פסח דרך הידיים

בשבוע האחרון יצא לי לבלות לא מעט זמן 1:1 עם אמיתי. זה לא קורה הרבה. לא מעט כמו שזה קורה עם יעלה, אבל לא הרבה. הספקנו הרבה דברים בזמן הזה, שבא במנות קטנות, אבל…מדהים כמה אפשר להספיק רק עם ילד אחד (בטח עכשיו כל האמהות לארבעה שקוראות אותי צוחקות עליי בלב…).

את אחד הזמנים האלו הקדשנו לחיפוש אחרי "עיניונים" חדשים לאמיתי. כלומר, אטרקציות חדשות למדפי הפעילות שלנו. מהיכרות קרובה עם הנפשות הפועלות, התחלנו את החיפושים בקופסת החומרים התחושתיים שלנו, בה נשמרים כל החומרים התחושתיים המשומשים שלנו, וגם כמה חדשים שמחכים לתורם. ראשונות משכו את תשומת ליבו של אמיתי אבנים:

איך זה קשור לפסח? זה לא. בכלל לא. אבל זה כל כך משמח את אמיתי, שזה לא ממש משנה. כשהקופסה הייתה מוכנה, אחרי שהוא פתח את האריזות (בהחלט ב"טופ 5" פעילויות החביבות עליו כרגע..וכן, מן הסתם, לא מדבר באבנים טבעיות, אלא בחבילות אבני נוי שנועדו לדקורציה), שפך את תכולתן, ערבב, מיין, ושוב ערבב…הוא שיחק בה קצת, ואז מיהר להמשיך הלאה לבדוק אותו את שאר ההפתעות שבקופסה הגדולה. הוא התביית על שקית מלאה תערובת משונה, אני די בטוחה שהיא הייתה מורכבת מקוסקוס, או בורגול (את שניהם אני לא ממש מבשלת, אז אני לא סגורה על זה) ו"טחב" בכאילו, שהיו חלק מקופסת הנחשים שהכנו אי אז בקיץ. אמיתי התלהב עד אין קץ מהשקית ולא הצליח להתעניין בשום דבר אחר (ובעל רלוונטיות כלשהי לפסח) שהצעתי לו. אחרי כמה דקות של התעקשות החלטתי להפוך את הלימון ללימונדה. אמנם זה חמץ, אבל הכל עניין של הגשה:

ארבע כוסות, זה לגמרי פסח, לא?! הרבה זמן לא היה לנו פה מגש מזיגה מוצלח, וזו הייתה הזדמנות נהדרת. שידכנו לתערובת המוזרה משפך, ארבע כוסיות פלסטיק ומגש עמוק, וזה, הכל מוכן:

אתגר לא פשוט, למזוג מהמשפך הזה, במיוחד עם הירוקת…לאט לאט דגתי החוצה את רוב הטחב (שעשה את עבודתו נאמנה אז במגש, שעסק בנושא ההסוואה, אבל פה קצת פחות השתלב). ואמיתי המשיך לשכלל את הטכניקה, על ידי ניסוי, טעיה ותהיה. פעם בהסבה לימין:

ופעם בהסבה לשמאל:

המגש הזה העסיק אותנו שעה ארוכה, ארוכה. הוא מלכלך להפליא, מלא למידה ומיומנויות וכיף להפליא לכל ילד בן 2-3 שפגשתי עד כה. בשלס מסויים אמיתי החליט לשלב את שני המגשים המוכנים יחד, וכל כך נהנה מהאתגר שבמזיגה עם אבנים גדולות בתוך המשפך. חייבת להודות שזה היה משעשע לצפייה:):

הכנו עוד קופסה אחת, נהדרת במיוחד, באותה פיסת זמן זוגית, כזו שהובילה אותנו לפעילות ממש נהדרת שנמשכה גם כשיעלה חזרה וגם בימים הבאים, אבל את זה נשאיר לרשומה הבאה…

בינתיים, רק עוד פעילות תחושתית אביבית וקטנה שעשינו בזמן זוגי אחר, במהלך עבודה בגינה. אמיתי התחיל להשמיד את צמח הרוזמרין האהוב שלנו. למרות שיש לנו הרבה יותר רוזמרין ממה שאי פעם נשתמש, אני עדיין מאוד אוהבת אותו וחסה על שלומו. זוכרות את הדיון על "למה ללמוד על חלקי הפרח"? אז שוב גייסתי את התיאוריה לצידי:

הוצאתי את המכתש והעלי החדשים והיפים שקניתי לא מזמן במבצע משתלם במיוחד באחת הרשתות הגדולות (נכון, יש לנו כבר צמד חמד בחצר הגרוטאות, אבל הוא…גרוטאה. וזה, חדש, יפה, נעים ונקי. טוב, התאהבתי בו, אין לי תירוץ טוב באמת לזה שקניתי אותו. אבל קניתי אותו, ונהננו ממנו מאוד:

אמיתי מצא סיבה בונה יותר לקטיף שלו, והוסיף גם עלי זעתר לתערובת. אחר כך תיעלנו את כל האנרגיות לריסוק. כמה שזה משחרר:

וכמה טוב זה מריח! לשמחתנו תוך כדי ה"משחק" אבא הגיע להדגים לאמיתי בדיוק איך משתמשים במכתש ועלי:

אז נכון, אלו לא ממש פעילויות פסח קלאסיות, אולי הן אפילו די רחוקות מזה, אבל איכשהו, הן השתלבו ממש נהדר בתוך ההכנות שלנו לפסח, מעבר לזה שהן היו בילוי נהדר לזמן האיכות של אמיתי ושלי, וסיפקו לו המון הזדמנויות נהדרות לנצל את כל האנרגיות שלו לדברים תחושתיים, חיוביים ונעימים.

בין לבין הספקנו להתכונן (חלקית לפחות) ל"גראז' סייל" קיבוצי נחמד שמתוכנן למחר. מיינו חלק גדול מהבית (כמובן שתכננו יותר, אבל אני משתדלת לפרגם לעצמי על מה שהספקתי יותר משאני מקטרת על מה שלא הספקתי…), וכל מה שלא בשימוש יוצע למסירה מחר, באירוע "בתים פתוחים" נחמד. אם במקרה אתם באיזור, מוזמנים לקפוץ להגיד שלום! נתראה עוד לפני החג, עם פעילות פסח נהדרת ממש שהיא גם קופסה תחושתית, גם הזמנה למשחק סוציו דרמטי נפלא וגם יופי של הזדמנות להכיר היטב את ההגדה.

spice up your life

%d7%aa%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%a7

השבוע התעוררתי משינה (טפו טפו חמסה חמסה שום בצל על שיבתה של השינה לביתנו) דבוקה לשיר של הספייס גירלס. גם כשהן היו בשיאן לא הייתי מעריצה נלהבת, ובטח לא בשנים שחלפו מאז, אז אין לי מושג מה הן עשו בחלום שלי, וכמה דקות אחרי שהתעוררתי כבר לא הצלחתי לזכור מה היה המשפט שליווה אותי כל הלילה והפליא אותי (אפילו בתוך החלום!) איך הוא כל כך הגיוני ונכון, למרות שהוא מתוך שיר של הספייס גירלס. זה לא באמת שייך לנושא הרשומה, אבל זה בהחלט מסביר את הכותרת שלה. ואיך להקת הבנות קשורה לבלוג שעוסק ביצירה עם ילדים?! רמז:

img_20161114_105622

במקור, תוך כדי הפעילות, חשבתי שאני אקרא לרשומה הזו "שכנים", על שם אופרת הסבון האוסטרלית הכה פופלרית (כן, מסתבר שהייתי נוסטלגית השבוע, ואפילו לא שמתי לב). ולמה? כי הכל התחיל משכנה. כל מי שהיה לו פעם שכן לא מוצלח יודע כמה שכנים זה עניין של מזל, המון מזל. ואנחנו התמזלנו באיילת, שכנה ממש נהדרת. איילת עוקבת בעניין אחרי הפעילויות שלנו, ומידי פעם מפתיעה באוצרות שהיא שולפת. אז השבוע היא שלפה תבלינים. המון תבלינים "פגי תוקף". חייבת להודות שאם היו במזווה שלי, כנראה שהייתי ממשיכה להשתמש בהם בשלווה רבה, אבל כשהם כבר הגיעו ככה בשקית…ישר עברו לשימוש הילדים. את הבוקר שאחרי קבלת המתנה פתחנו בפעילות יצירה קלילה:

img_20161114_105733

בחרנו שלושה תבלינים בעלי צבעים עזים וסתוויים- פפריקה מתוקה, כורכום וקינמון. מזגנו:

img_20161114_105803

התלהבנו מהצבעים היפים:

img_20161114_105927

הרחנו:

img_20161114_105947

מיששנו:

img_20161114_110016

הוספנו מים:

img_20161114_110237

והתחלנו לצייר:

img_20161114_110244

איזה כיף:

img_20161114_110519

לכולם:

img_20161114_110531

זה כל כך שונה מהצבעים הקנויים, החלקים והבוהקים:

img_20161114_110516

ניצלנו קצת את ההזדמנות לדבר על השימוש בצבעי תבלין בעבר, ולנסות לחשוב על מקורות מעניינים לעוד צבעים- איך היו יוצרים סגול? וורוד? ירוק? בשלב מסויים יעלה גילתה את הקונספט של השפרצות הצבע. התלהבתי מהאפקט והכנתי לי דף רקע סתווי ומקסים שאולי ישמש אותי יום אחד:

img_20161114_110935

הילדים המשיכו לצייר:

img_20161114_111104

עד שפתאום הם קלטו שיש חוש שבאמצעותו הם עוד לא בדקו את הקונספט החדש:

img_20161114_110949

מסתבר שזה טעים:

img_20161114_110957

שלב הטעימות סימן את סוף פרץ היצירה הזה, ומשם עברנו ליצירה קצת אחרת:

img_20161114_112609

הפכנו את כל שאריות הצבעים שלנו, כמובן, למרק!

img_20161114_113551

אוסף תבלינים, ערימות של עלים יבשים שאספנו בימים האחרונים ומגוון הפתעות מחצר הגרוטאות. קשה להתחרות במרק תחושתי. על הדרך מתרגלים מיומנויות מזיגה:

img_20161114_114034

מוסיפים קצת צבע, לחיים:

img_20161114_114642

וגם למרק, כמובן:

img_20161114_114711

נראה לכם שהיא נהנתה? מזל שנשארה לנו עוד שקית ענקית של תבלינים…יש לי כמה בקנה, אבל אשמח מאוד לעוד רעיונות לפעילויות מעניינות לנסות איתם!

מרק אהבה

מתכון לאהבה- מרק תחושתי

כבר הרבה זמן לא היה לי כל כך קשה לבחור תתמתונות לרשומה. ללא ספק, זו הפעילות הכי פוטוגנית שעשינו אי פעם. לולא היו ילדים ערומים מעורבים בעניין, היו פה עשרות תמונות, וגם ככה יש די הרבה…ראו הוזהרתן! (כמה שיחות מאירות עיניים לאחרונה גרמו לי להחליט שזה לגיטימי לחזור לכתוב בלשון נקבה, למרות שאני יודעת שיש לי כמה קוראים גברים. אתכם הסליחה).

אז כבר הסברתי למה יום האהבה זוכה אצלנו לכל כך הרבה יחס, וכמובן, ש"יחס" אצלנו כולל גם קופסה תחושתית תואמת. שיחקנו בקופסה שלנו די הרבה. יעלה, למשל, הכינה ממנה מגוון מאכלים מפנקים לדאדא שלה:

יום האהבה והמשפחה.jpg

אבל ללא ספק השיא שלה היה אתמול, כשניצלנו את מזג האוויר החמים להפוך אותה מסתם קופסה תחושתית, למרק תחושתי:

IMG_20160216_101800

כמו כל קופסה תחושתית, גם כאן, הכל מתחיל מבסיס מעניין לקופסה. למרות שתכננתי למלא את הקופסה במלח לבן וצח, ביקור עמוס במקסטוק הוביל אותי לפנינה הבאה. מבטיחה לכן שבלי התמונה הבאה, בחיים לא הייתן מנחשות מה זה בעצם הבסיס הזה לקופסה:

IMG_20160212_213159

את קופסת הפלסטיק השקופה, בסיס הספייסרים המגניבים בוורוד-אדום-לבן ושלל הכלים והאביזרים שבפנים, הוצאנו החוצה ליום השמש החביב:

IMG_20160216_102041

יעלה ואמיתי מיד התחילו לשחק בקופסה. למרות שהיא שם לשימושם כבר כמה ימים, שינוי המקום מיד עבד וגרם להם לראות אותה בדרך חדשה. אמיתי גילה את לבבות הקלקר הקטנים (שהיו שם קודם, כמובן. בכלל, יש לנו עכשיו איזה עניין על קלקר, עוד אספר על זה בהזדמנות):

IMG_20160216_102047

אחרי קצת משחק חופשי, התחלנו להכין את הקופסה להכנת המרק. מיינו את האביזרים והחלטנו מה מתאים ומה כדאי להשאיר יבש. בצד אחד בסיס:

IMG_20160216_102250

ובצד שני אוסף רומנטי-להפ(ח)ליא של אביזרים וכלים:

IMG_20160216_102534

חייבת לציין בגאווה שמבחינת האביזרים- הפעם אך אחד מהאביזרים שבתמונה לא נקנה במיוחד לקופסה. כ-ל האביזרים היו לנו בבית. לאורך כל המיון אמיתי המשיך להתעסק בלבבות הקלקר, והחליט שזה הזמן להחזיר אותם לקופסה (כל כך אוהבת את הריכוז שלו בתמונה):

IMG_20160216_102659

זהו, עכשיו היינו מוכנים לעבודה:

IMG_20160216_102937

הוספנו לחגיגה גיגית גדולה מלאה במים ועוד שתי חברות אהובות, ויאללה, לעבודה:

IMG_20160216_104035

לאט לאט המים עברו מהגיגית לקופסה. בקערות, בכוסות, במשפכים, המרק התרטב וגבה:

IMG_20160216_103759

אחרי זה התחיל השלב הכיף באמת. מרק יש?! יש. מה הופך מרק מנחמד לממש ממש טעים?! כמובן, תבלינים. התמונות משלב התיבול עצמו ישארו במרתפי הצנזור הראשי, אבל אני אספר שההתלהבות הייתה רבה. כב רבה שנאלצתי מיד לחדש את מלאי הקינמון, הפפריקה המתוקה והזעתר שלנו, וזו התוצאה:

IMG_20160216_104452

מתלכלכים, מערבבים, בוחשים, מריחים, נוגעים, טועמים, שופכים:

IMG_20160216_104501

כמה אושר, כמה מרתק:

IMG_20160216_104835

כמובן שיעלה לא מוותרת על השלב החביב עליה בכל משחק תחושתי- full body:

IMG_20160216_105545

כמעט שעתיים של משחק חלפו בלי שנרגיש. אחר כך ארבעה ילדים התרוצצו ערומים בדשא ושתי אמהות ניקו והריחו כמו קינמון ופפריקה וזעתר, עם קצת שומשום לקינוח. לגמרי היה שווה את זה. והקופסה? מוכנה להמשך שימוש לפחות עד הקופסה הבאה. אני קוראת לזה הצלחה!

במחנה

מחנה קיץ- בילוי קיצי ממוזג

הימים האחרונים שלנו היו די חלשים בפעילויות. הפעילות הכי אטרקטיבית שלנו נראתה ככה:

IMG-20150802-WA0005

יעלה מבלה אחר צהריים בעבודה של אבא אחרי שהווירוס המרגיז להפליא שתקף אותה בשילוב עם החום הנוראי איימו לייבש אותה. גם אמיתי לא טמן ידו בצלחת והמשיך למשוך את הספק ווירוס-ספק תופעות לוואי של חיסון-ספק תופעות לוואי של שיניים שלו ובקיצור- חולים פה. לפני כמה ימים, כשהמחלות עוד היו על אש קטנה יחסית, יעלה ואני תכננו תוכנית. זה התחיל בערב, בשעת הסיפור לפני השינה שלנו, כשקראנו מאחד הספרים החביבים על יעלה "עלילות ג'ורג' הסקרן":

IMG_20150627_121107

זה ספר מקסים עם אוסף סיפורים קצרים על ג'ורג', קוף טוב לב ומאוד מאוד סקרן, שכמובן, נקלע לצרות ויוצא מהן בדרכים נפלאות כל פעם מחדש. הפעם קראנו את הסיפור "ג'ורג' יוצא למחנה". בעקבות הסיפור הצעתי ליעלה שנעשה לנו גם מחנה, משלנו.

בבוקר שאחרי העניינים כבר היו חלשים יותר, וגם ההתחממות המובטחת הראתה אותתיה, אז יצרנו לנו מחנה- הגרסה המותאמת:

IMG_20150730_134344

במרכז הסלון הקמנו לנו אוהל. אנחנו השתמשנו במעין אוהל-ציליה שקנינו במהלך הטיול שלנו באוסטרליה, ב"מקסטוק" מקומי, בסכום מצחיק. היום אפשר לקנות כלמיני גרסאות דומות של אוהלים בתחנות דלק וכו' במחירים סבירים. כמובן שאין צורך לקנות אוהל במיוחד למען הפעיולת הקייצית הממוזגת והנהדרת הזו, אבל זה יכול להיות תירוץ לא רע לנצל את מבצעי הקיץ. אם אין אוהל, כמו שכולנו גילינו בילדותינו, אין גבול למה שאפשר לבנות באמצעות שתי שמיכות וכמה קשרי מוט פשוטים. את האוהל ריפדנו בכל המזרונים  הפנויים בבית (מזרון פעילות ומזרון יוגה), שמיכת פוך, סדין, עוד כמה שמיכות וכמובן שק שינה:

IMG_20150730_135523

התחלנו את הפעילות בהתפנקות משותפת באוהל, ילדה אחת חולה ואמא אחת עייפה:

IMG_20150730_135745

אחרי מנוחה קצרה הגיע הזמן להתחיל לעבוד. מהסיפור הסקנו שמלבד אוהל, החלק הכי חשוב במחנה הוא מדורה. אז הדלקנו מדורה. מדורה?!?! בחום הזה?!?! נראה לכם?!? נו, טוב, כמעט:

IMG_20150730_135144

גזרנו רצועות קרפ באדום, כתום וצהוב (שקנינו פעם על מנת להכין…מדורה! אבל זה לא יצא אז ולכן הרווחנו הפעם, ועל הדרך גם תרגול גזירה נחמד). התלבטנו יחד איך לדמות את העצים של המדורה, ויעלה הבריקה כשהציעה קופסה ריקה של תיונים כבסיס למדורה. באמצעות דבק דו צדדי הדבקנו את הרצועות לקופסה בשתי וערב ויצרנו מדורה לתפארת:

IMG_20150730_135205

מכיוון שהספר מתורגם, ולשמחתה הרבה של יעלה, הבהירו בסיפור היטב שמטרת המדורה היא לצלות מרשמלו. אז "צלינו":

IMG_20150730_135517

כלומר, אכלנו:

IMG_20150730_135936

ואז הגיע הזמן לעברת את המחנה שלנו. נכון, מרשמלו על האש זה נחמד (סתם, זה מגעיל. לא אוהבת מרשמלו בכל צורה שהיא), אבל אצלנו התנאי הבסיסי למחנה זה לא אוהל, אלא פויקה. אחרי הסבר קצר על מהותו של הפויקה (עצוב להודות, אבל הפעם האחרונה שיעלה טעמה פויקה הייתה בשלב שהיא עוד הסכימה לטעום מאכלים חדשים, כלומר די מזמן), הבנתי שאין כמו מראה עיניים. ניגשנו אל ארגז האוכל והתחלנו לברור:

IMG_20150730_142356

בשלב זה גם אמיתי הצטרף לחגיגה ועזר לנו לארגן את כל המצרכים הנדרשים, בעיקר אלו שהחבאנו עבורו בכיס של האוהל ושיעשעו אותו מאוד:

IMG_20150730_142906

הוא חקר כל אביזר זמן ממושך וגילה תגליות מופלאות על העולם:

IMG_20150730_142827

את כל המצרכים העברנו ל"סיר פויקה" (שקלתי להשתמש במקור, אבל החלטתי שהוא כבד מידי). הכנסנו אותם לסיר לפי הסדר- מהירק הקשה ביותר לרך ביותר (כמו שעושים בפויקה אמיתי, פחות או יותר), בין שלב לשלב הנחנו את הסיר על המדורה, שיתבשל:

IMG_20150730_143309

הוספנו רטבים ממש לפי הטעם של אמא:

IMG_20150730_143524

אז הגיע השלב הכי כיף- מוסיפים את האורז (אורז לא מבושל מארגז החומרים התחושתיים שלנו) ומתחילים להנות:

IMG_20150730_143824

להעצמת המשחק התחושתי הוספנו את התבילינים המתאימים, היישר ממדף התבלינים שלנו. קצת מלח גס, קצת פלפל:

IMG_20150730_145459

והרבה פפריקה, כמו שהפויקה שאבא שלה עושה (רואים שהיא חולה?):

IMG_20150730_145534

את התערובת הריחנית והנעימה להפליא מערבבים, קצת בכף:

IMG_20150730_145611

בעיקר עם הידיים:

IMG_20150730_145755

אבא הגיע הביתה בדיוק לחלק הכיף, ההמתנה מורטת העצבים לפויקה שיהיה מוכן:

IMG_20150730_150243

בינתיים יעלה ואמיתי מצאו דרך חדשה לשחק באוהל שבאמצע הסלון:

IMG_20150730_151712

יעלה ניצלה היטב את ימי המחלה שלה כדי לרבוץ באוהל ביחד עם כל מי שהעז להתקרב לקן הצרעות (אה, ווירוסים) שלנו, ולפעמים גם עם עצמה. מזל שקל לבנות ולפרק אותו, אחרת היינו צריכים לוותר על הסלון לכמה ימים…היום למשל בילינו במחנה עם סבתא :

IMG_20150803_104619

ואפילו "אכלנו בחוץ":

IMG_20150803_123740

כולנו:

IMG_20150803_123310

איך אני אוהבת פעילויות כאלו, כמעט לא מתוכננות, שמתחילות מאיזו שיחה ספונטנית או התרחשות ספונטנית ביני לבין יעלה, ומתגלגלות לפעילות ארוכה, מרובת שלבים, עמוסת פרטים ומלאת רעיונות, עם המון מרכיבים סוציו דרמטיים, תחושתיים ופשוט מהנים, וכמובן גם – ממוזגים!

מאחלת לכולנו ימים מלאי בריאות וירידה חדה בטמפרטורות, אמן!

סבתא בישלה דייסה

דייסה מתוקה משחק תחושתי בעקבות סיפור

אמנם השבוע של "שבוע הספר" כבר כמעט נגמר, אבל אני בהחלט זורמת עם ההגדרות החדשות של "חודש הספר העברי" (לפחות ככה קוראים לזה בספרייה שלנו). האמת, מהרגע שמתחילים, מאוד קשה להפסיק. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו עושות פעילויות בעקבות ספרים, אבל עכשיו כשזה כל הזמן מנקר לי בראש, אני מוצאת פעילות סביב כל שורה שאנחנו קוראות, ובלי עין הרע, אנחנו קוראות הרבה…אז כנראה שהרשומות בנושא ימשיכו עוד קצת, ברשותכם.

כבר סיפרתי שיעלה בחרה, באופן מפתיע, להתמקד ב"אליעזר והגזר". בטרם הגענו לחלק של הגזר (כי גזר זה לא אחד המאכלים החביבים בביתנו, אז יצאנו לרכוש במיוחד, וזה לא קרה מיד), בחרנו להתמקד בעמוד האחרון בסיפור, בו חיות הבית הנאמנות נהנות מפינוק מיוחד עבורן- "אך הבהב, לקיק והעכברון, הם לא טעמו מן הגזר. קערה מלאה דייסה מתוקה, להם הגיש סבא אליעזר". החלטנו שהגיע הזמן לסיים לפרק את קופסת שבועות שלנו (היה לנו קשה להיפרד ממנה. שיבולת שועל זה ממכר). מכיוון שהילדים שלי מאוד אוהבים לאכול שיבולת שועל כפי שהיא, לא רציתי לקחת את הסיכון ולשמור אותה לשימוש עתידי במועד בלתי ידוע, כפי שאני עושה עם רוב החומרים התחושתיים שלנו. ניצלנו את השאריות לפעילות אחרונה. ככה זה נראה בהתחלה:

IMG_20150607_144658-001

קופסה מלאה שיבולת שועל יבשה, גיגית מלאה מים וכוס מדידה קטנה עם משפך (ללא ספק הכלי האהוב על יעלה). לאט לאט ובהדרגה שפכנו פנימה מים:

IMG_20150607_144752-001

ערבבנו. בתחלה יעלה חששה לגעת:

IMG_20150607_144902-001

אבל מהר מאוד זה עבר והיא חקרה את הבצק שנוצר:

IMG_20150607_145024-001

כלומר, בעיקר טעמה אותו:

IMG_20150607_150108-001

אחיה שמח מאוד להצטרף לחגיגה. הוא בעיקר התלהב מהיכולת החדשה שלו להיעמד באמצעות הקופסה ולעזוב:

IMG_20150607_145231-001

אבל לכמה שניות בהן הוא הסכים לשבת, היה לנו יופי של משחק תחושתי משותף:

IMG_20150607_145831~2-001

הוספנו מים עד שאיחדנו את כל הקוואקר לגוש נעים של בצק ושיחקנו איתו שעה ארוכה:

IMG_20150607_150113-001

כשזה התחיל לשעמם הוספנו עוד מים, עד שעברנו ממרקם של בצק למרקם של "סליים" (slime), שבילדותי נקרא בעברית פשוט "גועל נפש" ונמכר בביצי פלסטיק בחנויות הצעצועים המובחרות. יש ברשת המון מתכונים ליצירת "סליים" (מצטערת, אין לי מושג מה המילה העברית המתאימה לזה…אשמח לרעיונות!) ביתי, רובן מערבות מרכיבים כימיים או כאלו שאינם נמכרים בארץ. אמנם האפקט פה לא מושלם, אבל בהחלט נהדר למשחק תחושתי קצת מגעיל ומאוד מאוד נעים לקטנטנים:

IMG_20150607_150816-001

זה נמעך, זה לא לגמרי מוצק ולא לגמרי נוזל, אפשר ליצור מזה צורה ולראות איך היא נעלמת…ממש כיף:

IMG_20150607_151105-001

המשכנו להוסיף עוד ועוד מים, עד שקיבלנו את הדייסה שרצינו:

IMG_20150607_151240-001

אני נהניתי לפורר את הגושים עם הידיים, יעלה בשלב זה חזרה להירתע מהמגע המלכלך. בקטע הזה קחו את המילה שלי- זה נעים (וגם ממש מעולה לעור):

IMG_20150607_151557-001

הצעתי ליעלה למרוח קצת דייסה על העור היבש שלה, אבל היא סירבה. דווקא מומלץ בחום לנסות:

IMG_20150607_152016-001

הדרך היחידה בה הצלחתי לשכנע את יעלה לגעת עוד קצת בעיסה הנעימה הייתה, כמובן, שוחד. השוחד האולטימטיבי בימים אלו (האמת, אצל יעלה זה נכון תמיד)- גיגית. מילאתי מים בגיגית הגדולה, ויעלה נגעה בקצה האצבע בעיסה, ורצה לשטוף את כולה בגיגית, שוב ושוב ושוב. אחרי בערך 30 ריצות כאלו יעלה הציעה רעיון- אולי נשפוך את הדייסה לגיגית הגדולה ונעשה דייסה גדולה יותר?

IMG_20150607_153701-001

עכשיו הייתה לנו קערה ממש גדולה מלאה בדייסה לערבוב:

IMG_20150607_153920-001

חזרנו למקור, לסיפור ממנו התחלנו. דיברנו על זה שהדייסה של חיות הבית האהובות הייתה מתוקה. טעמנו. הדייסה שלנו הייתה טעימה (לפחות ליעלה), אבל לא מתוקה. מיד ניגשנו לטפל בעניין. אחרי דיון מעמיק בחרנו בסוכר (תירוץ נהדר לטעימות בשביל יעלה) ובקינמון:

IMG_20150607_154410-001

אין כמו ערבוב קלחת ענקית. תענוג אמיתי, מבטיחה:

IMG_20150607_154553-001

בכלל, הכנת מרקים דמיוניים זו אחת הפעילויות החביבות על יעלה. כשהיא נהנתה מהערבוב אני התלהבתי מהצורות שהקינמון יצר במים, כמעט כמו הציור בחלב שעשינו לא מזמן:

IMG_20150607_154612-001

כשהדייסה הייתה מוכנה, לפי החלטתה של השפית, הוזמנו כל הדמויות מהסיפור לסעודה טעימה. יעלה התעסקה המון זמן בשאלה איך הם ישבו ואיך הם יאכלו. כשההחלטה נפלה היא צירפה גם את דאדא אהובתה לחגיגה. שלפנו את קופסאות הגבינה שנותרו לנו ממשחקי המים של שבועות, יעלה מזגה לתוכן דייסה מתוקה והזמינה גם אותנו לסעודה:
IMG_20150607_160342-001

יום אחרי התארחנו אצל חברים טובים ושם נתקלתי בספר "סבתא בישלה דייסה", בגירסה נפלאה. מיד חשבתי עד כמה הפעילות הזו מתאימה לשילוב עם משחק הדגדוגים הנהדר שהספר מציע…גם ארוחת הערב של יעלה באותו יום הייתה בהשראת הסיפור שהיא בחרה:

IMG_20150607_182711-001

כמה כיף לשחק עם ספרים!

תבליני הסתיו

בצק תבלינים

כן, כן, הוא עדיין כאן, הסתיו. נעים ומשוגע ומבלבל ומציע שפע של רעיונות ליצירה. במסגרת נסיונות הבצק שלנו הכנו גם גרסת בצק סתווית. פינטרסט, כרגיל, מציע המון מתכונים לבצק משחק סתווי. סיננו את אלו עם הדלעות (כי זה לא קשור) ואת אלו עם התפוחים (כי כבר עשינו בראש השנה) ומבין האופציות שנותרו בחרנו בבצק תבלינים (קישור לפוסט המקורי ממנו לקחתי את הרעיון, תיכף יהיה פה מתכון). הוא היה פשוט להכנה יחסית והתמונות מעוררות חשק. אין ספק שצורת ההגשה של הרעיונות בפינטרסט קובעת את הסיכוי שלהם להצליח…אז התלהבתי בעיקר מהצבעים היפים, ורתמתי את יעלה להתלהבותי.

אספנו מכל רחבי הבית את המצרכים הדרושים, סידרנו על השיש:

P1050421

וניגשנו למלאכת ההכנה. בקערת פלסטיק די גדולה ערבבנו:

2 כוסות קמח

1 כוס מלח

2 כפות קרם טרטר– *המושג הזה הפחיד אותי, אבל חזר בעוד ועוד מתכוני בצק, אז ביררתי במה מדובר- מדובר באבקה, שקשורה איכשהו בתהליך שלא לגמרי הבנתי ליין, אבל אין בה אלכוהול. קונים אותה בחנויות אפייה (ואם אני מצאתי בקלות בחור הנידח בו אני גרה, כל אחד יכול)- החבילה הקטנה שבתמונה עלתה לי 19 ש"ח. לא יודעת אם זה מחיר טוב או לא, אבל ההיצע פה לא גדול

מערבבים היטב ומחלקים ל-4 קעריות קטנות. לכל אחת מהקערות מוסיפים אחד מהתבלינים. אנחנו כמעט נצמדנו למתכון: קערית עם קינמון קערית עם אגוז מוסקט, קערית עם ציפורן ובקערית הרביעית שינינו- מכיוון שג'ינג'ר לא נכנס אליי הביתה מאז שניסו למכור לי אותו כתרופת סבתא נגד הקאות בהריון של יעלה, החלפנו אותו בכמון, שהוא ללא ספק ה-תבלין החורפי שלנו. תרגישו חופשי לגוון ולהחליף לפי התבלינים שיש בבית..מוסיפים קצת מכל תבלין, עד שהריח מורגש, מריחים, מתארים, חוקרים, מערבבים היטב ואז- מוסיפים לכל קערית 1/2 כף שמן.

בכוסות (עדיף חד"פ, אבל לא חובה) מערבבים צבע עם קצת מים. אנחנו השתמשנו בצבע אקרילי בארבעה גוונים שונים, הוא נותן גוון יחסית בהיר. צבע מאכל ג'ל כנראה ייתן את הגוון הכי יפה אבל- הבצק שנוצר אח"כ ילכלך את הידיים, קחו בחשבון. אני מתכננת לנסות גם עם גואש, כי זה יותר זול ולדעתי ייתן אפקט מאוד דומה. במתכון המקורי היא מדברת על כוס וחצי מים רתוחים לכל הכמות, אנחנו השתמשנו בפחות מכוס מים רותחים מחולקת ל-4 כוסות צבע. ככה זה נראה לפני הוספת הנוזלים:

P1050420

גם בגזרת הצבעים נצמדנו למתכון, אין ספק שזה שילוב צבעים סתווי להפליא. אגב, במתכון היא משתמשת בצבעי טמפרה. שמעתי עליהם, אבל לא יודעת פרטים:

P1050424

כמה זה יפה כשזה מעורבב עם מים בכוסות:

P1050425

את הבצק המוכן שמנו במגש יפה (זוכרות? תצוגה זה בערך 50% מהעבודה…גם כשמציגים את הפעילות לילדים. האמריקאיות קוראות לזה invitation to play, זה לא נראה ככה?). את המגש רכשנו בחנות החד פעמי הקרובה לביתנו. יש לנו המון אוצרות משם. כמובן שאנחנו לא משתמשים בהם רק פעם אחת:

P1050427

בהתלהבות רבה עברנו עם הבצק המוכן לחדר המשחקים והושבנו אותו ליד הקופסה התחושתית הסתווית שלנו:

P1050428

מכאן, כמובן, השמיים הם הגבול. חלק מהרעיונות אני הצעתי ליעלה, חלק היא הציעה לי. למשל שתלנו עץ מענף, עם צמרת מבלוט, הטבענו צורות סול של עלים יבשים:

P1050430

יעלה התלהבה מהצבעים השונים ושילבה בינהם:

P1050442

היא יצרה קערות דקורטיביות נהדרות להגיש עליהן פסטה, לסעודה:

P1050453

יצרנו הדפסים שונים ומשונים- הצהוב (בריח כמון) נוצר מגלגול של אצטרובל, הוורוד (בריח קינמון) נוצר דווקא ממקלות הציפורן, הכתום (בריח ציפורן) נוצר מהפתח של הפסטה ונראה ממש כמו עלים והחום (בריח אגוז מוסקט) נוצר מגלגול של הפסטה לרוחבה:

P1050460

מהשילובים יצרנו עוד עץ:

P1050469

יעלה המשיכה ללוש, לבחוש, להריח ולערבב:

P1050470

אין דבר שהיא אוהבת יותר מלהכין סעודות בכאילו. אני חושבת שמשהו כמו 40% מהזמן שלה עוסק בזה בדרך זו או אחרת:

P1050475

כמובן שהיא לא שוכחת לשתף גם את אמיתי בארוחה, שלא יהיה רעב חלילה:

P1050479

הבצק יוצא ממש נעים, נשמר ממש לא רע בשקית אטומה בטמפרטורת החדר, מאפשר התנסות ממש רב חושית ופשוט הצלחה! הוא ממשיך לככב אצלנו, יחד עם עוד פעילויות סתוויות. בשקט בשקט התחלתי כבר להתכונן לחנוכה ולעוד אירועים מעניינים בסביבתו. מזל שיש ערבי יצירה. השבוע נפגשנו לראשונה במסגרת של "מועדון יוצרות גליל-עמקים" (עוד יסופר בהרחבה) ומחר ניפגש במסגרת "כבר-לא-מועדון-02", עם פליטות המועדון הירושלמי, שלמרות המרחק הגיאוגרפי, עדיין הכי נהנות ליצור יחד. אין "בוסט" טוב למוזה כמו ערב יצירה עם בנות מוכשרות. בגן הביתי שלנו ניצלנו את הימים הנעימים האלו להמון המון בילויים בחוץ. איכשהו יצא לנו שבוע ממש עמוס בטיולים וסיבובים, ממש כיף! זה כמובן לא אומר שאין לנו מה לספר בגזרת הפעילויות היצירתיות..

מנצלת את הפוסט רק כדי להזכיר שנותרו ימים ממש אחרונים להשתתפות באתגר "סימני דרך" החודשי שלי, עם השראה נפלאה. היצירה יכולה להיות מכל תחום שהוא, אפילו הצעה לפעילות חדשה בגן שלנו :)