, מכלמיני כיוונים. המדפים שלנו התחילו ללבוש חג- קצת חורף, טיפטיפה כריסטמס ובעיקר חנוכה.

המגש הראשון שהכנתי היא המגש הקבוע והמתבקש- מגש השחלה. יעלה מאוד מאוד אוהבת אותם והם קלים להכנה. החלטתי להכין מגש כפול- שילוב של חורף וכריסטסמס. התחלתי ממיון החרוזים:

img_20161207_221759

ואז חטפתי קריזה קטנה, על זה שכל פעם לוקח לי שעה למיין חרוזים להכנת מגש, כי ככה נראית קופסת ההשחלה שלנו:

img_20161207_224900

ואחרי המיון הראשוני, היא עדיין נראתה ככה:

img_20161207_224904

אז סדרתי:

img_20161207_224909

עד שהיא נראתה ככה:

img_20161210_203749

באופן תיאורטי, זה פרוייקט מושלם ליעלה, חובבת סדר גדולה, אבל בפועל, עשיתי את זה לגמרי לבד, בשתי נגלות ארוכות למדי בערב, אחרי שהם ישנים. כשהכל היה מסודר, גם מגש ההשחלה נראה הרבה יותר מזמין:

img_20161207_232305

וכמובן שנכנס מיד לשימוש:

img_20161208_080933

לידו הונחה על המדף כיפת שלג פריזאית ויפה, מהפנט בכל גיל:

img_20161209_090436

ועוד מגש חורפי, מגש ציור של ענן ושל טיפה:

img_20161207_232330

(כאן מצאתי הדרכה ממש נהדרת לעבודה עם השבלונות האלו לפי עקרונות המונטסורי, אם מישהי מתעניינת). בגזרת הטבע התאלתר לנו מגש חורפי נהדר ממש:

IMG_20161211_080222.jpg

בבילוי עם אמיתי במשק החי, מצאנו המוני תרמילים טריים עם זרעים נהדרים בפנים. אספנו כמות קטנה כדי להראות ליעלה. בבית סידרתי את התרמילים על מגש, והנחתי על מראה יחד עם כמה כלי עבודה- מספריים, פינצטה וזכוכית מגדלת. הזמנה לחקירה.

מפה עברנו למגשי חנוכה:

img_20161207_232358

מגש דמי חנוכה לאמיתי, שמאוד מאוד אוהב להשחיל מטבעות לקופה (ואז לקחת את כל המטבעות ולהשחיל אותם לכיס שלו ולהסתובב איתם כל היום בכיס ולהרגיש איש חשוב). עוד כמה מגשים קטנים שהוכנו בבת אחת:

img_20161214_182710

המגש הימני הוא פשוט מגש סביבונים- אוסף של סביבונים מסוגים שונים למשחק ולחקירה, המגש השמאלי העליון הוא מגש התאמת כרטיס לתמונה, עם כרטיסיות שלושה חלקים שהכנתי. הוא עוד לא ממש גמור פה בתמונה, ואני מקווה לסיים אותו כמו שצריך ולהקדיש לו רשומה. המגש השמאלי התחתון הוא מגש מיון פשוט פשוט- אוסף של צורות עץ מתוך חבילה שרכשתי לדעתי לפני שנתיים- חלק בצורת סביבונים וחלק בצורת כדים. להפתעתי הסתבר שעבור אמיתי הצורות דומות והאתגר לא קל:

img_20161215_171054

איזו תמונה נהדרת של שני ילדים עסוקים במגשים (וכן, יש להם שטיח לעבודה, מסיבה לא ברורה, גם בקור הזה הם מעדיפים לעבוד על הרצפה). יעלה עסוקה בפעילות שהיא אלתרה עם משחק מספרים שעד היום היא לא ממש חיבבה. אנחנו עסוקים הרבה במספרים לאחרונה, השבוע עשינו אפילו שני דפי מספרים לחנוכה:

img_20161213_123030

דף ראשון של התאמת (מדבקת) מספר לכמות עם סמלי חנוכה. ודף שני:

img_20161213_151321

"העמדת נרות בחנוכיה" לפי המספר שכתוב לידה. כל עניין המספרים לא קל ליעלה, היא נאבקת בו קשה, אבל חוזרת אליו שוב ושוב ומתעקשת להבין ולהצליח. כל כך הרבה תובנות ואסימונים הילדה הזו מביאה איתה בנושא הלמידה…אבל כנראה שזה עניין לרשומה משל עצמה:

img_20161213_123216

מסביב למדפים יש עוד הכנות ופעילויות- עם חנוכיות ועם נרות, עם אור ופנסים…לפעמים בשגרה אני מרגישה שבכלל אין לי על מה לכתוב בבלוג, ואז אני מתיישבת לסדר את התמונות ומגלה שבעצם עשינו כל כך הרבה דברים שכרגיל, הזמן עד החג לא יספיק לכולם…ואני חשבתי שכל מה שעשינו השבוע היה לקפות בשלוליות, לתור אחר קשתות ולהחליף בגדים מיד אחרי זה…אז אני מקווה במהלך השבוע הבא עלינו לטובה להגביר קצת את הקצב, כדי שנגיע מוכנים לחג הכי מואר ושמנמן בשנה. שבוע טוב!

עם הסתיו חזרו הציפורים

%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a6%d7%a4%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%94

שבוע מטורף מסביב, משפיע גם על זה שפה בפנים. אז אמנם הוא לא נגמר כמו שתכננתי, בחגיגות מקומיות של חג ההודיה (עוד נגיע לזה, אבל כנראה קצת אחרת), אבל הוא דווקא התחיל חיובי יותר. בסוף השבוע שעבר ארגנתי קצת אחרת את פינת הטבע הסתווית שלנו, בהשראה פינטרסטית שהזכירה לי שבעצם פינת הטבע אמורה להיות אינטראקטיבית:

img_20161116_202519השידרוג כמובן מאוד הלהיב את הילדים, וזכוכית המגדלת הזו (שמסתבר שהיא המתנה היחידה שיעלה זוכרת שקיבלה ומי ליום הולדת 4) מיד הצטרפה אלינו לטיול:

img_20161118_100702

באווירת החקירה הזו החלטתי שעכשיו זה בדיוק הזמן לשבוע נושא. חנוכה עוד רחוק, את פעילויות הסתיו הכלליות די מיצינו…התייעצתי קצת עם יעלה, ומתוך נושא הסתיו החלטנו השבוע להתמקד בציפורים. אספתי שלל די נאה של רעיונות, ואלה אלה שהספקנו השבוע:

מקופסת הטובים שלנו מיינו את כל מי שנמצא בשמיים (ציפורים וכלי תעופה, בעיקר):

img_20161119_175812

תוכנן להיות לזה המשך, אבל…אולי בשבוע הבא.

הלהיט הגדול מבחינתי השבוע היה מגדיר הציפורים הגמדי:

img_20161119_222838

כבר הכנתי בעבר מדריך כזה של פרחים (כאן), ועכשיו התאמתי אותו להתבגרותה של יעלה, והוא מורכב ממעין flash cards גמדיים. מצד אחד תמונות וכיתוב:

img_20161119_222912

מצד שני כמה עובדות מעניינות על כל ציפור (אספתי את המידע מוויקיפדיה ומעוד כמה אתרים, אל תתפסו אותו כאמין מדעית בשום רמה):

img_20161119_222926

מאוד נהניתי ממלאכת איסוף המידע. עם כל התדמיות שיש לי כלפי עצמי, אני עדיין עירונית (או "עירניקית", כפי שקוראים לזה בקיבוץ), וגדלתי כעירונית. נכון, טיילתי, היית בקייטנות של החברה להגנת הטבע והתעניינתי, אבל אף פעם זיהוי פרחי בר או ציפורים היו חלק ממני. אז בזכות הילדים שלי, אני לומדת. וכל כך נהנית מזה. בכל טיול השבוע "אספנו" ציפורים לרשימה:

img_20161120_084901

וכמובן שאני התלהבתי יותר מהם…מסתבר שנכון לעכשיו הציפור הנפוצה בקיבוץ היא בולבול. ראינו גם נחליאלים, כמובן, עורבנים ועוד. אין ספק שזו רמה אחרת של היכרות עם הסביבה שלנו, וזה כיף מאוד להכיר אותה ככה. בהמשך השבוע הצלחתי גם סוף סוף להשיג את מגדיר הכיס של הציפורים בישראל מהסדרה החביבה עליי, וכרגיל, מאוד נהננו להשתמש גם בו. אם מישהי מעוניינת בקובץ המגדיר הקטן שהכנתי- היא מוזמנת לכתוב את כתובת המייל שלה בתגובות, ואשלח לה את הקובץ בשמחה.

אחרי שצפינו בשמיים, עברנו לצייר אותם:

img_20161120_143001

התמונה קצת מטושטשת, אבל ממחישה את הרעיון, שאני רוצה ליישם כבר הרבה הרבה זמן. על החלק התחתון של השולחנות הקטנים שלנו הדבקנו ניירות כחולים, כל אחד בחר לו צבעים, ושניהם ציירו שמיים:

img_20161120_143235

תרגיל מעולה לחגורת הכתפיים, להבנת פרספקטיבה ונקודת מבט, לימים חורפיים בבית שבא לשכב על השטיח:

img_20161120_143527

וככה נראית התוצאה של יעלה:

img_20161120_145935

אחר כך יצאנו שוב לצפות בשמיים, הפעם עם תלבושות מתאימות:

img_20161121_092238

ומאוד מאוד מתאימות לרוחות:

img_20161121_092243

חזרנו רעבים, אז נשנשנו כמו ציפורים:

img_20161121_100035

ומה עם הציפורים? גם הן רעבות, לא?! החלטנו לעזור להם ולהכין מתקני האכלה לציפורים. אספנו את החומרים הדרושים:

img_20161121_103342

אצטרובלים (אפשר להשתמש במגוון בסיסים, כמו גלילי נייר טואלט, קרטוני חלב ועוד), אוכל לציפורים (10 ש"ח בחנות חיות), חמאת בוטנים (אפשר גם להכין "דבק" מקמח ושמן, כך לפחות מבטיח האינטרנט), חוט, מספריים, כף וקערה עמוקה. וכמובן, כוח עבודה:

img_20161121_103347

בשלב הראשון קשרנו חוטי תלייה לאצטרובלים:

img_20161121_103732

בשלב השני ציפינו כל אצטרובל בשכבה יפה של חמאת בוטנים (השלב המלכלך והדביק):

img_20161121_103950

מזגנו את תערובת האוכל לקערה:

img_20161121_103945

גלגלנו כל אצטרובל מצופה בתוך התערובת:

img_20161121_104120

ו-וואללה:

img_20161121_104537

מוכנים לתלייה בגינה:

img_20161121_105637

ליעלה היה רעיון יצירתי איך לשלב את האיצטרובל שלה בתוך חצר הגרוטאות:

img_20161121_105610

זה בהחלט הפך את מלאכת חיפוש הציפורים שלנו לקלה יותר, עכשיו לא היינו צריכים לבוא אליהן, הן באו אלינו…לגינה.

הייתה לנו גם ערכה נהדרת של בצק ויצירה, אבל נראה לי שזה כבר קצת אורך מידי לרשומה אחת, אז נשמור את זה לרשומה הבאה. מאחלת לכולנו ימים שקטים, רגועים, קרירים ועם פחות רוחות. שהשמיים שלנו יהיו מלאים אך ורק בציפורים סתיו יפיפיות ומזמרות. אמן.

ענני צמר גפן

%d7%a6%d7%9e%d7%a8-%d7%92%d7%a4%d7%9f-%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a1%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa

יש רעיונות כאלו, שאני נתקלת בהם במהלך שיטוטי ברשת, ונועצת אותם. גם בפינטרסט, אבל גם בראש. הם מחכים שם בסבלנות. כשאני רואה אביזרים מתאימים בחנות (כלומר, במקסטוק, לרוב), או בטיול, או בבית, אני שומרת אותם לשעת כושר ומתישהו, היא מגיעה. תמיד, כשההשראה הנכונה שולפת את הפעילות מהרשימה הארוכה שבראש.

ההשראה לפעילות הזו הגיעה מטיול בוקר שגרתי בין העצים הכל כך יפים של הסתיו:

img_20161112_090703

סתיו, סתיו, אבל בחוץ היה חם, וידעתי שזו הזדמנות מושלמת (וכנראה אחת האחרונות העונה) להתלכלך בחוץ, בלי לדאוג יותר מידי שיהיה לנו קר או שהבגדים יתלכלכו (לא שבחורף אנחנו לא עושים את זה, אבל זה קצת פחות קל). כמו בכל פעילות סתיו, התחלנו מאיסוף עלים מעניינים:

img_20161112_092952

יעלה אפילו מצאה בית נחמד לעלים שהיא הכי אהבה, מי מזהה?

img_20161112_093259

אחר כך חזרנו הביתה ומהר מהר ארגנתי את הציוד הדרוש (שכאמור, הכינותי מראש, כי הפעילות הזו שכבה לי בראש זמן מה):

img_20161112_100117

קודם כל- צבעים. מסתבר שכמות צבעי הגואש שלנו הדלדלה פלאים, ובגוונים שחיפשתי נותרו רק צבעי ידיים, אז, צבעי ידיים it is. אדום, צהוב, אדום וצהוב מעורבבים (סוג של כתום) ואיזשהו ג'ל נצנצים מוזר שהתאים בגוונים. ובאמצע- עלים נהדרים שאספנו. ממש ליד מגש הצבעים, הכוכב של הפעילות:

img_20161112_100121

צמר גפן! במגוון צורות. את הקופסה החמודה להפליא הזו קניתי במקסטוק, כמו שהיא, אבל כמובן שאפשר גם להרכיב ערכה לבד. הרעיון הוא להחליף את המכחולים בצמר גפן בצורות שונות. כאן יש שני סוגים של מקלות צמר גפן (דקים ועבים), ספוגיות דקות ריבועיות ועיגולים ענניים ונחמדים. בצד, משקיפה על משטח העבודה, סידרתי לנו תערוכת השראה:

img_20161112_100127

אוסף של ציורים סתויים של מיטב הציירים, מתוך ערכת לימודי אמנות לגננת, או משהו בסגנון, שקיבלתי פעם מדודה שרקי ומשמש אותי נאמנה מאז. הכל היה מוכן והתיישבנו ליצירה:

img_20161112_101121

כמובן שכל אחד מהם מהר מאוד לקח את זה לכיוון שלו, אבל אני בכל זאת השתדלתי להדגים להם כמה רעיונות וטכניקות לשימוש בצמר הגפן על צורותיו:

img_20161112_100522

הנחת העלה וטיפוף סביב קווי המתאר שלו בספוגית עגלגלה, הדבקת העלה באמצעות צבע:

img_20161112_100822

מריחת צבע על העלה בספוגית השטוחה ויצירת הדפסים יפיפיים:

img_20161112_100832

טוב, נו, יכול להיות שאני נסחפתי קצת :) אבל גם הם נהנו, בחיי:

img_20161112_100841

אמיתי בחן כמה אפשרויות לפני שחזר לדרך החביבה עליו- הדרך המלוכלכת. יעלה, כהרגלה, לקחה את המשימה ברצינות:

img_20161112_101732

אחרי קצת התנסויות ומשחקים, היא התקרבה אל תמונות ההשראה, בחנה אותן בעיון רב (מאוד!), ובחרה את זו שהכי דיברה אליה. היא העבירה אותה קרוב אליה, הביאה עוד כמה חומרים שהיו דרושים לה בעקבות ההשראה וישבה בריכוז מוחלט למשימת היצירה-בהשראה:

img_20161112_102113

זה באמת היה מחזה נהדר ומעורר השראה לצפייה. לא מפסיקה להפתיע אותי…וזו היצירה הגמורה שלה:

img_20161113_224453

אני לא אחשוף את תמונת ההשראה, רק אתן לכן להנות מהיצירה שלה.

אני המשכתי לשחק לידה, ליצור גם לי תמונה בהשראה:

img_20161113_224521

כל פעם מחדש אני שוכחת והם מזכירים לי כמה זה כיף פשוט לשחק, להתלכלך ולתת לצבעים להוביל אותך, בלי להתעסק במחשבה על מה יצא והאם זה בכלל יפה. למי איכפת? אני לא בדרך ללובר בכל מקרה…ותראו איזה כיף של מרקמים:

img_20161113_224528

בסיכומו של דבר הייתה לנו יופי של יצירה, עם קצת השראה, צבע, צמר גפן ועלים יבשים. ציוד בסיסי והמון הנאה. בעקבות היצירה הזו, ומזג האוויר, שהוכיח שזו עדיין לא ההזדמנות האחרונה, עשינו עוד פעילות מלכלכת, סתווית ומהנה, עליה יסופר ברשומה הבאה.

שימו שמן, שמן זית

שמן זית- ניסוי, חקר ותחושה לכבוד החנוכה

כשהתחלתי לתכנן את הפעילויות שלנו לקראת חנוכה, חשבתי שזה יהיה לגמרי מתאים להתמקד באור. כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה רעיונות, וכל כך תואם את הגיל. המציאות, כרגיל, חשבה אחרת. הסתבר שבעצם השנה אנחנו הולכים להתעסק באור וחושך, קצת, והרבה יותר בסממן חג אחר- שמן. התפנית התחילה אחר צהריים אחד, כשטיילנו בקיבוץ ונתקלנו בהתרחשות ערה סביב המוזיאון של הקיבוץ. מוזיאון עין דור הוא מוזיאון ארכיאולוגי שעוסק בעיקר בפעילויות חינוכיות של שיחזור מלאכות קדומות ועידוד דו קיום. המוזיאון עצמו מקסים, והפעילויות שמועברות בו עוד יותר. מידי פעם אנחנו מתגנבים ונהנים מהפעילויות של התלמידים שמגיעים. הפעם יעלה גילתה שהתלמידים עומדים להכין שמן זית. להתלהבות שלה לא היה גבול. היא שכנעה אותנו להמתין שם זמן די ממושך, עד שתתחיל ההכנה, והייתה מרותקת לאורך כל התהליך. היא עמדה מאחורה, בשקט, ועקבה בעיניים גדולות אחרי המתרחש. אחר כך היא שאלה אותי שאלות, והמשיכה להתעסק בנושא עוד ימים רבים. לצערי, לא יכולתי לצלם אותה או את ההסברים, כי בזמן הזה הייתי צריכה למנוע מאמיתי להרוס את הפעילות…אבל לפחות יצאו לי כמה תמונות נהדרות שלו ושל ה-BFF שלו:

IMG_20151123_133735

כל כך חמודים:

IMG_20151123_134842

בכל מקרה, בחנוכה מציינים במוזיאון (ובאיזור כולו) את פסטיבל ימי הזית, מומלץ בחום! כשראיתי את ההתלהבות של יעלה מהנושא לא יכולתי לעמוד בפניה, אז החלטתי (לתת לשמן) לזרום. בוקר אחד, חמים יותר מהימים האחרונים, ארגנתי לנו פעילות סביב הנושא:

IMG_20151202_104416

סוג של קופסה תחושתית. כי אין דרך טובה יותר ללמוד מאשר דרך החושים. מזגנו לקופסה שקופה כמות נאה של שמן זית והתחלנו לחקור- איך זה מריח? דומה לזיתים שאנחנו אוכלים (ויעלה אוכלת זיתים. למען האמת היא, מילולית, אוכלת כזית)? איך זה מרגיש? מה זה עושה לידיים? מה אפשר לעשות עם זה?:

IMG_20151202_104657

בנוסף לשמן, הבאנו גם דפים ומכחולים והם ציירו עם השמן על הדף. נרשמה התלהבות גדולה. אחר כך הוספנו פנימה מים. זה היה אחרי הניסוי שכבר עשינו בנושא במפגש חנוכה שלנו וזו הייתה הזדמנות נהדרת לנסות לצפות מראש תוצאות של ניסוי, להתעסק בהשערות ועוד כלים מדעיים מעניינים. יעלה נגשה לביצוע הניסוי:

IMG_20151202_105016

ואז התלהבה וביקשה לשפוך עוד…אז הוספנו פנימה גם שמן תינוקות שהבאתי לקראת השלב הבא של הפעילות:

IMG_20151202_105036

כמה מגניב זה? נתנו למים ולשמן קצת זמן להיפרד, ובינתיים ניגשנו למשימה הבאה- הכנת מנורות לבה ביתיות. הרעיון והמתכון לקוחים מהבלוג המשובח הזה, שמלא ברעיונות מופלאים ונותן לי המון השראה. שפכנו שמן תינוקות לשקיות פסגור:

IMG_20151202_110059

ואז שפכנו לתוך כל שקית צבע-אקרילי-זוהר-בחושך-מדולל-בטיפה-מים בגוון אחר:

IMG_20151202_110424

כבר סיפרתי שעניין ה"זוהר בחושך" של הצבעים האלו די מפוקפק, אבל התוצאה בכל זאת ממש מגניבה:

IMG_20151202_111705

ובתמונה פחות ברורה אבל יותר ממחישה את רמת המגניבות:

IMG_20151202_210538

בזמן שאני התעסקתי במיגון השקיות, יעלה ואמיתי שיחקו בהתלהבות רבה עם הצבעים ויצרו ערבובי צבעים מהנים:

IMG_20151202_111615

הייתה לנו פעילות מטנפת (למרות שעשינו אותה בחוץ, הבית היה די שומני במשך כמה ימים אח"כ) אבל כל כך כל כך מהנה. אבל זה עוד לא היה הסוף…דיברנו על זה שיש כמה סוגים שונים של שמן, ובחנו את השמנים השונים שיש לנו בבית. אז למה דווקא שמן זית? דיברנו על זה שחנוכה נחגג בדיוק בשיא (בואכה סוף) תקופת מסיק הזיתים, ולכן דווקא שמן הזית מככב. כידוע, דיבורים זה לא מספיק. באחד הטיולים הסתכלנו על עצי הזית שסביבנו ויעלה הציעה מסע חקר, כמו שעשינו בסוכות. גאונה. אז עשינו. התעטפנו היטב במעילים (כבר היה קר):

IMG_20151204_085453

לקחנו איתנו את ערכת החקר שלנו ובחרנו לנו עץ זית נחמד לחקירה. כמו בפעם הקודמת, גם הפעם, שני הילדים התלהבו מאוד מהחגיגה:

IMG_20151204_090121

ניקינו מהבוץ זיתים, גלעינים, עלים ואוצרות  נוספים:

IMG_20151204_085917

כמובן שאת אמיתי הבוץ לא הרתיע בכלל:

IMG_20151204_085830

את האוצרות שאספנו הכנסנו לשקית:

IMG_20151204_085711

ובבית יעלה העבירה אותם לתיק האוצרות החדש שלה:

IMG_20151204_101739

בחנו את האדמה סביב העץ:

IMG_20151204_085749

את הצורות המעניינות שעל הגזע:

IMG_20151204_090109

ואת החיים שסביבו ועליו:

IMG_20151204_090037

כמובן שחקרנו גם את הצמרת:

IMG_20151204_101914

ואספנו מגוון משובח של זיתים:

IMG_20151204_101813

בסוף החקר שלנו אפילו גילינו אוצר בלתי צפוי ממש מתחת לעץ:

IMG_20151204_090218

מי זרק כזה אוצר? לא ברור, אבל אנחנו מהרנו לאסוף אותו ולהתחיל לתכנן עבורו תוכניות…בבית בחנו את הממצאים, ניסינו למעוך את הזיתים ולראות אם יוצר לנו שמן, בדקנו אם הם טעימים וכמובן שקינחנו באכילת זיתים…מקופסה.

מאוד נהננו מחוויות השמן שלנו לקראת החנוכה. אני די בטוחה שעוד לא סיימנו. מן הסתם יש לנו עוד בישולי שמן בדרך ובטח עוד כמה חוויות בלתי צפויות. משתדלים לא להזניח גם את ענייני חנוכה האחרים. קישוטי החג כבר תלויים, החנוכייה מוכנה וגם הלמפיונים לצעדה…מאחלת לכולנו חג חנוכה שמח, מלא אור, מאכלי שמן טעימים ואהבה!

צבעי קיץ

צבעי קיץ-יצירה קיצית מונוכרומטית

אחרי כמה ימים הרחק מהבית, בבילוי משפחתי במיוחד, חזרנו לפעילויות הקיץ שלנו. הפעם שילוב של פעילות נהדרת שהכנתי ליעלה בדיוק לפני שנה, ופעילות מהשבוע שעבר, שתיהן מבוססות ממש על אותו רעיון.

הכל התחיל לפני קצת יותר משנה, בשלהי ההריון של אמיתי. כמו הרבה אמהות בהריון שני, הייתי עסוקה בעיקר בדאגות לגבי "איך יעלה תתמודד?" (כמובן שזה נכון רק לגבי הזמן בו לא הקאתי). כחלק מההכנות הרבות שעשיתי סביב זה, הכנתי ליעלה "קופסת הנקות". קופסה גדולה מלאה בפעילויות מוכנות שהיא רק צריכה לבחור, לשלוף ולהתחיל לשחק או ליצור. פעילויות כאלו שנעים לעשות כשאמא לידך, אבל לא ממש צריך את העזרה הפעילה שלה- פעילויות נהדרות לזמן שאמא עסוקה בלתפעל את היצור החדש והמוזר שאת עוד לא בטוחה איך כדאי לאכול. באווירת הקיץ, ששררה אז כמו עכשיו, אחת הפעילויות הייתה ים בשקית:

IMG_1235

מגוון חומרי יצירה מתאימים ליצירת ים. הבסיס היה 6 דפי A4 מחוברים בסלוטייפ. העיקר היו צבעים. 50 גוונים וסוגים של כחול:

IMG_1236

מדבקות וקישוטים בנושא ים (יעלה הייתה אז בת קצת פחות משנתיים וחצי, מדבקות היו פסגת עולם היצירה מבחינתה. גם היום האמת):

IMG_1238

שבלונות ים:

IMG_1239

די מהר יעלה בחרה בשקית מבין שלל הפעילויות שבקופסה וניגשנו לעבודה:

P1020942

ברוב סוגי הצבעים היא יכלה להשתמש לגמרי בעצמה, במעטים היא הייתה צריכה קצת עזרה (אני לא הולכים לטעון שהיא ציירה לגמרי לבד את הגלים והדג :):

P1020944

כשהדפים היו כחלחלים ויפים, יעלה עברה לחלק הכיף מבחינתה, ופיזרה את המדבקות על הדף, חבילה אחרי חבילה:

P1020950

עם השבלונות עזרתי לה יותר (הצבעים והמדבקות העסיקו אותה מספיק זמן כדי לסיים בשקט הנקה), וככה נראתה היצירה המוגמרת:

P1020951

ה"חול" הוא נייר קרפ בגוון המתאים שמצאתי פעם במקסטוק והתלהבתי ממנו מאוד. חייבת להודות שזה היה השימוש היחידי שלו עד עצם היום הזה…ואם כבר עברנו ליום הזה… השנה עשינו גרסה קצת אחרת של הפעילות הזו, בלי כל הקופסה מסביב. התחלנו עם בלוק ציור גדול ושרטטנו את קווי המתאר:

IMG_20150627_144409

הפעם יעלה עזרה לי לאסוף את האביזרים המתאימים מבין האפשרויות הרבות בחדר היצירה שלה, וגם קצת שלי:

IMG_20150627_145442

מנחשים כבר מה הכנו השנה? יעלה התלבשה בהתאם והתיישבה בשמחה רבה להכין את השמש שלה:

IMG_20150627_145822

כל כך כיף להתרכז במרקם ובצורה של כל צבע, במקום…ובכן, בצבע:

IMG_20150627_150101

בזמן שהמתנו שהשמש שלנו תתיבש, קראנו קצת על הכוכבת האמיתית של הקיץ באינציקלופדיה לילדים שלנו:

IMG_20150627_154815

כעבור כמה שעות הצצנו על התוצר המקסים. הדבקנו אותו על עיגול הקרטון ששימש לנו שבלונה (שארית ממוחזרת ממפעל הכבלים של הקיבוץ):

IMG_20150628_095300

בצד התמונה אפשר לראות אטבי עץ. שכמה דקות אח"כ נצבעו והודבקו גם הם, והפכו להיות קרניים לשמש. יעלה הטילה ווטו על צילום השלב הזה, אז תצטרכו רק לדמיין.

כמובן שאפשר ליצור אינסוף ווראציות על הרעיון הבסיסי הזה, גם בהקשר לקיץ (למשל לצבוע גלידה בגוונים ובסוגים שונים של וורוד, לדמות את הגוונים השונים של פירות הקיץ ועוד) וגם בנושאים אחרים (ליצור אדמה להדביק עליה חרקים, דשא וכו'). היתרון הגדול- לא דורש חומרים מיוחדים או הכנה מיוחד והרבה פחות מלכלך מהפעילויות שאני מעלה פה בדרך כלל…אבל לא פחות כיף, והתוצאות יפיפיות. הים שלנו הוצג על דלת הכניסה שלנו מעל חצי שנה, עד שאמיתי הצליח להגיע אליו ונאלצנו להעבירו לחוף מבטחים. אפשר בקלות להתאים את הפעילויות לכל גיל ולכל יכולת "אמנותית", מהרגע שילדים מצליחים לאחוז בצבעים (אפשר כמובן ללכת על גרסה תחושתית ומלכלכת יותר, שמתאימה גם לקטנטנים, עם צבעי ידיים וגואש והתפלשות קיצית ונעימה) ועד גיל 120. תנסו בעצמכם, הנאה מובטחת.

מאחלת לכולנו כמעט-סוף-שבוע יצירתי, צבעוני וקריר ככל האפשר.

חג החלב

ציור בחלב לכבוד שבועות

אחרי שלושה ימים אינטנסיביים של אירועים, ארוחות ואורחים בלתי פוסקים, שהסתיימו בשיא- חגיגות החג הנהדרות בקיבוץ, הגיע הזמן לחזור לשגרה ולהמשיך לספר על ההכנות שלנו לחג…אני יודעת שזה נושא שנוי במחלוקת, אבל אצלנו שבועות הוא בהחלט חג החלב. אנחנו (טוב, בעיקר אני, אבל שאר המשפחה זורמת איתי, כי אין להם ממש ברירה…) חובבים מאכלי גבינה. ניצלנו את ההזדמנות לבחון עוד כמה תכונות של החלב. האירוע המרכזי היה הציור בחלב. כבר כמה חודשים אני נועצת רעיונות בנושא בפינטרסט וסופסוף הגיע הזמן לממש. אספנו את החומרים הנדרשים:

IMG_20150522_105942

מגש בעל שוליים גבוהים, חלב (בכמות שמתאימה למגש, לנו הספיק בדיוק בקבוק ילדים, נדמה לי שיש בו 330 מ"ל), צבעי מאכל, קיסמים וסבון כלים. ממלאים את המגש בחלב, ולאט לאט מתחילים לטפטף פנימה צבע מאכל (אנחנו השתמשנו בצבע מאכל באבקה, מהלנו אותו מראש במים בצנצנות קטנות וטפטפנו באמצעות כפית קטנטנה):

IMG_20150522_110428

אחרי שהחלב מלא בצבעים, מטפטפים פנימה טיפה אחת של סבון כלים. זה יוצר מעין פיצוץ נהדר בצבעים. יופי של אפקט:

IMG_20150522_110553

ניסינו לשחזר את האפקט, אבל ממש כמו שהאינטרנט הבטיח לנו, האפקט עובד רק פעם אחת. שפכנו עוד צבע וציירנו עם הקיסם. זה עדיין היה יפה, אבל היו לנו כמה וכמה תקלות בדרך:

IMG_20150522_110915

בסופו של דבר סיימנו עם חלב בגוון חום-צהבהב:

IMG_20150522_110928

אמנם התוצאה הסופית לא הייתה משביעה רצון, אבל יעלה ממש נהנתה ובאותו אחה"צ החלטנו לנסות לשחזר ולשפר את התוצאה. הפעם התארגנו טוב יותר:

IMG_20150522_134250

הפעם יעלה עשתה הכל בעצמה, כי היא כבר הכירה את התהליך. היא שפכה את החלב:

IMG_20150522_134305

בזהירות ובעדינות טפטפנו צבעים. בהתחלה לאט לאט:

IMG_20150522_134635

ואז יותר ויותר מהר:

IMG_20150522_134822

אחרי שכל החלב היה צבעוני, התחלנו לצייר, ליצור שבילים שבילים בין הצבעים באמצעות הקיסמים. זה היה מופלא:

IMG_20150522_135155

יעלה הוסיפה עוד ועוד צבעים ועוד ועוד שבילים:

IMG_20150522_135410

אני התמכרתי וצילמתי וצילמתי:

IMG_20150522_135704

פשוט יפיפה:

IMG_20150522_135847

לשמחתי הרבה, יעלה לגמרי התמכרה גם היא, וכשאבא חזר מהעבודה הוא מצא אותה ככה:

IMG_20150522_135858

ניצלנו את הדוגמאות היפות כדי ליצור הדפסים על דפים. לא הספקתי לצלם את זה, כי כשהדפים התייבשו הבית כבר היה מלא אורחים, אבל תאמינו לי- זה יפיפה. פשוט מניחים דף חלק ויחסית עבה על החלב המדוגם. בעדינות דואגים שכל הפינות יגעו בחלב (מומלץ מראש לקחת דף טיפה יותר קטן מגודל המגש) ומרימים. תולים לייבוש על החבל ומקבלים דפים משגעים ליצירה. מבטיחה להראות מה נעשה איתם בהמשך. אחרי כל הדפסה כזו יעלה הוסיפה עוד צבעים ויצרה עוד ציורים. כשהחלטנו שהגיע הזמן לסיים, הוצאנו שוב את סבון הכלים ונהננו פעם אחרונה מאפקט הפיצוץ המגניב:

IMG_20150522_140132

הנסיון השני שלנו הוכתר כהצלחה ענקית ואין לי ספק שנצייר שוב על חלב, ברגע שנחדש את מלאי החלב בביתנו…

כמובן שעשינו עוד כמה פעילויות סביב נושא החלב, עוד הצלחה מסחררת הייתה הכנת לבנה:

IMG_20150520_102834

יעלה מ-א-ו-ד אוהבת לבנה, וממש ממש התלהבה מהרעיון להכין כזו בעצמה. תהליך ההכנה פשוט מאוד ומסקרן להפליא והתוצאה טעימה וכיכבה במיליון ארוחות החג שלנו- מומלץ בחום.

עד כאן חוויותנו להיום מעולם החלב, מקווה שנספיק להיפגש מחר עם עוד חוויות מחג השבועות הנהדר שהיה לנו…ובנתיים- חזרה קלילה לשגרה נטולת החגים…

החיים קשית

פעילויות עם קשיות ללג בעומר

בשלב מסויים במהלך התבגרותי, אחותי עברה לגור בחדר שהיה שלי, ואני עברתי לגור בחדר שהיה של אח שלי. היא הדביקה על ארון הבגדים שהיה שלי מדבקת פרסומת של חנות מיצים שאז הייתה ידועה. הסיסמה על המדבקה לא מפסיקה לשעשע אותי גם היום, שנים אח"כ, שהילדים שלי באים לישון בחדר הזה שהפך לחדר הנכדים-"החיים קשית, שתה אותם". כל בוקר כשיעלה מבקשת לשתות את ה"מים קרין קרין עם קרח" שלה בקש, אני נזכרת במשפט הזה ומחייכת. לפני כמה שבועות עומר, האחיין הגדול שלה, לימד אותה לשתות מכמה קשים יחד, וזה הפך להיות משחק הבוקר החביב עליה. אחרי כמה בקרים כאלו החלטתי שאין ברירה, צריך לעשות משהו עם שגעון הקשים הזה, וארגנתי לנו בוקר קשים לכבוד ל"ג בעומר. באופן מאוד מאוד חריג אפילו הצלחתי לארגן את רוב הפעילות מראש, וככה זה נראה עם כמה תוספות של הרגע האחרון בבוקר, כשתוש הלך לישון:

אIMG_20150503_092552

בחרתי קשים בצבעי החג- אדום, כתום (שקוף ואטום) וצהוב. ערימה נכבדת של קשים נגזרו ליצירת חרוזים וסודרו במגש קרח אטרקטיבי:

IMG_20150503_092556

בנוסף סידרתי יפה פונפונים בשני גדלים בצבעים המתאימים, חוטים, מנקי מקטרות, כוסות וצבעי מאכל:

IMG_20150503_092605

בהתחלה הצגתי ליעלה את המגש בסגנון "הזמנה למשחק/יצירה", בלי הוראות. היא מיד ניסתה את המשחק שעומר לימד אותה:

IMG_20150503_093021

אחר כך הראיתי לה את ה"חרוזים" והיא מיד בחרה לה חוט והתחילה לחרוז. מדובר בחוטי ניילון עבים יחסית ונהדרים לפעילויות השחלה שונות, שנקנו כמובן במקסטוק:

IMG_20150503_092720

בפעם הראשונה יעלה יצרה דפוס חוזר מהחרוזים בעצמה, הייתי גאה… אחר כך יצרנו תכשיטים שונים שלא צילמתי, למשל צמיד חגיגי שהושחל על מנקה מקטרות אדום מנצנץ. מנקי המקטרות המנצנצים האלו הם האהבה החדשה שלי, הם עוד יככבו פה…אחר כך פנינו לפעילות המרכזית מבחינתי. מילאנו מעט מים בכל אחת מהכוסות והוספנו צבעי מאכל (באבקה, הם הכי נגישים לנו כי הם נמכרים פה בכלבו, זולים ונהדרים לערבובי צבעים)- אדום, צהוב וקצת שילוב של השניים. לכל כוס- קשית:

IMG_20150503_093945

יעלה מאוד התנגדה לבחירה הצבעונית שלי והתעקשה להתאים את צבע הקש לתוכן הכוס…על הרצפה פרשתי שעוונית גדולה ועליה בריסטול לבן גדול. התחלנו להשפריץ:

IMG_20150503_094132

הראיתי ליעלה איך לשאוב קצת נוזל בלי לשתות אותו ולהשפריץ (זו הסיבה שמשתמשים בצבעי מאכל ולא בצבעים אחרים…). אחרי כמה נסיונות היא העדיפה להשתמש בשיטה נקייה יותר- להכניס את הקש לנוזל, לאטום באצבע, להוציא ואז לשחרר ולהשפריץ. תראו את האפקט המגניב:

IMG_20150503_094156

היא לא וויתרה גם על ציור מסורתי במכחול האהוב שלה (שמאז החתונה ביום שישי משמש אותה בעיקר למשחקי איפור). ממש כמו צבעי מים, אפקט נהדר:

IMG_20150503_100024

זה הציור שיצרנו בסופו של דבר. ממש ריקוד האש:

IMG_20150503_095104

המשימה האחרונה שלנו בבוקר הפונפונים, לפני שהפושטק הקטן יתעורר ויחריב את העסק, הייתה תחרות נשיפות. ידוע שכדי לכבות שריפות יש צורך בכישורי נשיפה מרשימים, כך שמיד ארגנו לנו "אימון כבאים" והתחרנו בנשיפת פונפונים לאורך מסלול, באמצעות קשים. התלבטנו אם יותר קל "לכבות" פונפונים קטנים או גדולים. האתגר לא פשוט, במיוחד משימת הכיוון:

IMG_20150503_095547

כשתוש התעורר מיהרנו לאסוף את הציוד. יעלה שאלה מה נעשה עם המים הצבעוניים שנותרו בכוס. מכירה את אמא שלה, הילדה. הבטחתי לה לחשוב על זה. בהמשך היום מצאתי לזה פתרון קל להפליא- מה יותר מתבקש מבקבוק תגליות חדש לתוש? עשיתי ניסוי שלא ממש הצליח…אבל התוצאה יצאה מגניבה בכל מקרה. חשבתי לשפוך צבע אחד, מעליו שכבת שמן דקה, מעל שכבת צבע שניה, שוב שמן וכו'. בפועל, הצבע התערבב בתוך השמן והתאחד, כך שנוצרו רק שתי שכבות. הוספנו פנימה נצנצים אדומים וכמה חתיכות קטנות של קשים:

IMG_20150503_104019

ייתכן שאם הייתי שופכת את השכבות יותר בעדינות זה היה מצליח, אבל בכל זאת הרווחנו ניסוי מעניין על ההבדלים בין שמן למים ועל המפגש ביניהם. בהמשך גם הקפאנו את הבקבוק לעוד משחק תחושתי מעניין בנושא מרכזי בחג, חם-קר. גם כשהוא לא קפוא, הבקבוק מרתק:

IMG_20150503_104717

היה לנו בוקר נפלא עם קשיות ל"ג בעומר שלנו…איכשהו, ברגע האחרון, שוב הצטברו לי המון פעילויות קטנות שעשינו סביב החג, ושוב הן יתפרסמו פה בבלוג רק תוך כדי החג וכנראה שגם אחריו…רוב הפעילויות בהחלט מתאימות גם לימים אחרים בשנה, וגם אם לא…תמיד יש ל"ג בעומר גם בשנה הבאה! אז נתראה בקרוב מאוד ובינתיים- מדורות נעימות לכולם!