התלמידה המצטיינת של השנה

כמו שסיפרתי ברשומה של סיכום השנה "שלנו", המון דברים חדשים למדתי השנה. כל כך הרבה דברים, אפילו שחלקם כתובים, אני מתקשה לזכור את כולם, לאסוף את כולם לרשימה. אני יודעת שגם אם אני לא זוכרת אותם במודע, ברגע שלמדתי אותם, באמת, הם הפכו לחלק ממני, נמצאים שם איפשהו, צצים ברגע הנכון, בהפתעה. קצת כמו בסדרה המשעשעת "גדולה מהחיים", בה הדמות הראשית מופתעת לגלות כל פעם ידע משפטי חדש שמסתתר בנבכי התודעה, שהיא לא לגמרי שלה.

מתוך כל הלא-ממש-רשימה הזו, של כל הדברים החדשים שנלמדו השנה, איתגרתי אתכן, אבל לא פחות, את עצמי, בשאלה- מה הדבר הכי משמעותי שלמדתי השנה? מה מכל השיעורים, יהיה הלקח החשוב איתו אני אבחר לפתוח את השנה החדשה?

נהניתי לקרוא את התשובות שלכן, וכמו שקורה תמיד, השיעורים של מישהו אחר נוגעים במקומות אחרים אצל כל מי שקורא אותם. עם חלק מהדברים הזדהיתי כמו שהם, חלקם גרמו לי לחשוב איפה זה פוגש אותי, איזו למידה מהשנה שחלפה מתחברת למסקנה שנכתבה? אני לא בנאדם רוחני במיוחד (ומי שמכיר אותי מקרוב יכול אולי לחשוב שזו לשון המעטה בהתגלמותה), אבל איפשהו במהלך השנה שחלפה, למדתי על בשרי שיש הרבה אמת באמירה "כל דבר שאנחנו פוגשים, אנחנו פוגשים עם סיבה" (ולא, זאת לא הלמידה הכי משמעותית שאני לוקחת איתי לשנה הבאה, אבל בהחלט גם לה מגיע מקום של כבוד ברשימה).

מכיוון שחלק מהמגיבות בחרו לשמור על אנונימיות, החלטתי לסכם את התגובות בצורה אנונימית, ולהגיד את התודות לנשים האמיצות שחשפו בפני את מעמקי ליבן באופן אישי. כל כך נהניתי לכתוב את הרשומה הזו.

נהניתי לקרוא על הדברים הפרקטיים שעושים את הג'אגלינג המטורף של החיים לקצת יותר אפשרי וגם נעים, כמו למשל לתת למישהו אחר לטפל בילדים שלי, לפעמים. או לקחת חצי שעה בשביל לעשות משהו בשבילי- בלי ייסורי מצפון. כמה פשוט וטריוואלי, כמה קשה לפעמים ליישם.

נהניתי לקרוא על התובנות שעושות קסמים ליחסים עם הילדים: "היכולת לצמצם את עצמי מעט מולם ולהגדיל את המרחב שלהם"

נהניתי לקרוא על כלים ועל הרגלים, לכאורה קטנים, שמשפרים באופן משמעותי כל כך את החיים. על מדיטציה, על חיבור גוף לנפש, על חשיבה חיובית וחיבור לחושים, שכל כך מובילים אותנו כשאנחנו ילדים, ונוטים קצת להתכהות עם השנים.

ואחרי שקראתי, וכתבתי, וחשבתי, וחיברתי את הנקודות…הגעתי למסקנה שהדבר החשוב ביותר שלמדתי השנה הוא

"לחזק את החוזקות"

הרעיון לא היה חדש לי, כבר נתקלתי בו בעבר, בתלבושות כאלו ואחרות. אבל זה חלק מהקסם הגדול שמפריד בין הוראה לבין למידה- למידה יכולה להתרחש רק כשהקרקע אצלי, אצל הלומד, מוכנה. והשנה, פגשתי את הרעיון הזה שוב ושוב, עד שהצלחתי להקשיב לו באמת. הרעיון הבסיסי, מגובה במיטב מחקרי הפסיכולוגיה והניהול שבעולם, טוען שכדי להצליח (ותהא הפרשנות האישית שלנו למושג הזה אשר תהא) אנחנו צריכים להכיר את החוזקות שלנו, לחזק אותן עוד יותר, להשתמש בהן ולבטא אותן. מה לגבי החולשות שלנו? הן הרבה פחות חשובות. כדאי להכיר גם אותן, אבל לא לתת להן את מרכז הבמה. אם אפשר למקר אותן החוצה (אני די בטוחה שאין פועל כזה, אבל צריך להיות), מה טוב.

כמו שקורה בדרך כלל, ברגע שרעיון חדש מכה בנו שורש, אנחנו נתקלות בו בכל פינה. העיסוק החדש של אמיתי בעניין גיבורי העל עימת אותי שוב ושוב עם השאלה "מה כוח העל שלי?". דילמות החוגים של יעלה אילצו אותי לגבש לעצמי קו מחשבה על הפער בין מה שאני אוהבת לבין המקומות בהם אני טובה. לא רק בחיים הפרטיים, גם ברשת נתקלתי בעוד ועוד ענייני חוזקות וכישורים. התגלגלתי שוב, במקרה לסדרת רשומות ישנה של שירה דרמון, שכותבת בלוג מרגש ומחבר על "אמהות מתוך מודעות", כבר קראתי את הרשומות בעבר, אבל הפעם קראתי אותן אחרת, במיוחד את  הרשומה שעוסקת בשאלות שהנושא מעלה בנו. קראתי עוד כותבות מרתקות שמתייחסות לנושא מזוויות שונות- נויה קומיסר, מיכל פולת ועוד ועוד.ועוד ועוד "צירופי מקרים" כאלו, שברור לי שהיו רק עניין של התכווננות.

שיא הלמידה בתקופה הזו מבחינתי, התבטא במפגש שלי עם אתר VIA. הוא לא היחיד מסוגו, אני אפילו לא בטוחה שהוא הטוב ביותר, אבל עבורי הוא היה במקום הנכון ובזמן הנכון, עד שכמעט התפתיתי להאמין במתנות מהיקום. כמו חברות נוספות (הידועה שבהן היא "גאלופ"), החברה מציעה שאלון אינטרנטי לזיהוי חוזקות. שני יתרונות גדולים לשאלון- הוא בחינם, ויש לו גרסה בעברית.

השאלון די ארוך (100 שאלות אם אני לא טועה), ובסופו מקבלים רשימה. רשימה של חוזקות האישיות שלנו. 24 התכונות האפשריות מסודרות על פי סדר הופעתן אצלנו. נשמע מעט אקראי, אבל כל כך מדוייק. הרשימה נשמרת ואפשר לגשת אליה בכל זמן, וגם לקרוא באתר בפירוט על כל אחת מהחוזקות. אפשר לקבל, בתשלום, גם סיכום מפורט על כל החוזקות שלנו ומשמעותן. לא ניסיתי את הסיכום שלהם, אז אני לא יודעת, אבל בהרגשה שלי, האידיאל הוא לשבת ולכתוב את הסיכום בעצמך. מה המשמעות של כל תכונה בעיניך? איפה היא באה לידי ביטוי בחיים שלך? וחשוב מזה- איך החוזקות המרכזיות (כלומר, הראשונות ברשימה) משתלבות כדי ליצור את כוח העל הייחודי הזה שיש רק לך!?

בנוסף לשאלון, לניתוחים ולרעיונות שבאתר, יש להם גם בלוג מוצלח שמציע דרכים מגוונות ומעניינות להשתמש במידע הזה, על החוזקות שלנו, במצבים שונים ובהקשרים שונים בתוך חיי היומיום. זה אמנם לא בעברית, אבל לרוב די קצר ובעיני ממש שווה את זה.

אחרי שסיימתי את שלב העיכול הראשוני של השאלון הזה, קיבלתי כיוון ודחיפה אדירה קדימה. כמיטב הקלישאות, כל הנקודות הסתדרו לי במקום, ובעקבותיו התחלתי לסלול לי דרך חדשה, איתה אני מקווה להתקדם ולעלות בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה.

כל המחשבות האלו, על שיעורים, תובנות ולמידה, הן חלק משמעותי מהדרך החדשה שלי. אם פספסתן את הדד ליין, ואתן עדיין רוצות להצטרף, להקדיש את הזמן לעצמכן, כדי לסכם את השנה ולהגיע מוכנות יותר לשנה החדשה, אני מזמינה אתכן לסנונית, הצצה ראשונית לקראת השלב הבא במסע שלי- בואו להמשיך את הדיון על השאלה "מה למדתי השנה ואקח איתי לשנה הבאה" גם בתחנה הבאה.

לא, לא, אל תדאגו, לא שכחתי. הזוכה בהגרלה היא…תופים תופים

שירה דרמון

בחיי שההגרלה נערכה רק אחרי שסיימתי לכתוב את כל הרשומה הזו, בה השם של שירה כבר עלה…הנה הוכחה לאתיות ההגרלה:

תודה רבה לכל המשתפות המשתתפות והמרגשות, תודה גם למי שקראה והגיבה בלב או למגירה. מי ייתן ולכולנו תהיה גם שנה לועזית מלאה בלמידה. ואל דאגה, עוד לא סיימנו עם ההכנות לשנה החדשה…

מה למדתי השנה? והגרלה

 

החודש האחרון של שנת 2017 כבר כאן. כמו בכל שנה, זה מפתיע. נדמה שרק לפני דקה חגגנו פה התחלה של שנה חדשה, והנה היא כבר נגמרת. איך זה קרה?

אז נכון, את ההחלטות לשנה החדשה שלי כבר קיבלתי בראש השנה "למנייננו". הכנתי לוח השראה, הצבתי מטרות והתכוננתי כמו שצריך. זה לא אומר שאסור לי לנצל את ההזדמנות לעשות "בדיקה תקופתית". באיזה משימות התקדמתי? איפה אני צריכה "לתת פוש"? על מה מגיע לי ח"'ח? מה אני רוצה להוסיף? איזה נושאים נוספו לי לחיים? מה החלטתי להניח בצד כרגע? כמעט שלושה חודשים עברו מראש השנה העברי, רבעון. זמן מצויין לבדק בית.

כמו שרמזתי (רמזים דקים, דקיקים ממש), הרבעון האחרון הזה של 2017 הוא רבעון של עשייה מאוד מרגשת מבחינתי, כזו שהיא כל כולה הכנה לקראת 2018 הבאה עלינו לטובה. בתוך כל העשייה, רשימות המשימות, הדברים שאני רוצה להספיק- חשוב לי לעצור רגע, לנשום עמוק ולהסתכל על השנה שחלפה.

קודם כל, כדי להתענג עליה. כל כך הרבה דברים טובים קרו השנה. יש טענה (שאני שמעתי מענבל גבור, אבל אני לא בטוחה מה מקורה) שכשאנחנו עוצרים להודות על רגעים מאושרים, אנחנו כמעט חווים אותם שוב, ולחוויה הזו יש השפעה עצומה על מפלס האושר הכללי שלנו.

הסיבה השנייה לעצור לסכם את השנה שחלפה, היא כדי לקחת אותה איתנו הלאה. אמנם "מה שהיה היה", אבל הדברים שעברנו בשנה הזו השפיעו עלינו. גם אם נדמה לנו שלא עשינו שומדבר חדש השנה, אנחנו גרסת דצמבר 2017, שונים קצת מאנחנו גרסת ינואר 2017. סיכום שנה הוא הזדמנות מצויינת להצביע על השינויים האלו, ולהסיק מהם מסקנות. מסקנות שיעזרו לנו לשפר, לדייק ולכוונן את עצמנו לקראת 2018.

גם בראש השנה העברי הקדשתי את רשומת החג שלי לנושא קרוב, לכלי "מה למדתי השבוע" שמככב ביומן שלי. הקשר בין הרשומות לא מקרי, ללא ספק השנה שלי, הן העברית והן הלועזית, עומדת בסימן של למידה.

ברוח הבלוג הזה, וברוח התוכניות המרגשות שלי ל-2018, אני רוצה להזמין אתכן לאתגר סופשנה כאן בבלוג. כחלק מהסיכום של שנת 2017, או כחלק מההכנות לקראת שנת 2018, אני מזמינה אתכן להקדיש כמה דקות לענות על השאלה הזו-

איזו ידע חדש, תובנה חדשה, כלי חדש, רעיון חדש או כל "חדש" אחר, שרכשתן ב-2017, יעזור לכם להתקדם לעבר המטרות שלכן ב-2018?

זו יכולה להיות הזדמנות פז לכתוב את כל מה שלמדנו השנה. להריץ בראש "שידור חוזר" של השנה שחלפה, כל חודש וחודש, כל מאורע שקרה, ולזהות את השיעורים שלמדנו בדרך. מתוך כל הרשימה, אני מזמינה אותך לשתף כאן בתגובות את השיעור הכי משמעותי, שהכי ישפיע על מי שתהיי כש-2018 תכנס בדלת. הכי יעזור לך להגיע רחוק יותר, להיות מאושרת יותר, בריאה יותר או בכלל- יותר.

אני מאמינה ששיתוף של השיעורים שלנו יכול להפוך אותם משמעותיים גם עבור אנשים אחרים, לעזור לעוד אסימונים ליפול, וליצור מרחב של למידה משמעותית לקראת השנה החדשה. אם תעדיפי לפרסם את התשובה שלך בעילום שם, את יכולה לשלוח אותה ישירות אליי באמצעות הטופס הזה, ואני אפרסם אותה כאן בבלוג בעילום שם:

מעבר לחדוות השיתוף ושמחת חכמת ההמונים, בין העונות והנענות לאתגר (כמובן שגם עונים נענים יתקבלו בשמחה) תוגרל מחברת שווה במיוחד. מכיוון שיש לי כל כך הרבה דגמי מחברות ברשימת המשאלות שלי, ואין לי תירוצים מספיק טובים לקנות את כולן לעצמי- בין העונות לאתגר (בתגובות או במייל) עד ה-19.12.2017 בחצות,יוגרל נס חנוכה קטן- אחת ממחברות המשאלות שלי, כדי לכתוב בה את כל השיעורים החדשים ששנת 2018 נושאת בחובה.

התמונה להשראה בלבד, ואין בה כדי לרמוז על המחברת שתישלח לזוכה…אבל אני מבטיחה שהיא תהיה ממש ממש שווה! ההגרלה תערך ב-20.12.2017, נר אחרון של חנוכה ותוצאותיה יתפרסמו כאן בבלוג ברשומה שתסכם את כל התובנות ותכריז על שם הזוכה.

ובינתיים, עד שנפגש שוב ברשומת חנוכה, קדימה, לעבודה- מה למדתן השנה?!

אורות מנצנצים

%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%a0%d7%a6%d7%a0%d7%95%d7%a5-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%99

תכננתי אתמול רשומת סיכום נחמדה ועמוסה, עם עוד כמה זנבות של חנוכה ופעילות תחושתית וחגיגית לערב השנה החדשה. במקום זה ביליתי לילה לבן ורומנטי להפליא עם שני ילדים ערים ואומללים, וכדי שזה לא ידחה ביותר מידי זמן…החלטתי לחלק את הרשומה לשני חלקים קצרים וזריזים. יותר. אז קודם כל, לפני שלגמרי אאבד את המומנטום- כמה מילים על השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. כתבתי את הרשומה אתמול, אז בואו נדמיין שאנחנו ממש רגע לפני סוף השנה שעברה, מתחילים:

היום עשינו עוד פעילות תחושתית מאולתרת וממש ממש נפלאה. קצת בהשראת חנוכה, וקצת בהשראת שילוב התאריכים הממש ממש מופלא, שהניח את הנר האחרון של חנוכה יחד עם ערב השנה החדשה. אזרחית, אזרחית, אבל אנחנו חיים לפיה, וחוצמזה, זה ידוע שאנחנו לא מפספסים שום סיבה למסיבה (פתאום נדמה לי שבכלל לא כתבתי בבלוג על פעילות חג המולד שעשינו השנה…אשתדל להשלים את החסר במהרה, שלא תחשבו שכל כך מהר עזבנו את המסורת שהנהגנו בשנה שעברה). זה התחיל מפרוייקט אפייה קטן במטבח, שהותיר שאריות קמח רבות על השיש. העברתי את הקמח לקופסה ונתתי לילדים לשחק איתו, כדי להתפנות להמשך האפיה. תוך כדי העבודה קלטתי על השיש קופסה מלאה אורז ששימשה לנסיון החיאה של מכשירו הסלולרי של בח"ל (שללא קשר לאורז, בסופו של דבר הוקם לתחיה). האורז נפסל למאכל אך נשמר לשעת כושר, שנמצאה:

img_20161231_115907

יעלה ביקשה ממני את תבנית הקאפקייקס כדי להכין עוגות אורז, ואז הצלצל פעמון במוחי…הרי היום ערב השנה החדשה. בתור קוראת אדוקה של ג'ן, מיד עשיתי 1+1 ונגשתי לקופסת אוסף החומרים התחושתיים שלנו. חזרתי עם זה:

img_20161231_121812

אם כבר הבית הפוך ומטונף ולאף אחד מאיתנו אין כוח לכלום…קצת קונפטי מנצנץ יכול רק לשפר את המצב. זה עבד:

img_20161231_121915

ומהר מאוד קיבל תפניות מפתיעות (מאפינס אורז בטופינג קונפטי):

img_20161231_122538

ועוד תפניות מפתיעות (שילוב מושלם עם שאריות אחרונות של בצק המשחק הסתווי שלנו, ששרדו בכבוד גם מגש בצק חנוכאי עליו עוד יסופר):

img_20161231_122453

ועוד:

img_20161231_122617

ותוך כדי ניצנוצים התפתחה לי עם יעלה שיחה נהדרת כזאת, "על הדרך", על תקוות ואיחולים לשנה החדשה. והיא, צדיקה שיודעת היטב את נפש בהמתה, איחלה לי מכל הלב שנה מלאה בשינה…אמן לזה:

img_20161231_122526

ושקלתי גם רשומת סיכום השנה שהייתה, יחד עם רעיונות, מחשבות והחלטות לשנה החדשה, אבל אחרי שילוב החגים הזה אני כל כך עייפה, שכנראה נדחה את זה לשנה הבאה…

בנתיים אני רוצה לאחל לכולנו ששנת 2017 תהיה באמת שנה נפלאה, מנצנצת, מוזהבת, מלאה באור, משחק, בריאות, יצירה ואהבה:

img_20161231_174652

הזמן הוא גלגל ענק

ה-18 בספטמבר. בדיוק בעוד חודש אחגוג יומולדת, וזו הסיבה שדווקא ב-18 בכל חודש עולה בבלוג שלי אתגר "סימני דרך". מתנה קטנה לעצמי בכל חודש וחודש, כי אם לא אני אחגוג לי, אז מי? טוב, נו, לשמחתי יש מי שחוגג איתי. אז אחרי שהוצאתי את אתגר "סימני דרך" לחופשה, ואחרי שחברותי האהובות ל"כבר-לא-מועדון-02" החזירו אותו באמצעות מחאה חברתית במיטבה- הנה הוא לפניכם, האתגר של חודש ספטמבר. הרמז בחודש שעבר היה פתוח ומותאם היטב לתקופה זו של השנה- "לוח שנה". מאוד מאוד נהניתי מהפרשנויות היצירתיות שהמונח הבנאלי הזה קיבל פה החודש.

ראשונה בתור, לפני הדד ליין באופן מרשים, שלחה לי את העבודה נגה, וזה מה שהיא כתבה: "אני התחלתי את האתגר "לוח שנה" עם המדבקה הזאת:

נגה

ולקח לי הרבה זמן להחליט מה ליצור איתה (כרטיס/ אלבום…). ואז גיסי הודיע שהוא מתחתן, והחלטתי להכין לו ולחברתו מחברת לתכנון חתונה- wedding planner.  שילבתי את המדבקה בכריכה הפנימית של המחברת, לסימון התאריך הנבחר:

נגה 1

במחברת שולבו חוצצים לפי נושאי הארגון ומאחורי כל חוצץ הודפס צ'ק ליסט של הדברים החשובים באותו נושא. מצורף קולאז' בשל ריבוי התמונות:"

נגה 2

כרגיל, כל מה שנגה מוציאה תחת ידה מושלם ומקצועי להפליא. כמעט כמעט עושה חשק לתכנן חתונה.

הבאה בתור, חברתי וגיסתי המופלאה מור, שהשקיעה ממש ושלחה את האתגר ממרחקים. כמה ממרחקים? תקראו מה היא כתבה: "אתגר החודש עסק בלוח שנה. מכיוון שעכשיו ספטמבר, כמובן שהדבר הראשון שקפץ לי לראש הוא 11/9.
בשביל רוב האנשים זה תאריך עצוב, או לפחות מוזר. אבל לא בשבילי. בשבילי זה תאריך שמח. לפני שלוש שנים בדיוק, ב 11/9 יצאתי עם בח"ל לטיול האמיתי הראשון שלי. טיול לו אני קוראת הטיול שלו.
והשנה, בדיוק באותו תאריך, ב 11/9 טסנו לטיול שלי. לכבוד ירח הדבש שלנו אני מגשימה לא חלום ילדות אחד, אלא שניים.
בעוד יומיים ניסע לבקר במאצ'ו פיצ'ו, ובעוד כשבועיים נשוט בגלאפגוס.
ואחרי החפירה את בטח מבינה שאין לי שום יצירה מוכנה, ולכן אני מוסיפה תמונות של יצירה של מישהו אחר:"

מור מור1 מור2

קצת מעורר קינאה, אני מודה. וחוצמזה, בעיני הצילומים האלו הם לגמרי יצירה בפני עצמה!

אחריה הצטרפה האחת והיחידה, צרויה. היא הזהירה אותי מראש שהקשר לרמז קלוש. כשקראתי מה שהיא כתבה דווקא הרגשתי שרצף האסוציאציות הזה לגמרי ברור והגיוני, לגמרי מסוג הרצפים האסוציאצטיביים שהביאו אותי לייסד את האתגר הזה. וחוצמזה, הוא לגמרי ברוח הבלוג הזה, החדש, ומשלב, ממש כמו שחלמתי, בין האווירה של הבלוג הישן לזה החדש. וזה מה שהיא כתבה: "את ההתקדמות שלנו בלוח השנה אני מרגישה לאחרונה ביתר שאת. אני מקפידה לצלם מדי חודש את בתי (כן, גם לפתח ולהדביק ישר באלבום המיועד לכך) ולתעד את גדילתה והתפתחותה בשנה הראשונה לחייה. בנוסף, אני כותבת לי מה היא למדה לעשות בחודש הזה וגם זה נכנס לאלבום. בעיקר בשבילי, כי הכל מתערבב לי בראש ואם עכשיו אני לא זוכרת כלום, זה כידוע רק ילך ויחמיר…

עם ההתפתחות שלה, אני אוהבת לראות מה מעסיק אותה. כרגע הלהיט הגדול הוא חד-משמעית כפות הרגליים שלה. הן נכנסות לפה בכל רגע שמתאפשר לה.
קצת בגלל הסקרנות שלה לטעום, להרגיש ולנסות כל דבר והרבה בהשפעת הבלוג, יצרתי לה משחק. לא המצאת המאה, לא מבריק במיוחד, אבל שימושי וירוק. הדבקתי (עם וואשי טייפ) 2 כוסות מדידה של מטרנה, וביניהן שמתי קטניות. בכל רעשן קטניות שונות, כך שכל רעשן מפיק צליל שונה. הרעשן האהוב מלא בעדשים, אבל גם החומוס אהוב פה. היא מכניסה אותם לפה, מחזיקה אותם (עוד בלי לנענע) ונהנית מאד כשאנחנו משקשקים אותם. חצי דקת עבודה (באמת!) וילדה מאושרת אחת. שווה!":
צרויה
אחרונה חביבה הצטרפה המורה הטרייה כרמל, שהתגברה בעוז על ווירוס כפול שתקף אותה ואת נסיכתה, כצפוי, דווקא כשאבא רחוק…שולחת חיבוק חם ואיחולי החלמה מהירה, ונהנית מאוד ממה שהיא כתבה: "לקראת השנה החדשה עשיתי לתלמידים שיעור על לוח גזר, שהוא לוח אבן קדום (מאה עשירית לפני"הס) עליו חרוטות מילים עבריות ונקרא לוח גזר כי מצאו אותו תל גזר (ולא בתוך גזר כפי שחזב אחד התלמידים החמודים שלי), במשך די הרבה שנים לוח גזר נחשב לכתובת העברית הכי עתיקה, אבל אז מצאו משהו קדום אפילו יותר. לתלמידים שלי נתתי לצלול לתוך כתב החידה ללא הסברים וחלקם נהנו מאוד מהאתגר. חלקם נהנו פחות, אבל כולם למדו משהו חדש! אני נתתי לתלמידי כיתה ז' תמונה של הלוח עצמו (התמונה שמופיעה בעמוד השני של הקובץ) וכמובן את מקרא האותיות שמופיע בעמוד הראשון, אבל זה היה להם קשה מאוד. לכן ערכתי קובץ אחר, עם תעתיק מסודר של מה שמופיע בלוח. את הקבצים שערכתי התאמתי לילדים צעירים יותר, והם בנויים כך שיתאימו למנעד רחב של גילאים. כל תמונות מהרשת כמובן.בקובץ יש את התעתיק, מקרא ומקום לכתוב פתרון לכתב החידה, ובעמוד השני מופיע הסבר קצרצר (ותודה לויקיפדיה) ופענוח, כמובן, יש עוד המון מידע ברשת ואפשר להנגיש לכל ילד את הידע ברמה שלו ולהרחיב כפי שמתאים לו.
עוד רעיונות לפעילויות בנושא:
  • לכתוב את השם באותיות עבריות קדומות.
  • ליצור כתב חידה עם אותיות עבריות קדומות.
  • על מטבעות של שקל ושל עשרה שקלים יש כתובות בכתב עברי קדום, אפשר לנסות לפענח אותן ולחפש מידע על הכתובות האלה (אלו כתובות שנמצאו על מטבעות קדומים).
  • לוח גזר הוא לוח שנה חקלאי, אפשר לחשוב על עוד סוגים של לוחות שנה (לוח שנה לפי עונות שנה, לוח שנה משפחתי לפי ימי הולדת ועוד) וליצור אותם.
  • אפשר לדבר וללמוד על הפעילויות החקלאיות השונות שמופיעות בלוח.
זהו, נראה לי שזו העבודה הכי לא יצירתית במובן של דבק נייר ומספריים, אבל יצירתית במובנים אחרים… שנה טובה!"
את הקובץ המקסים והנהדר שכרמל יצרה אפשר להוריד כאן: פעילות בנושא לוח גזר.
כרגיל, חברות אהובות שלי, הצלחתן לרגש אותי ולהפתיע אותי בכיוונים החדשים אליהן לקחתן את האתגר. זה כל כך משמח אותי, מדרבן אותי, וממלא אותי בהשראה וברצון ליצור. תודה לכן אהובות! אני לא שוכחת שהבטחתי הפתעה, ומכיוון ששוב השתתפה יחד כל החבורה, כולן יקבלו ממני צ'ופר אישי במפגש הבא…
לשמחתי, החודש גם אני יצרתי משהו חדש לגמרי לכבוד האתגר. טוב, לא בדיוק החודש, אלא ממש ממש היום. מזה כמה שנים אני משתדלת לקנות לעצמי במתנה לכל יום הולדת סדנה. סדנאות יצירה הן עסק די יקר ולרוב גם די רחוק. בתקופה האחרונה בכלל לא הצלחתי להגיע לסדנאות, ואני מודה, זה חסר לי. אני כל הזמן נתקלת בפרסומים לסדנאות מדהימות, מרתקות, מחדשות. כשניתקלתי בפרסום של רותם כרמי, הידועה גם כ"למגירה" לסדנת לוח החזון שלה, היה לי ברור שזו בדיוק המתנה שאני חייבת לעצמי לשנה החדשה. לוגיסטית, זה לא היה פשוט. אפילו די מורכב, אבל בסופו של דבר עשיתי זאת, ומוקדם בבוקר נסעתי לעבר הסדנה. 6 שעות מאוחר יותר (כולל נסיעות) חזרתי הביתה עם המגירה שלי. לוח, שמטרתו לעשות לי סדר בשנה הבאה עלינו לטובה. לא ממש לוח שנה, אבל לגמרי לוח שנה:
IMG_20150918_165352
 התקשיתי קצת למצוא זווית צילום/מיקום בבית (כי עדיין לא הספקתי לתלות אותה על הקיר) שתראה את כל התוצאה. כל הבנות מסביב עשו דברים יפים, מסודרים, שימושיים, ורק אני, הבלאגניסטית, עשיתי לגמרי לוח השראה:
IMG_20150918_145319
 הבסיס הוא מגירה מחצר ההפתעות של רותם. התחלנו בקצת נגרות קלילה- פירוק המסילות, ניסור עודפים, שיוף קל, צביעה. השלב הבא היה המתאגר יותר- בניית החלק הפנימי, לוח ההשראה. בחרתי ליצור לוח שעם (עם קרטון עבה מאחור). את הלוח ציפיתי בהשראה "ראשונית" ועליו אוסיף עוד השראה וחזון לאורך השנה. השתמשתי בעיקר בתמונות ממגזינים, טפטים דביקים, קצת וושי טייפ, חותמות ואביזרים בולטים ונוצרה מגירה שלגמרי משקפת את כל מה שאני שואפת אליו בשנה הקרובה. את החלק העליון של המגירה ציפיתי בוושי טייפ מושלם לגמרי (חייבת להשיג לי כזה…בדחיפות). מעליו הוספתי נגיעות של וושי טייפ זהוב, בשביל הנצנוץ. כל שנה צריכה קצת נצנוץ. בתקרת המגירה רותם עזרה לי לנעוץ וו תלייה, עליו אוכל בקלות להוסיף אלמנטים תלת מימדיים ולהחליף אותם כשיתחשק:
IMG_20150918_165617
 באופן לא ממש מפתיע, בחרתי בצבעוניות עזה, לא ממש בכוונה, אלו התמונות שעוררו בי השראה. התפוחים באפור/שחור האלו נגזרו מטפט. כל כך מצא חן בעיני הקונספט של מגוון אפשרויות באמצעים כל כך מצומצמים.פרצופי הנשים המפוסלות, אריחי הכוורת, איש המדיטציה החושב וגלילי נייר הטואלט הצבעוניים המדהימים האלו (כן, זה נייר טואלט, נשבעת), נגזרו מירחונים. המילים נגזרו מטפט נהדר, רקע קורות העץ היה שארית מקומטת מטפט אחר:
IMG_20150918_165608
 הכוכב המדליק הזה הוא מברשת של בובות. מברשת! בעזרת דבק חם הוא הצטרף לקולאז':
IMG_20150918_165637
 בחלק התחתון עוד תמונות ומילים, שמתחברות למטרות שהצבתי לי, לדרך בה אני מדמיינת את החיים שלנו, לדברים שאני רוצה לעשות ולהיות:
IMG_20150918_165600
 וכמוב, ג'ירפה, כי אחרת זה לא יהיה שלי:
IMG_20150918_165426
כל כך נהניתי מהיצירה הזו, שמצד אחד הייתה מאוד מתוכננת (רותם אפילו שלחה לנו שיעורי בית כהכנה לסדנה, ואני, חנונית על, הבאתי אותם איתי על דף) ומצד שני לחלוטין מאולתרת ומשוחררת. והתוצר? כל כך משמח אותי, צבעוני לי ובהחלט מעורר השראה. מלבד לרותם המקסימה ולבנות המוכשרות שבילו איתי בזמן הסדנה (רמה, אילנית, יהל וספתוש), אני חייבת על הסדנה הזו תודה גם לחגית, שבזכות פרוייקט היומן החדש שלה החזירה לי את חדוות הקולאז'. פעם, בתור נערה, זו הייתה אחת מדרכי היצירה האהובות עליי, עם השנים היא נזנחה, ועכשיו אני שוב מגלה את קסמה, ומשהתחלתי, אני לא מפסיקה. אז לכל הנשים המוכשרות שבזכותן יש לי לוח השראה חדש, ועוד במגירה- המון תודה!
ועכשיו שוב דילמה לגבי החודש הבא- יהיה אתגר או לא יהיה? ב-18 בחודש הבא, כך אומרות השמועות, לא אהיה ליד המחשב לפרסם רשומה. בכל זאת, חודש יום ההולדת, תמיד מעורר בי הרבה חשק ליצירה וצורך באתגר, במשימה, בהשראה. אז נשמור על מסגרת האתגר, ורק נזיז קצת את פרסום הרשומה. מזכירה את הכללים:
האתגר יעלה כאן היום, ה-18.09.2015, תוצאותיו יפורסמו בחודש הבא. את העבודות שלכן יש לשלוח אליי במייל ל-karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.10.2015, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מה-cue שאני נתתי לעבודה שלכן. האסוציאציה לא צריכה להיות ישירה, היא יכולה להיות חופשית ורחוקה כאוות נפשכן…המטרה היא רק לעורר טריגר ליצירה. כשאתן שולחות לי מייל, בבקשה ציינו באיזה שם תרצו שאעלה את היצירה ואם תרצו שאצרף קישור לבלוג/אתר, שילחו לי גם קישור אליו.
אני חוזרת שוב על דבריי מהאתגר הקודם, כי תוצאות האתגר הזה הוכיחו לי כמה זה נכון- חשבתי שאולי הקושי שלי עם האתגר בחודשים האחרונים הייתה העובדה שהוא נשאר כמו מעיין שריד ארכיאולוגי מהבלוג הישן שלי, הבלוג שהוקדש כמעט אך ורק ליצירה "סקראפית", והתקשיתי לחבר אותו לבלוג החדש וגם ל"אני" הקצת-חדשה. אז אני מנצלת את ההזדמנות להדגיש שאני יותר מאשמח לראות גרסאות יצירתיות ברוח הבלוג- רעיונות ליצירה עם ילדים, פעילויות לילדים או למבוגרים, אפילו רק הצעות, כאלו שלא מומשו. כמובן שגם יצירות "מסורתיות" של סקראפ, ציור, פיסול, מיקסד מדיה, צילום וכל מה שעולה על הדעת יתקבלו גם הן בברכה ובשמחה!
היה לי די ברור לאיזה כיוון אני רוצה לקחת את הרמז החודש, אבל כשחיפשתי את התמונה המדוייקת להשראה השפע קצת בלבל אותי. אז החלטתי לתת בתור נקודת מוצא גם קישור לשפע מופלא, וגם תמונה אחת, שכמעט באקראי, נבחרה:
תמונת השראה
מחכה בקוצר רוח לראות לאן זה יקח אתכם…אנחנו בינתיים מתכוננים במרץ לקראת סוכות. מבטיחה לספר הכל אודות הסוכה שלנו בשבוע הבא…

אוסטרליה חלק 1

טוב, מתישהו כשנחזור אני אשב ואעשה את זה מסודר, אבל בנתיים קצת הצצות, בין לבין, לטיול המטורף שלנו.

היום זה היום האחרון שלנו בסידני.

זה התחיל עם טיסה א-ר-ו-כ-ה נורא נורא, עם שני ילדים עירניים לחלוטין, למשל ככה זה נראה:

P1070153

על ספר הפעילות שמציץ פה בתמונה עוד יבוא פוסט נפרד.

נחתנו עם ג'ט לג רציני, במיוחד יעלה ואני, אבל השתדלנו לא לוותר לעצמנו ולהתחיל להכיר את סביבתנו הקרובה. כמובן שהתחלנו מהסמל הבלתי מעורער של סידני- צעידה על הגשר הגדול לעבר בית האופרה המפורסם, שמרשים במציאות אפילו יותר מאשר בתמונות:

P1070181

הג'ט לג בהחלט נתן את אותתיו, הילדים מצאו דרכים יצירתיות להירדם בכל מצב. הלילות עדיין קשים:

P1070221

למרות שרק השקפנו מהצד, נהננו מאוד מאווירת הכריסטמס ומהקישוטים היצירתיים להפליא. כל הדבר המדהים הזה בתמונה בנוי מלגו:

P1070241

וזה חלק מחלון הראווה הלא פחות ממופלא של הכל-בו david jones, הבובות זזות וזה מרשים להפליא:

P1070247

בילינו הרבה זמן איכות עם המשפחה המדהימה שלנו שמארחת אותנו, באמצע החופש הגדול, עם שלושה ילדים בבית, שלשניים מהם השתלטנו על חדר השינה. לא קל בכלל:

P1070292

ביקרנו את כל החיות הנדרשות של אוסטרליה, בנתיים רק בגן החיות. הגענו למסקנה שאמיתי אכן דומה לקואלה:

P1070344

יעלה ואמיתי נהנים מהמון זמן איכות אחים, ורוב הזמן זה נראה ככה- היא מתלהבת, הוא…מתלבט. אבל יש גם רגעים של צחוקים משותפים והרבה אהבה:

P1070445

ביקרנו בתערוכות מעניינות ומותאמות לילדים, בספרייה הלאומית של NSW וגם במוזיאון המדע (power house ):

P1070500

מצאנו הזדמנויות לשכשך במקווי מים מסוגים שונים. לא ייאמן כמה קיץ פה. חם חם חם. ובכלל, הכל הפוך פה- הכבישים, העונות, הכיוונים (ככל שמדרימים יותר- קר יותר). וגם- מים זורמים מהרצפה, בהרבה מקומות:

P1070579

אמיתי מתנסה פה בהמון דברים חדשים- טעימות מסוגים שונים, מקומות, אנשים ומרקמים:

P1070619 ראינו גם נופי טבע נפלאים ובילינו זמן איכות משפחתי:

P1070756ופתחנו את 2015 בזיקוקים מרשימים:

P1080006

מחר אנחנו מתחילים את החלק השני של הטיול, החלק ההרפתקני יותר…מקווה שאצליח לקפוץ לעדכן גם בחלק הזה, למרות שזה עדכון קצרצר וממש לא ממצה…אבל זו הזדמנות נהדרת לאחל לכולן ולכולם שנה אזרחית טובה, מלאה טיולים, הרפתקאות, יצירות וזיקוקים!

שנת די- חלק שני

קצת באיחור ביחס לתכנון המקורי, כי מחשב חדש זה כיף, אבל גם מבלבל ודורש אימון ולימוד, הנה החלק השני של לוח השנה שלי. לטובת מצטרפות חדשות אזכיר שמדובר בבסיס לוח השנה הנהדר של "מזמינים" שעיצבתי להוריי במתנה לראש השנה. את השער ואת החודשים ספטמבר- פברואר ניתן לראות כאן, והנה אנחנו בחודש השמח ביותר בשנה- מרץ:

107

מעבר לעובדה שזה החודש בו נחגג (לרוב) החג הכי אהוב עליי בעולם כולו, זה גם החודש בו אבא שלי חוגג יום הולדת. לכן בחרתי תמונה פורימית במיוחד שלו ושל אמא שלי, מסשן צילומי פורים שערכתי לכל בני המשפחה בחגיגות יום ההולדת של אבא שלי בשנה שעברה. לתמונה עיצבתי רקע פורימי בפני עצמו, מפסים פסים של וושי טייפ בצבעים שמתאימים לתמונה וגם סתם משמחים אותי. מאוד מאוד אוהבת את התוצאה:

049

במשפחה שלי יש קטע של שנים עגולות- אבא שלי, אמא שלי ואחי הגדול נולדו כולם בשנים עגולות. אני נולדתי בשנה חצי עגולה (כלומר שנגמרת ב-5) ורק אחותי קלקלה את הרצף…זה אומר ששנת 2015 תהיה מלאה בחגיגות גדולות במשפחה שלנו. .הראשון שחוגג הוא אבא שלי, ולכן יום ההולדת שלו קיבל ציון בולט ומיוחד:

109

חודש אפריל הוא חודש משפחתי של פסח. חודש אפריל הוא גם החודש בו סבתי האהובה ז"ל חגגה יומולדת. היא נפטרה לפני פחות משנה וחצי,

והעיסוק עוד טרי. בחרתי בתמונת פסח משפחתית של שלושת האחים- אחי, אני ואחותי, עומדים מעל סבתי בליל הסדר האחרון שלה:

110

הוספתי רקע "סבתאי" בסגנון הטפטים של פעם וערימה של כיתובים גזורים מדף כיתובים שהוא בעצם הצד השני של דף ה"טפט":

055

את חודש מאי כבר הראיתי בבלוג הישן, כי הוא היה הפרוייקט שהכנתי לאתגר "סימני דרך" של חודש ספטמבר, בהשראת פרוייקט היומן השמח שלי. בכל זאת מצרפת אותו גם כאן, כחלק מהלוח השלם. חודש יום ההולדת של בח"לי ושל גיסתי (אשתו של אח שלי). הדף עוצב עם כרטיסיות נהדרות והרבה צבעוניות וניגודיות:

007

מאוד אוהבת את השמחה ואת השילובים שנוצרו בדף הזה:

008

ביוני, תחילת הקיץ, אמא שלי היפה חוגגת יום הולדת. אמא שלי לא חובבת צילום, בלשון המעטה, וקשה מאוד למצוא תמונה טובה שלה, וזו אחת שאהובה עליי מאוד ואני משתמשת בה שוב ושוב:

113

השתמשתי דף תווים ישן באמת ובחיתוך מהמם מהסילואט של נגה:

017

יולי- חם, קיצי ועמוס חגיגות במשפחת די:

114

החוגגים הראשיים הם אחותי הדוגמנית והחל מהשנה גם אמיתי הקטנטן והמופלא. שילבתי את שניהם על רקע צהוב הכי קיצי שיש, עם מדבקות קיץ, כי למרות שאני שונאת קיץ, אני מתה על קיטים של קיץ, ויש לי המון כאלו:

יולי

בניגוד ליולי העמוס, אוגוסט נטול ימי הולדת במשפחה המצומצמת,אז יכולתי שוב לבחור תמונה כאוות נפשי, ובחרתי בתמונה נהדרת של שלושת בני הדודים- עומר, יעלה ואיילצ'יק, נוסעים יחד בעגלול. התמונה צולמה ממש כמה ימים אחרי הלידה של אמיתי, כשהם הגיעו לבקר אותנו, ולצערי הוא עדיין לא בתמונה, אבל יש תיקון, תיכף:

122

הוספתי פה מאטינג כפול, סרט תחרה דביק ומדבקת עפיפון- מוסיפים קצת נפח ללוח כולו, אבל הדף שיצא בהחלט משדר אווירה של- קיפצו לבריכה מהר בטרם החום ינצח אתכם:

125

אחרון חביב, ספטמבר. 2015. הרחק הרחק מעבר להרי החושך, אבל עדיין חלק מלוח השנה הנהדר הזה. כמו בספטמבר הקודם, גם פה לא היה לי אירוע משמעותי לציין, אז שוב ניצלתי את זה לתמונה משפחתית נהדרת, הפעם תמונה משותפת ראשונה של ארבעת המופלאים- עומר הבכור מחזיק את אחיו הקטן אייל ויעלה מחזיקה את אמיתי. נכון, בשני המקרים הקטן כבר כמעט בגודל של הגדול/ה, ככה יצא אצלינו- הגדולים קטנטנים והקטנים גדולים (טפו טפו חמסה חמסה). למרות שאמיתי קצת מעוך, אני מתה על התמונה הזו:

 

134

התמונה נהדרת ולא הרגשתי צורך להוסיף לה הרבה, מלבד רקע אדום חזק שתמיד מקפיץ תמונות בהירות. הוספתי לו שפריצים מהספריי הלבן והמשולם שלי. לצערי התמונה ממש ממש לא מוצלחת, אבל האפקט של זה נהדר. באמת:

138

את לוח השנה ארזתי יפה יפה ומסרתי להורים שלי בערב ראש השנה, כשהם באו אלינו לחגוג איתנו בחג המקסים בקיבוץ. כמובן שהוספתי ללוח את הכרטיס האהובים עליי ביותר מבין השנוטובות שהכנתי השנה:

140

אני מאוד מאוד מרוצה מהתוצר הסופי, ובאמת בלי קשר לאהבה שלי לעינת, אני חושבת שמדובר במוצר גאוני. כבר עיצבתי בעבר כמה וכמה לוחות שנה בעיצוב עצמי, וזה תמיד היה מסורבל. התוצאה הסופית תמיד נראית מעוצבת, אבל לא מקצועית. עם הבסיס היפה והעדין הזה יש המון המון מקום לפרשנות, והמסגרת נראית מקצועית, משהו שאפילו ההורים המעוצבים למשעי שלי הסכימו לתלות בסלון (וזה משהו שלא קרה בעבר…).

כמו שאמרתי, יש עוד לוח שנה שלם שנמסר ליעדו ויתפרסם בו בהמשך, בין עוד המון פוסטים שמחכים לתורם. כשתכננתי את המעבר לבלוג החדש, תכננתי בין היתר לכתוב יותר פוסטים קצרים יותר, במקום מעט פוסטים ארוכים וחופרים. בנתיים זה ממש לא עובד לי…אני תוהה מה באמת עדיף. מה אתן מעדיפות? פוסט קצר עם עמוד אחד או שניים/פעילות אחת עם יעלה, או פוסט ארוך עם ריכוז של רעיונות או עבודות?! דילמה…

בינתיים אני נהנית מאוד מסוף השבוע החורפי והמופלא הזה, הלוואי שימשיך ככה. תוך כדי הולכות ונרקמות כל מיני תוכניות מופלאות לתקופה הקרובה- תוכניות קטנות למפגשים ופרוייקטים, תוכניות גדולות לנסיעות ולשינויים…זה כיף לתכנן תוכניות! מאחלת לכולנו חורף, גשם, תוכניות לעתיד וסופ שבוע. מה רע?

יוצרים שנה חדשה

פעילויות יצירה לראש השנה

באופן לא ממש מפתיע, או שמא ממש לא מפתיע- כל נושא בו אנחנו מתעסקות בגן הביתי שלנו, מגיע איכשהו ליצירה. באופן כללי, כנראה שליעלה אין ממש דרך להתחמק מזה…היא אוהבת ליצור. בכל רגע פנוי היא מציירת- לא משנה על מה, לא משנה באמצעות מה, היא מציירת. לעומת זאת בכל מה שנוגע ללגעת…היא הרבה פחות זורמת. צבעי ידיים, בצק, לכלוך- פחות מדבר אליה. אחרי מחקר מעמיק הגעתי למסקנה שזה לא המרקם, אלא הלכלוך שמפריע לה. אם אחרי המגע לא נשאר סימן, היא יחסית נהנית, אם נשאר לכלוך- אין סיכוי. אחת המטרות שהצבתי לעצמי לזמן שלנו בבית הוא לגרום לה להפתח הרבה יותר לכל עולם המרקמים המגעילים. במסגרת הזו אני מנסה להכין בצק ביתי. הרשת מלאה באינספור מתכונים, ואני לאט לאט מתכננת לנסות את כולם.

לרגל ראש השנה ניסינו מתכון לבצק-רסק-תפוחים (הקישור למתכון המקורי, תיכף אצרף מתכון עם הערות). כמובן שההכנה היא חלק מרכזי מאוד בתהליך היצירה. אספנו את המצרכים:

P1030810

עירבבנו ולשנו בקערה, יעלה במקום הישיבה המועדף עליה בבית- על השיש:

P1030808

והתחלנו לשחק. שילבנו במשחק אביזרים של בצק יחד עם אביזרים שונים מקופסת ראש השנה שלנו, שיצרו אפשרויות משחק חדשות ומעניינות:

P1030828

באמצעות החותכנים המגניבים שלנו (10 ש"ח לסט של כמה חותכנים-צורה זהה בגדלים שונים, 9.90 ש"ח בגולף@קו) ועיניים זזות (מצרך חובה במשחקי בצק) יצרנו דגים:

033

אחרי הדוגמה שלי והכנה משותפת, בהזדמנות אחרת, יעלה יצרה דגים לגמרי משלה:

009

לגבי הבצק עצמו- הריח שלו מ-ש-ג-ע, הוא מאוד נעים לעבודה ונשמר ה-מ-ו-ן זמן. הבצק שלנו הוכן לפני ראש השנה ועדיין נעים לעבודה. אנחנו שומרים אותו מחוץ למקרר. החסרון היחיד- הוא יצא מאוד מאוד מאוד שומני. השארנו אותו בשקית עטוף בניירות סופגים, והחלפנו את הניירות כל כמה זמן, ועכשיו הוא כבר נעים, אבל המקור- מאוד שומני. אי לכך ובהתאם לזאת, זה המתכון המשופר והמותאם לארץ:

1/2 כוס קמח לבן רגיל (לא ניסינו את גרסת הקוקוס המוצגת במתכון. משתדלים להיצמד למה שיש בבית)

1/2 כוס מלח

2 כפות מים חמים

צנצנת של רסק תפוחים קנוי (בצנצנת שלנו, שמופיעה בתמונות, היה קצת פחות מחצי כוס. זו בערך הכמות, אם אתם משתמשים בסוג שונה)

1/4 כפית קינמון

כאמור, היצירה בבצק העסיקה אותנו לאורך כל חגי תשרי ואחריהם. בכל זאת עשינו עוד כמה פעילויות יצירתיות. הפעילות הכי קלאסית ומוכרת לראש השנה היא החתמה באמצעות תפוחים. חתכתי תפוחים, הכנתי שלוש קערות, מילאנו אותן יחד בצבעי ידיים- אדום, ירוק וצהוב, והחתמנו:

P1030829

בפועל, צבעי ידיים כנראה לא אידאליים למשימה, והתפוחים היו גדולים מידי לידיים הקטנות של יעלה. הרעיון הלהיב אותה, הביצוע- הרבה פחות. אולי ננסה שוב בפעם הבאה. רעיון ההדפסים בכל זאת תפס, והיא המשיכה להדפיס עוד ועוד באמצעות החותכנים הנהדרים ממקודם. כמעט סיימנו את צבעי הידיים שלנו (ששורדים אצלנו כבר זמן רב) באותו סשן:

P1030831

כנדרש, הכנו גם "שנות טובות". השתמשנו באמצעי החביב ביותר על יעלה- צבעי מים. לא יודעת להסביר את זה עד הסוף, אבל מכל סוגי הצבעים הרבים מאוד שיש לנו, זו תמיד הבחירה הראשונה שלה. היא הסכימה להכין כרטיס אך ורק לדאדא, הבובה שלה (שבקרוב תקבל רשומה משל עצמה):

017

זה הכרטיס שהיא הכינה- אנחנו עמוק בתקופה השחורה:

020

במקביל גם אני הגדלתי את מאגר השנוטובות שלי (שכולן כבר התפרסמו בבלוג הישן של "לג'ירף יש צוואר ארוך"):

019

פעילות באמת אחרונה חביבה לכל סאגת ראש השנה, הכי הכי יצירה- אפייה! מהרגע שיעלה למדה לשבת היא יושבת לידי על השיש במטבח, והיום היא באמת אופה אלופה ומצטיינת. כמיטב המסורת, אפינו מאפינס דבש מעולים. החלק החביב על יעלה הוא לשבור את הביצים. הפעם היא גם החליטה לנסות לדוג אותן, בהשראת פעילויות הדיג מהפוסט הקודם:

055

בסופו של דבר היא הסכימה לערבב את התערובת ולהתלהב מהצורות היפות שנוצרו:

058

סידרנו אותם יפה יפה בעטרות קאפקייקס (סוג של…יותר תבניות קאפקייקס חד פעמיות, לא בטוחה מה השם התקני) לשנה אופטימית במשקפיים וורודים, סידרנו במגש שקיבלנו במתנה מ"חדר מלאכה" והגשנו לאורחים הרבים שאירחנו בחג:

076

כמובן שהחלק המשמח ביותר באפייה משותפת הוא זה בו יעלה מוכנה לנסות ולטעום דברים שהיא לא הייתה מעיזה בשום דרך אחרת (כן, גם אם זה מתוק. הילדה לא אוהבת פנקייק, או בלינצ'ס, או לחם מטוגן). ככה היא לא מוכנה לגעת בדבש (איך אפשר? אחד המאכלים האהובים עליי), אבל את המאפינס האלו היא טרפה:

074

זהו. עכשיו באמת סיימנו את כ-ל פעילויות ראש השנה שהתקיימו בגן הביתי שלנו. אפשר להתקדם הלאה, לפעילויות אחרות, והרשימה ארוכה ארוכה. בנתיים בחדר היצירה עוד לא סיימתי את חובות החגים שלי, אז אחזור בקרוב עם עוד תמונות מלוח השנה.

שיהיה לכולנו המשך שבוע נפלא!

חג מדעי

חוקרים את ראש השנה

התלבטתי האם כדאי לשמור על לו"ז נוקשה ומאוזן של פוסט יצירה-פוסט משחקיה, אני עדיין לא בטוחה מה התשובה הנכונה, אבל נראה לי שיהיה לי קשה ליצור כזו הפרדה מלאה, ושבינתיים נכון לי יותר לשמור על הזרימה ולכתוב על מה שבא. אז ממשיכיםעם פעילויות ראש השנה בגן הביתי שלנו. המתנות היצירתיות שהכנתי לראש השנה יחכו לפוסט הבא…

מלבד הקופסה הנהדרת שהראיתי בפוסט הקודם, עשינו ה-מון פעילויות סביב ראש השנה. זה חג כל כך עשיר בסמלים וברעיונות מפתים, שלא הספקתי לממש את כל התכנונים שתכננתי לנו…ניסיתי לחלק את כל הפעילויות האלו לפוסטים נפרדים. אז הפעם התמקדתי בפעילויות היותר-לימודיות. כמובן שכמעט כל מה שאנחנו עושות נועד כדי להעשיר וללמד את יעלה מאיזושהי בחינה, אבל הפעילויות כאן הן יותר…מדעיות? נראה לי שזו ההגדרה הנכונה. מיני-שיעור מדע לפעוטות, לרגל ראש השנה.

ראשון בתור- חקרנו לעומק את הרימון. יש לנו דוד משקיען במיוחד, שלאורך כל עונת הרימונים מביא בכל שבת לארוחה המשפחתית שלנו גרגירי רימון- מקולפים, נקיים וטעימים. יעלה טורפת אותם בכמויות. ברימון השלם לעומת זאת, היא לא ממש הסכימה לגעת. גם לא בכפית. בעזרתו האדיבה של אבא היא בכל זאת ראתה איך נראה רימון מבפנים:

P1030853

בהחלט מרתק, וגם יפה:

P1030861

אחר כך עברנו למלך הבלתי מעורער של החג-התפוח. אני לא יודעת למה הוא הפך למלך הבלתי מעורער של החג. יש לי השערה שזה קשור לעובדה שגם בארה"ב התפוח מסמן את הסתיו, שמגיע בערך במקביל לראש השנה שלנו, והאינטרנט מוצף ברעיונות רלוונטיים לפעילויות, קישוטים ועוד? טוב נו, כנראה שזו לא הסיבה המרכזית, אבל אצלנו זה בהחלט תרם לעניין. אז מצאתי ברחבי הפינטרסט רעיון נפלא לסירות תפוחים יפיפיות. כמעט כל פעילות שכוללת שכשוך בגיגית מים תופסת אצלנו. ואם משלבים משחקים של ציפה ושקיעה- מה טוב. ניצלתי עובדה זו לטובתי, כי קוצר הזמן שתינוק בן חודשיים יוצר לא איפשר לי לייפות את הסירות שלנו:

P1030858

אפשר לראות שצירפנו לחגיגה גם את דגי הפלסטיק המגנטיים מתוך קופסת ראש השנה שלנו. יעלה התלהבה לכמה דקות ואח"כ המשיכה הלאה. נעשה קצת קריר והיא יצאה מהמים. הזמנתי אותה להצטרף אליי לפירוק הגיגית. דגנו יחד את פלחי התפוחים באמצעות כוסות פלסטיק. ראינו איך אפשר להניח פלח תפוח בתחתית הכוס, להכניס את הכוס למים, ופלופ- התפוח צף. הו! זה כבר הלהיב את יעלה. מיד היא חזרה למים וחזרה על הניסוי הזה שוב. ושוב. ושוב:

P1030881

הצעתי לה לנסות גרסת "הילוך איטי"- למלא את הכוס באמצעות הכף, ולראות איך התפוח עולה כל פעם קצת:

P1030887

על הדרך הרווחנו פעילות מוטורית מאתגרת- לדוג את התפוח מתוך הכוס באמצעות הכף, לזרוק לגיגית, לדוג מהגיגית, להחזיר לכוס וחוזר חלילה:

P1030889

שכבר ממש עמדנו לפני סיום הראיתי לה קסם- איך מים הם לפעמים גם דבק. טריק מדליק, בכל גיל:

P1030890

כמובן שחלק חשוב בלמידה כולל גם טעימות:

P1030866

גם סביב הקופסה התחושתית עשינו כמה פעילויות לימודיות יותר. ברשומה הקודמת הראיתי שבקופסה היו מחקי-דגיגים קטנטנים. את המחקים האלו יעלה קיבלה במתנה ממלצרית חמודה בקפה "לנדוור" בעפולה. ניצלנו אותם כדי להעסיק אותה עד שהאוכל שלה יגיע- פיזרתי את המחקים על מפית, נתתי לה קיסם, והיא "דגה" אותם, אחד אחד, אל תוך הקופסה בה הם הגיעו. היא למדה מה זה "דיג" ו"חכה" והתאמנה באחת הפעילויות החביבות עליה- נעיצת קיסם. כמעט בכל ביקור שלנו במסעדה יש איזשהו סשן פעילות עם קיסמים. יום יבוא ואקדיש להם רשומה:

SAMSUNG

המשכנו בנושא של דיג גם עם הדגים המגנטיים שהיו בקופסה שלנו. כאן נכנס גם עניין המגנטיות, בדיקת החומרים מהם עשויים חפצים שונים סביבנו וכמובן- משימה מוטורית מאתגרת מאוד:

P1030617

אין ספק שהחכמנו בחג הזה!

לסדרת הרשומות הזו, על פעילויות סביב ראש השנה בגן הביתי שלנו, יש עוד חלק, שלישי, שמנמן ואחרון, על פעילויות יצירה בנושא. אולי עד חנוכה נסיים? מזל שיש קצת הפוגה מהחגים…למרות שבנתיים אנחנו עמוק בעיסוק בחורף. איזה כיף! בכל מקרה, הבטחתי שהרשומה הבאה תהיה נטו על יצירה, אז אני אקיים.

בינתיים, שיהיה לכולנו המשך-כמעט-סוף שבוע נעים, קריר (הוצאנו בגדי חורף!), יצירתי ונפלא!

 

18

ברוכות הבאות לבלוג החדש/המחודש של "לג'ירף יש צוואר ארוך"!

כל שנה אני מחכה בהתרגשות רבה לתאריך הזה, ה-18.10, יום ההולדת שלי. נכון, אני כבר לא ילדה, נכון, זה "רק" יום הולדת, נכון, כבר היו לי כמה וכמה כאלו בעבר…ובכל זאת, בשבילי, יום הולדת תמיד יהיה אירוע. תמיד יהיה נקודת ציון משמעותית, כזו של חשבון נפש, תוכניות, איחולים ומשאלות, חגיגות וכמובן גם מתנות. השנה, במסגרת כל הטרררם הזה, החלטתי שהגיע הזמן לשינוי, שינוי אמיתי ומשמעותי. הגיע הזמן לעבור דירה- לבלוג חדש ומחודש.

תכננתי קצת אחרת את חנוכת הבלוג, העיצוב הוא ממש לא העיצוב הסופי…אבל החלטתי לא לתת לעיכובים שבדרך לדחות עוד את ההשקה הרשמית, אז יהיו פה עוד שינויים, אבל הנה הוא כאן- באוויר. על המחשבות והשיקולים מאחורי מעבר הדירה אתן יכולות לקרוא בפוסט הקודם, פוסט הפתיחה הלא-רשמי של הבלוג. היום אנחנו כאן כדי להתחיל באופן רשמי. אתן מוזמנות להצטרף אליי למסע יצירתי קצת שונה מזה שהיה עד כה, ולהירשם לעדכונים מצד שמאל.

הבטחתי שזה יהיה שונה, אבל היו לא מעט דברים טובים בבלוג הקודם, והדברים האלו- נשארים. האהוב עליי ביותר הוא אתגר "סימני דרך" החודשי שלי, שמתחיל היום את שנתו הרביעית (!).

לטובת מצטרפות חדשות ורענון לקוראות וותיקות ואהובות, קצת על האתגר-

ב-18 בכל חודש אני מפרסמת כאן בבלוג רמז. הרמז יכול להיות מכל סוג שהוא, עד כה היו- מילה, ציטוט, שיר, תמונה, קישור, פתגם, בעל חיים, מוצר/חפץ, חידה, סרטון ועוד. הרמז הזה נועד להוות נקודת מוצא לרצף אסוציאציות שיוביל ליצירה, גם היא "מכל סוג שהיא". הקשר בין הרמז ליצירה הסופית לא חייב להיות ישיר, אלא אסוציאטיבי, כמו שאני אוהבת ליצור. היצירה לא חייבת להיות בתחום הסקראפ, אלא בכל תחום יצירתי, אבל היא חייבת להיות חדשה- כזו שלא התפרסמה קודם לכן. יש כמעט חודש שלם ליצירה בהשראת הרמז. את העבודות (כלומר, תמונה שלהן) יש לשלוח אליי למייל karindi@gmail.com עד ל-16 בחודש שאחרי, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מהרמז לתוצר הסופי. ב-18 בכל חודש אני מפרסמת את תוצרי החודש החולף ואתגר חדש לחודש הבא.

ב-18 בספטמבר העליתי בבלוג הישן של "לג'ירף יש צוואר ארוך" רמז דרמטי לרגל השנה החדשה ויום ההולדת- new years resolution או בעברית- החלטות לשנה החדשה. כמו בכל שנה, גם השנה הבטחתי, לרגל יום ההולדת שלי, שבין המשתתפות באתגר בחודש הזה יוגרל פרס. אלו העבודות הנהדרות שקיבלתי:

"רק בשמחה"-מוכשרת, יצירתית ובנוסף גם חייכנית ומקסימה כתבה על היצירה שלה: "שראיתי את הנושא לאתגר ההשראה שלך החודש, היה לי ברור שאני משתתפת, כי תמיד בתקופה הזאת הראש שלי מלא בהחלטות, מחשבות, רעיונות והגיגים לקראת השנה החדשה שמתחילה. תמיד יש לי החלטות גדולות שאני עושה, ברומו של עולם… העולם שלי כמובן :) וגם החלטות קטנות יותר, פשוטות ופרקטיות… אחת מההחלטות ה"גדולות" שלי השנה היא – הכרת הטוב. פשוט להגיד תודה על כל הדברים הטובים והשמחים בחיי, כי יש לי כ"כ הרבה. ברוך ה'. ואחת מההחלטות ה"קטנות" – להיות מאורגנת עם כרטיסים מראש! כי נמאס לי להכין תמיד בשנייה האחרונה… זה הוביל אותי להכנת שני מגנטי "תודה", שיהיו לי בשלוף כשאנחנו מתארחים או סתם כשאני רוצה להודות למישהו." כל כך כיף ומרגש לקבל כזו הכרת תודה יצירתית:

SAMSUNG

SAMSUNG

לילך הנפלאה כתבה: "כחלק מההחלטות לשנה החדשה, החלטתי להיות יותר יעילה בניצול הזמן. ארגון וסדר חשובים לי, ומה שחסר לנו בדירה זה לוח למשימות ותזכורות למיניהן. אף פעם לא חסרות כאלו. תמיד יש פתקים על שולחן המחשב או בפינת האוכל…. כדי לא לשכוח. אבל…מסתבר שבעלי אוהב את הצבעים של הלוח והוא ביקש לקחת אותו לעבודה.  אז הכנתי עוד אחד עם כפתורים ורודים:-)" יש מחמאה גדולה מזו?:

לילך

נגה, חברה מופלאה, רופאה, יוצרת ועוברת דירה, בכל זאת לא וויתרה והספיקה גם החודש להשתתף באתגר- "אני הכנתי ברכה לבר- מצווה. האירוע מתקיים יחסית קרוב לחגים אז הרעיון להשתמש בתפוחים התאים לאווירה. כתבתי 13 איחולים שונים, חלקם ברוח החלטות לשנה החדשה.":

נגה בורוכוב

אחרונה חביבה, ברגע האחרון, חברה חדשה שהצלחתי לפגוש פנים מול פנים לראשונה החג- גברת פם, וזה מה שהיא כתבה: "סימן הדרך שהצבת גרם לי לחשוב עמוקות ובגלל זה אני "מגישה" את התוצר כמעט ברגע האחרון…אז אחת מההחלטות לשנה הקרובה ובכלל היא לא
לפחד ולהתנסות בחומרים חדשים/טכניקות חדשות. זה לא ה"מה" אלא ה"איך". מציגה לפניך את התוצר שיצא תחת ידי לפני מספר רגעים. אני מנסה לפתח את יכולת עטיפת קופסאות הנוטרילון של עודד ולהוציא מהן משהו מועיל.. בנוסף במקרה הנ"ל החלטתי להתנסות בצביעת חותמות וזוהי הראשונה שבהן.. תודה על האתגר הן המחשבתי והן המעשי!". אני לא בטוחה שאני מאמינה שזו פעם ראשונה…תראו איזו רמה:

גברת פם2

הבטחתי, כמידי שנה, לחלוק אתכן את מתנות יום ההולדת שלי, ולהגריל בין המשתתפות חבילת פרס שווה. בגורל עלתה עבודה מס' 1, הלא היא העבודה של "רק בשמחה".

ואני? בשנה שעברה ניצלתי את אתגר יום ההולדת שלי למשימה מאוד דומה, למרות שהרמז היה אחר לגמרי. הכנתי לעצמי דף החלטות לשנה החדשה, אתן מוזמנות לראות אותו ולקרוא עליו כאן. בדף ההוא היו 10 החלטות לשנה החדשה. חלקן מומשו בצורה ממנה אני מרוצה-  הריון שרציתי וקיוותי, ולמרות שהוא היה נורא- התוצאה בהחלט נפלאה, לא להזניח את תחום היצירה, לבלות זמן איכותי ואמיתי עם יעלה, לעשות שינוי משמעותי בתחום העבודה, למצוא משהו שאני אתלהב ממנו באמת ועם כל הלב. חלק מההחלטות מומשו קצת אחרת משדמיינתי (טוב, גם זו שקשורה לעבודה עברה למקום לגמרי לא צפוי עבורי, אבל מזה אני מרוצה)- הדייטים החודשיים עם בח"ל שהבטחתי לעצמי נעשו רק בצמוד לביקורות ההריון בסיכון, כמעט בלי דייטים לשם הדייט. לא למדתי שומדבר באופן מסודר ורשמי, אם כי כמעט עשיתי דוקטורט באופן עצמאי לקראת המעבר לחנ"ב וגם הרבה מאוד למידה עצמית. שלוש החלטות נשארו די מיותמות, אני מרשה לעצמי לתרץ את זה ב"נסיבות", אם כי זה לא לגמרי נכון- לא התחלתי לאכול משהו חדש (אולי בולונז, אבל זה לא ממש נחשב), לא התמדתי בטיולים הארוכים עם הלו בהם התחלתי סביב יום ההולדת שעבר שלי (ובכלל לא ביצעתי שום פעילות גופנית ברוב חודשי ההריון הנורא) וממש לא השתפרתי בתחום הלבוש והאופנה. לא נורא, עכשיו מתחילה שנה חדשה.

רציתי משהו שימלא את מקומו של הדף ההוא על קיר ההשראה שלי, אבל אחרת…חיטטתי בארון ההפתעות העמוס לעייפה שלי ומצאתי בו מסגרת מחולקת מקסימה שקניתי במקסטוק כי לא עמדתי בפניה. זה מה שהיא הפכה להיות:

007

את הפירוט לגבי ההחלטות אני משאירה לסיכום השנה, אבל תקריבים זה עכשיו! הבסיס לכל המסגרת הוא קארדסטוק כתום (הו, ההפתעה) שעבר התעללות מסיבית של השפרצות, החתמות, מסיכות ועוד הפתעות. שתי המשבצות הקטנות ביותר קיבלו מדבקות סמליות, כל משבצונת כזו מאגדת שתי החלטות שונות. במשבצת השמאלית המדבקות הודבקו ישירות על הבסיס, ובימנית הן הודבקו על כרטיסיה קטנה וחמודה מסט כרטיסיות תינוקות מקסים שקניתי לי בביקור הראשון בחנות הסקראפ החדשה made by hand בגבעתייים. הוושי טייפ שמציץ בתמונה הזו גם הוא מאותו ביקור:

012

משמאל משבצות בינוניות, בתחתונה יש אוסף קישוטים- החתמה נהדרת של נורה על הקארדסטוק המושלם ביקום, מסט הלילה שצרויה עיצבה לי, ועוד שני כפתורים מסט לימודים של dress it up:

011

מעליו עוד ריבוע בינוני, ברקע שלו מסכת יהלומים יפה וחדשה עם ג'סו לבן, ומעל מדבקת כיתוב של יעל יניב, פתקית ממו חמודה ועליה עוד מדבקה של משקפיים, וורודים כמובן:

010

אחרון חביב, הריבוע הגדול. על הרקע הכתום הדבקתי חתיכה מהיומן של שנה שעברה- לוח חודשי, עליו שיבצתי מגוון לבבות מכלמיני חומרים, צבעים וגדלים. מעליו ג'ירפה מעץ שצופתה בוושי טייפ חדש (שוב מאותה חנות) ויפה, ומפלצתון חמוד, גם הוא של dress it up:

009

אני מאוד אוהבת את משחקי העמוק שהמסגרת הזו, עם "אדן החלון" שיש לכל ריבוע, מאפשרת. למשל בריבוע השמאלי התחתון:

014

ובריבוע המרכזי:

013

כרגיל, תענוג גדול ליצור בהשראת נקודת המוצא. זה תמיד מביא אותי למקומות חדשים ומעניינים, מאתגר אותי ומוציא אותי קצת מהיצירה ה"רגילה".

ועכשיו, בפעם הראשונה בבלוג החדש והמחודש- אתגר "יוצאות מהקווים" לחודש הבא, מזכירה שוב את הכללים-

האתגר מתפרסם כאן בבלוג היום, ה-18.10 ותוצאותיו יתפרסמו כאן בעוד חודש בדיוק, ב-18.11. את היצירות שנוצרו בהשראה אסוציאטיבית מהרמז יש לשלוח אליי למייל karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.11, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מהרמז ליצירה. אנא ציינו גם את השם תחתיו תרצו שאפרסם את היצירה, ואם תרצו- גם קישור לבלוג או לאתר. היצירות חייבות להיות חדשות, ואין לפרסם אותן במדיה אחרת עד לתאריך ה-18.11. לאחר פרסום פוסט התוצאות כאן בבלוג, אתן מוזמנות לפרסם אותה כאוות נפשכן, יחד עם קישור לפוסט המתאים פה בבלוג.

והחודש- מי שקצת מכירה אותי יודעת שמבחינתי, את רוב מה שצריך להגיד בחיים, חוה אלברשטיין כבר שרה טוב יותר. שירים פרי עיטה או בביצועה כבר היוו השראה לאתגרים שלי כמה וכמה פעמים בעבר (למשל באתגר הראשון, עם השיר "רמז", או באתגר לרגל הולדתה של יעלה עם השיר "ברוך הבא" שגם היה הדבר הראשון שיעלה שמעה ברגע שיצאה לאוויר העולם). לראש השנה קיבלנו (כלומר, יעלה קיבלה, אבל בפועל, כולנו) את הדי.וי.די החדש והמקסים "עץ הכוכבים" – שירי ילדים בביצועה של חוה, עם אנימציה מתאימה ומקסימה. הוא מתנגן אצלינו בבית בלי הפסקה. התלבטתי איזה מהשירים הנפלאים בדי.וי.די יהיה המתאים ביותר לאתגר הפתיחה של הבלוג. הבחירה הראשונה שלי הייתה בשיר "החולם הקטן", אבל לא הצלחתי למצוא את האנימציה שלו ברשת. הבחירה השנייה מוצלחת לא פחות (אם כי מוכרת יותר), ומתאימה לא פחות לרוח הבלוג החדש. אולי היא אפילו מתאימה יותר, כדי להגדיש במה שונה הבלוג החדש מהישן. אז אני משאירה אתכן עם הסרטון הנפלא הזה, בתקווה שהוא יתן לכן המון השראה ויפתח לכולנו שנה יצירתית, צבעונית, מלאה סקרנות ותום: