מספרת סימון

קודם כל תודה על האיחולים החמים ליום הולדתו הראשון של תוש שלנו! היה יומולדת כיפי ושמח! חוויות בהמשך…

בנתיים חוזרים לקניון שלנו, שהתמלא בכל טוב חנויות. השלב הבא היה להוסיף גם קצת פרקטיקה לביקור בקניון. באחד הביקורים האחרונים של סבתא דורית אצל יעלה, היא חשפה אותה לעולם המופלא של המספרה. אותה חשיפה שאני דחיתי כי ידעתי שיחד עם החשיפה למספרה תבוא הדרישה לשחק לי בשיער, ואני לא ממש אוהבת (לשון המעטה זה כאן) שמשחקים לי בשיער…וחוצמזה, הייתי כל כך גאה בחינוך האנטי מגדרי שלי בפעם הראשונה שיעלה ראתה פן-צעצוע אצל חברה וקראה לי בהתלהבות "אמא תראי איזה מקדחה יש לנוגה!"…אבל בסופו של דבר המציאות טפחה גם על פנינו, ויעלה ביקשה לפתוח מספרה. אז פתחנו:

לשמחתי הצלחתי לשכנע את יעלה להיות ראשונה. כמה כיף לשחק עם התלתלים הנפלאים שלה:

כמו בחנויות הקודמות, גם כאן הכנסנו קצת "לימודים" ומושגים חדשים. גילינו איך בעזרת שתי מראות אפשר לראות את הגב של עצמך. תופעה פיסיקלית מגניבה למדי, לא?

אחרי כמה וכמה סבבים עם השיער של יעלה ועם השיער שלי, רצינו להרחיב את מאגר הלקוחות שלנו. בשלב זה התברר לנו שיש לנו בבית מעט מאוד בובות עם שיער. מחדל. מצאנו פתרונות יצירתיים. למשל בובה שנועדה לעשיית צמות מתוך "ספרי הרך" החביב עלינו כל כך:

תראו איזו תסרוקת, היצירתיות חוגגת במספרה שלנו:

לדוגמנית היפה חברו גם בובות ה"בובטרון" שלנו. פחות ייצוגיות, אך משעשעות הרבה יותר:

עם הנסיונות והמשחקים החוזרים היצירתיות התפשטה גם לשיערות שלנו:

ולא פסחה אפילו על תוש:

התברר שאחד המשחקים החביבים עליו זה להוריד אביזרי שיער מהשיער שלו (וגם שלנו), ואז לבקש שוב, ושוב ושוב. ככה שכבר כמה שבועות המשחק השני הכי חביב עליו (בהנחה שבלונים וכדורים זה אותו משחק) היא קשת לשיער.

כמובן שכדי לשכלל את התסרוקות נדרשנו גם לשכלול האביזרים העומדים לרשותנו. בשולחן המספרה שלנו ניתן להזמין תסרוקת בשלבים, כשהתשלום הוא על כל שלב בנפרד- חפיפת השיער בספריי מים (הבקבוק המדליק ממקסטוק, להיט מובטח בקיץ), חפיפה מלאה בשמפו ובמרכך (בכאילו, רק בכאילו, עם בקבוקים קטנים של מלונות, תמיד טוב לשמור כמה בבית), סירוק במסרק, סרטים, קשתות, סיכות וגומיות לבחירה ולסיום כמובן- מראה:

כשהוצאנו את האביזרים לחנות הכובעים שלנו, מצאתי אביזרים נהדרים לשרוג חווית המספרה, וגם הצילומים:

רק בעיה אחת הייתה במספרה שלנו- לא היה לנו את מי לספר. לחפוף זה נחמד, גם לסרק ולעצב, אבל העיקר במספרה זה לגזור… באחד הימים שהמספרה שלנו הייתה פתוחה ביקרנו בכלבו של הקיבוץ (טוב, כמעט כל יום אנחנו מבקרים בכלבו של הקיבוץ) ויעלה מסיבה לא ממש ברורה התעקשה שהיא רוצה לקנות גליל חוט רקמה. למה? מה תעשי איתו? היא לא ידעה לענות, אבל נשארה איתנה בדעתה שזה מה שהיא ממש ממש רוצה. סקרנית לקראת הרעיונות שלה, קניתי לה את החוט. כשהגענו הביתה היא התיישבה עם החוט והתחילה לגזור אותו לחתיכות קטנות קטנות. כבר תקופה ארוכה היא משתעשעת במספריים וגוזרת בכלל לא רע, אבל אף פעם לא ראיתי אותה גוזרת בכזו הנאה. החלטתי לרכב על הגל ולהציע לה ליצור בובת מספרה. הוצאנו את ארגז חומרי היצירה שלנו ויצרנו פנים:

בסיס סול עגול, עינים זזות, אף פונפון ופה פייטים. הוספנו גוף:

נוצה, מנקה מקטרות ופפיון. השלב הסופי היה כמובן המרכזי- הוספנו גם שיער:

רצועות רצועות של חוט הרקמה חוברו לראש הבובה באטבים קטנטנים. המטרה היא לאפשר ליעלה לגזור ולגזור, וכשהשיער קצר מידי- פשוט מחליפים בחדש. את הבובה תלינו על חוט בגובה העיניים של יעלה, לנוחות הגזירה:

ויעלה ניגשה בהתלהבות למשימה:

מאז שפתחנו לראשונה את המספרה שלנו יעלה הספיקה לבקר פעמיים במספרה אמיתית. פעם היא ליוותה את סבא לספר האמיתי שלו, שם היא חזתה בפלאי צביעת השיער והיא לא מפסיקה לדבר עליהם מאז. בפעם השנייה היא ליוותה אותי לתספורת זריזה ופן (! אירוע חריג לכל הדעות) אצל הספרית של הקיבוץ. חוויה שונה ולא פחות מרתקת מבחינתה…המספרה הביתית שלנו נפתחת ונסגרת לסירוגין כל כמה ימים, כל אורח שנכנס הביתה מתבקש לעבור חפיפה ותסרוקת וההנאה לא פוחתת.

כל כך כיף לראות איך ככל שיעלה גדולה משחקי הדימיון שלה הופכים מורכבים יותר ותופסים נתח נכבד יותר מזמנה. אני נהנית לא פחות ממנה להמציא רעיונות, לאסוף אביזרים, לערוך התאמות ממה שיש בבית ולעשות בכאילו. גם בחדר המשחקים שלנו מדף אחד עבר הסבה למדף "משחק דמיוני", כך שכל מה שהכנו עד עכשיו נגיש לה ברגע שהיא רוצה. עוד לא סיימנו. בינתיים יש עוד מוקד עניין אחד בקניון שלנו, עליו אספר ברשומה הבאה.

בנתיים מאחלת לכולנו שיהיה סופשבוע נפלא, מלא במים, מזגנים ודברים קרירים!