השלמות ותוספות

ממש ממש בא לי להתחיל לספר על פעילויות ראש השנה שכבר התחילו למלא את זמננו בהנאה רבה ובהמון יצירתיות (אמנם ה-1.9 לא מביא איתו שינוי גדול בשגרה שלנו, אבל אווירת ההתחלות החדשות בהחלט מחלחלת גם כאן, ואנרגיות יצירה חדשות ממלאות גם את ביתנו), ויש אפילו זנבות של פעילויות קיץ מדליקות, אבל ממש רגע לפני שמתחילים, נשארו לי עוד שתי "חובות" מסיכום אירועי המסיבלוג. קודם כל- ההמלצות המלאות:

נתחיל מהמנצחת, כרמל, עם אוסף המלצות משובחות ונלהבות, שממש עושות חשק::

"כמובטח, להלן המלצותי על ארבעה (!) ספרים וגם תמונות מלוות (וסליחה על איכות התמונות, אני מצלמת עם הנייד כי אחרת לא אצלם בכלל) אני יודעת שהמלצה על ספרי ילדים זה נורא בנאלי, אבל אני מורה לספרות, אז יש לי נסיבות מקלות…

בחרתי מתוך מדף הספרים העמוס שלנו (ותודה על כך בעיקר לחמותי אבל לא רק) ארבעה ספרים שאני אוהבת ורוצה להמליץ עליהם. שניים מתאימים לערבה כבר עכשיו, ושניים יתאימו בהמשך.

הראשון הוא brown bear, brown bear, whst do you see? של ביל מרטין ג'ר, עם האיורים הנפלאים של אריק קרול שכתב ואייר את הזחל הרעב. ספר מתוק מתוק לפעוטות וקטנטנים. אין ממש סיפור, יש איורים והומור וחן.

הספר השני לא מתאים לערבה עדיין, אבל כשהסבלנות שלה לסיפורים תתארך הוא יכנס לרפרטואר שלנו. הנסיכה שלבשה שקית נייר מאת רוברט מאנץ'. הספר מתאר את קורותיה של נסיכה צעירה וחמודה, ואיך היא מתמודדת עם דרקון אימתני, וספויילר – בסוף היא בכלל לא מתחתנת עם הנסיך…

הספר השלישי גם הוא לא לעכשיו, ויחכה הרבה עד שארשה לערבה לגעת בו כי הוא ספר משחק עם מחבואים וגילויים. מבט מקרוב על הלילה בעיר, שכתבה אנה מילבורן, ואיירה סימונה דימיטרי. גם בספר הזה אין עלילה, אלא תמונות עשירותמלאות פרטים ומלל מלווה. בכל עמוד יש הפתעה שמגלים כאשר פותחים חלון או מזיזים חלקים מהציור. למשל מרימים עלה ומגלים מה קורה תחתיו. ספר מרתק ומפעיל, עם מלל פשוט וחמוד, ואיורים לא פחות ממדהימים. (*הערת המחברת- יש לנו ספר אחר מאותה סדרה, על גן חיות, ואמיתי בן השנה וצ'ופצ'יק דווקא מתמודד איתו לא רע)

הספר האחרון והחביב, הוא די שטותי, אבל ערבה מתה עליו, ומוציאה אותו לבד ממדף הספרים שלה הרבה פעמים. רם הג'ירף, מסדרת אצבעונים של שוקן. יש לנו גם ספר נוסף מאותה הסדרה, אבל ברור שבחרתי בג'ירף לצורך ההמלצה. מדובר בספרון קטנטן עם גימיק – בובת אצבע שיוצאת מהעמוד האחרון ודרך כל שאר העמודים. הטקסט לא מדהים, ואנחנו ממציאים טקסט חדש בכל פעם שמספרים את הסיפור, אבל מכיוון שהספרון הזה כל כך אהוב על ערבה החלטתי לכלול אותו בהמלצות.

עד כאן להיום, ותודה לערבה שישבה יפה ואכלה קרקר כמעט לבד בזמן שצילמתי וכתבתי."

אסופת המלצות הבאה ממקלדתה של גילי וולף, עם צרור המלצות נהדרות ומלמדות, בלי להרגיש שהן מלמדות:

"אצלנו בבית מאוד מאוד אוהבים מדע. אז יש לי צרור (קטן) של המלצות מדעיות. אחת אולי לא תהיה מאוד רלוונטית בשבילך – ואולי כן?

1. הספרים מסדרת ״מגלים וממציאים״ – חמישה ספרים שיצאו בהוצאת כינרת על חוקרים וממציאים: דארווין, אדיסון, גליליאו גליליי, האחים רייט (אלה שבנו את המטוסים הראשונים), ומארי קירי. 

הספרים נכתבו בעברית (כן! הם לא מתורגמים אלא נכתבו ממש כאן, מתוך מחשבה עמוקה על ילדי ישראל!), והם מלווים את החוקר מילדותו. ארבעה הספרים הראשונים נכתבו ע״י תמר כוכב, חוקרת בתחום הכימיה שנפטרה בינתיים מסרטן. דרור ונעם שומעים אותם בהנאה מאז שהיו בערך בני ארבע ואוהבים אותם מאוד. הספר החמישי, על מארי קירי, נכתב ע״י תמי שם טוב, וגם הוא עונה לאותם סטנדרטים גבוהים, אבל הוא אפל וקודר יותר, ולטעמי יתאים יותר לילדים קצת יותר גדולים. 

בסוף כל ספר יש הצעות לביקור באתרים שקשורים לחוקר. רובם בחו״ל, אבל בכל ספר יש הצעה גם לאתר אחד שנמצא בארץ, באחד ממוזיאוני המדע. בספר על אדיסון, למשל, מזכירים שבמוזיאון המדע שבירושלים מוצג גרמופון מתוצרת אדיסון. מובן שבביקור הראשון במוזיאון המדע אחרי קריאת הספר הלכנו לחפש את הגרמופון, ודרור ונעם התרגשו מאוד לראות אותו. וזה מוביל אל ההמלצה הבאה:

2. מוזיאון המדע! יש לנו פריווילגיה לגור קרוב ממש למוזיאון המדע בירושלים, ואנחנו מבקרים בו המון. בפעם הראשונה שהלכנו דרור ונעם היו בערך בני שנה וחצי, ובכלל לא התכוונו לקחת אותם לשם. אבל בת דודה שלי ביקרה בארץ עם ארבעת בניה שהיו בגילאים מתאימים הרבה יותר (הצעיר שבהם היה בערך בן שלוש והבכור בן תשע) אז לקחתי אותם בכל זאת. ו…ואו! באותה תקופה הוצגה במוזיאון תערוכה שכוונה במיוחד לילדים – ״מדע – זה כל הסיפור״ על אפקטים מדעיים מספרי ילדים (השתקפות במים מ״איה פלוטו״, ניפוח בלון ממעשה בחמישה בלונים, תעופת עלי שלכת מהספר המקסים של שירה גפן ״על עלה ועל אלונה״, צלחות מסתובבות על מקל מ״אבא בורח עם הקרקס״ ועוד ועוד). התערוכה הזו (שנסגרה בינתיים, אבל יש מוצלחות אחרות) ״תפסה״ אותנו, וגרמה לנו לחזור ולבקר במוזיאון למרות הגיל הצעיר של הילדים. בערך חודש וחצי אחרי הביקור הראשון ביקרנו שם שוב, עם חברים (שגם להם היו ילדים גדולים יותר), והיה מדהים לראות את ההתפתחות. מאז שדרור ונעם בני שנתיים אנחנו מחזיקים מינוי למוזיאון, והולכים בממוצע פעם בשלושה שבועות-חודש. הם עצמם נהנים מאוד, ולנו מרתק לראות איך ההבנה שלהם הולכת ומתפתחת, ואיך השימוש באותם מוצגים עצמם משתנה עם ההתפתחות. אני משערת שללכת באופן קבוע למוזיאון הירושלמי לא רלוונטי לכם כל כך, אבל אם אחד ממוזיאוני המדע קרוב לבית – זה סופר-מומלץ! (לא באמת חייבים לפקוד את המקום כל כמה שבועות, אבל אני חושבת שלביקורים התכופים יש ערך מוסף משל עצמם. עדיין, גם בלעדיהם זה בילוי ראוי לחלוטין).

*הערת המחברת- למרות שזה רחוק, דווקא ביקרנו, שני הילדים ואני, כבר פעמיים במוזיאון המדע בירושלים, פעם עם בח"ל ופעם בלעדיו. אני מצטרפת להמלצה בלב שלם, גם לקטנים יותר (בפעם השנייה שהיינו, במאי, אמיתי היה בן 10 חודשים ואפילו הוא מצא ממה להנות שם! ויעלה עוד לפני גיל שלוש בילתה שם בהנאה חצי יום). כמה תמונות להוכחה:

3. ומשחקים של חברה שאני ממש אוהבת – quercetti האיטלקית. אנחנו מאוד אוהבים את הקליידו גיר שלהם (משחק הרכבה של גלגלי שיניים) ואת magiore – משחק של הרכבת מסלול מתפתל לגולות (ואז שמים גולות במסלול ורואים אותן מתגלגלות מלמעלה למטה).

ואגב, הצורות המגנטיות שהמלצת עליהן הן התמכרות ממשית אצלנו – דרור ונעם קבלו את הערכה הראשונה שלהם כמתנה מדודה אהובה במיוחד ליומולדת שנתיים, ומאז הוספנו ערכות נוספות. הם מעולים המגנטים האלה! איפה מצאת את הערכה עם המחומשים?

אז עוד הערת המחבר בתגובה- ערכת המחומשים שבתמונה היא לא שלנו, שיחקנו בה במשחקייה עליה המלצתי וגם ניתן לקנות אותה דרכם במחיר משתלם- עץ המשחקים. באמת ערכה שווה! מתכננת עליה ביום ההולדת הבא…

ואחרונה חביבה בממליצות, רק בשמחה, שכותבת בצורה שלחלוטין הולמת את כינויה, ותאמינו לי, היא ככה גם במציאות, נשבעת שהיא אמיתית, הבחורה המופלאה הזו:

"ממליצה בחום ומכל הלב על….הפארק החדש בבית שאן!!! כרי דשא נרחבים, מתקנים שווים  שווים, וגולת הכותרת – מזרקות מים כיפיות, שבערב גם פועלות עם מוזיקה ושלל צבעים מתחלפים…(ואם זה לא סוג של משחק תחושתי…). כמובן שאם אתם מגיעים, תודיעו וארוחת ערב – עלינו :) תודי שנשמע שווה :)" מודה מודה מודה. אפשר לא להודות? אחרי חווית מזרקות מוצלחת בבאר שבע, ממש נשמח לנצל את הימים החמים והשקטים של תחילת ספטמבר לשחזר את החוויה קל"ב. נשמע ממש נפלא!

תודה רבה רבה לממליצות הנפלאות על הרעיונות, התמונות, ההשקעה וההתלהבות שהצלחתן להעביר במילים! אני כל כך מעריכה את ההשקעה!

ונעבור לחוב השני- שאלות ששאלתן בנושא החינוך הביתי שלנו. שמחתי מאוד על השאלות שהגיעו, ואשמח מאוד לעוד שאלות שיגיעו בהמשך, בתגובות לבלוג או במייל. מבטיחה לענות!:

ראשונה שאלה חדווה: "בני הקטן ואני בבית יחד מאז שנולד והשנה הוא חגג שלוש, רשום לגן מועצה לשנה הבאה ואני מחפשת עבודה.
רציתי לשאול שתי שאלות:
1. אני מתקשה להבין איך אפשר להמשיך עם ילד אחד בלי אחים בבית בחנ״ב.
2. עיקר הקושי הוא הפרנסה…לא יודעת מה אני באמת שואלת, אולי איך אתם עושים את זה?

ולהלן תשובותי הלא מלומדות, שמסתמכות על החוויה האישית שלי ועל המפגשים שלי עם משפחות חינוך ביתי לא מעטות בשנה הזו. אני חייבת להודות שלא התנסיתי בחינוך ביתי עם ילד אחד. את יעלה הוצאתי מהגן כשאמיתי היה בן חודש (ועשרה ימים), כך שהם יחד בבית מהרגע הראשון. זה בהחלט קל יותר כשיש שניים (או יותר, מכירה גם משפחות חנ"ב עם חמישה..אבל מכירה גם עם אחד, בגילאים גדולים)- הם מעסיקים אחד את השני כשאת עסוקה, יעלה משגיחה על אמיתי ברגעי משבר (שירותים למשל) והם גם משחקים יחד. בכל זאת, יש הרבה יתרונות לילד אחד- הרבה יותר תשומת לב, אפשר לעשות פעילויות שמתאימות לו באופן מושלם, אפשר להתאים את הלו"ז רק לו. בכל מקרה- החיים החברתיים שלנו לא מתבססים על האחאות, בכלל. יש לנו עושר של מפגשים וחברים שממלאים את הצורך החברתי של הילד. לגבי האמא- המפגשים אמורים לענות גם על הצורך הזה, וכשהילד גדול- גם הוא ממלא צורך חברתי מסויים בשיחות, בפעילויות משותפות שמהנות לשני הצדדים ועוד. כמו כל דבר, יש יתרונות לכאן ולכאן, אם הרצון קיים, לא הייתי פוסלת את הניסיון רק על הסעיף הזה.

לגבי השאלה השנייה- שוב, מאוד קשה לענות בלי להכיר את הנתונים שבצד השני. אני יכולה להעיד שבמקצוע שלי, עם העבודה בה עבדתי לפני החנ"ב, רוב המשכורת שלי עברה ישירות לגן הפרטי. לפחות אצלנו בקיבוץ, גם בגילאי חינוך חובה התשלומים לא כ"כ נמוכים, והתוספת הכנסה היא מזערית. בכל מקרה- אין ספק שלבחירה הזו יש מחיר כלכלי, וצריך להחליט שזה מחיר שרוצים לשלם, ולחשוב איך. זה יכול להיות בבחירה בחיים במקום פחות מרכזי (פריפריה, במילים פשוטות), בוויתורים על קניות מסויימות או בקנייה בחנויות אחרות (בלי מותגים למשל), בבילויים אחרים (הרבה פחות אטרקציות מפוצצות. לשמחתי, אנחנו לא מחובביהן גם ככה) ועוד- כל משפחה על פי הבחירות והוויתורים שמתאימים לה. בנוסף, יש לא מעט משפחות בהן שני ההורים עובדים באחוזי משרות שונים, משמרות, משרות עצמאיות, עבודה מהבית ועוד, ומצליחים להסתדר יופי. גם כאן, אם הרצון קיים, בהחלט אפשר למצוא את הדרך.

שאלה שנייה הגיעה ממור, גיסתי היקרה, ששאלה שאלה שמעסיקה גם אותי לא מעט: "זה אולי עוד מעט מוקדם, אבל שמעתי אותך מדברת על שלב בית הספר. את חושבת שילדים יכולים לקבל בבית את כל הידע שהם צריכים כדי שאחר כך הם יוכלו להיות מה שבא להם? אם הייתי צריכה ללמד חלק מהנושאים שלמדנו בבית ספר, הייתי משתגעת."

האמת, שהשאלה הזו היא שאלה פילוסופית עמוקה שמעסיקה כמעט את כל מי שאני מכירה בעולם החינוך הביתי. נראה לי שהשאלה האמיתית היא מהו באמת "כל הידע שהם צריכים כדי שאחר כך הם יוכלו להיות מה שבא להם"? כמה פעמים בחייכם המקצועיים אתם משתמשים במה שלמדתם בבית הספר? לא מעט משפחות בארץ דוגלות בגישת ה"אנסקולינג"- לא מלמדים את הילדים באופן פורמלי ומכווין, הילד מכוון את הלמידה בהתאם לתחומי העניין שלו והרצונות שלו, ההורה מכווין, מדריך, מייעץ ועוזר בדרך. יש לי הרבה קשיים עם הגישה הזו, הרבה אי הסכמות, אבל עם הזמן אני מתחילה להרגיש שיש בה משהו. שילדים באמת רוצים לדעת דברים, זה באמת מעניין אותם, כשלא מכריחים אותם. אפשר לכוון, אפשר לארגן את הסביבה שתתן גירויים בכיוונים שנראים לנו "נכונים", אבל בסוף- כשזה מתאים להם, הם פשוט לומדים, מהר, בקלות ובדרך שלהם. בגילאים הגדולים יותר, בטח ובטח היום, ילדים יכולים ללמוד כל מה שמעניין אותם בלי שאני אצטרך לדעת על זה שומדבר . ברוך בורא האינטרנט. ואם לא אינטרנט- יש מורים פרטיים, יש שכנים, חברים, מכרים, בני משפחה עם תחומי עניין נרחבים שיכולים לתרום (מעבר לזה שיש לי בח"ל ממש ממש ממש חכם, עם ידע בתחומים שאני לא מבינה בהם אפילו מילה), יש סיורים לימודיים, מוזאונים וכמובן ספרים. ברמה הפרקטית- נערי חנ"ב רבים ניגשים לבגרויות כנבחנים אקסטרנים ועוברים אותם בהצלחה. קיימים מסלולים שממשיכים גם ללימודים גבוהים. האמת אני מתכננת להמשיך עם החינוך הביתי גם בגילאי בית הספר? אין לי שמץ של מושג. נכון לעכשיו החלטנו שלנו מתאים חינוך ביתי גם לשנה הקרובה. מה יהיה אחר כך?! אנחנו באמת ובתמים עוד לא יודעים, אבל גם אם הילדים ילכו לבית הספר כמו כולם- זה לא יהיה בגלל הידע שאני צופה שהם ירכשו שם…

פוו…איזו רשומה ארוכה! אבל עכשיו כל הקצוות סגורים. אני מקווה שלמרות המלל הרב (מאוד) הצלחתם להנות, לקבל המלצות שוות ואולי אפילו לקבל כמה תשובות. כאמור, אשמח מאוד בכל שלב בעתיד אם יעלו עוד שאלות, גם בפרטי. אם לא אדע לענות (והתשובות כאן הן באמת על קצה המזלג), אשמח מאוד לחבר לאנשים המתאימים (למשל, הורים לילדים יותר גדולים). מזכירה לכל הזוכות מהרשומה הקודמת לשלוח לי בהקדם את פרטיהן, כדי לקבל את הפרסים המובטחים כמה שיותר מהר.

ממש בקרוב אחזור עם פעילויות חדשות ומגניבות, ועד אז, אסיים בברכת שנת לימודים מהנה, יצירתית, מלמדת ומסקרנת לכל ילדי הגן, תלמידי בית הספר, הגננות, המורים ואנשי הצוותים החינוכיים באשר הם! בהצלחה רבה