אני חושבת שכשקוראים את הבלוג הזה, קשה לפספס שאני אוהבת קופסאות תחושתיות. מאוד אוהבת קופסאות תחושתיות ומנצלת כל הזדמנות להשתמש בהן. אבל אפילו אני חייבת להודות שלא ת-מ-י-ד קופסאות תחושתיות מתאימות. לפעמים בימים כאלו, חורפיים, גשומים ובוציים (כלומר, מושלמים), אני מרגישה שאין לי עוד מקום בבית ללכלוך (ובלי עין הרע, יש לי לכלוך, תמיד). לפעמים אני מרגישה שהקופסאות גדולות מידי, שצריך משהו קטן ונייד יותר. לפעמים אני מרגישה שלילדים לא מתחשק להתלכלך. לפעמים בא לי לתת גם לאמיתי לשחק עם אביזרים קטנטנים שהוא עלול לבלוע, אבל בלי שהוא יבלע…אבל בכל זאת, יש לנו צורך בפעילות תחושתית. לכלמיני "לפעמימים" כאלו יש לי שני פתרונות בארסנל: בקבוקים תחושתיים ושקיות תחושתיות. כבר הזכרתי את שני הפתרונות האלו פה בבלוג, הבקבוקים התחושתיים כבר זכו ברשומה משל עצמם, אבל השקיות רק הוזכרו פה ושם. אתמול יעלה הציעה רעיון שהוביל אותנו ליצירת סדרת שקיות תחושתיות חדשה, והחלטתי שזה הזמן האידיאלי להקדיש להן רשומה.
שקיות תחושתיות הן בעצם גרסה משודרגת של "מר גמיש"- ממלאים שקית עבה ועמידה בחומר בסיס נעים. אם רוצים-מוסיפים אביזרים. אוטמים היטב ומשחקים. ההתנסות הראשונה שלנו בשקיות תחושתיות הייתה סביב פסח. זו הייתה שקית "מתוחכמת" יחסית. הבסיס היה שארית סבון נוזלי (שוקלת לשחזר את הבסיס הזה עכשיו, כשקניתי שלישייה של סבון ידיים ממש לא מוצלח במחיר מבצע) בצבע תכלכל. בתוך השקית יצרנו ים ומעליה העברנו את כל בני ישראל. את כל הפרטים אפשר לקרוא כאן:
מאז עשינו כמה שקיות הרבה יותר פשוטות, הרבה פחות מתוכננות ומאובזרות למען האמת, לא פחות מוצלחות. הרבה מתכונים ברשת מציעים להשתמש בג'ל לשיער. חשבתי שזה יהיה מרכיב מעניין וקל להשגה. הסתבר שימי הזוהר של הג'ל לשיער חלפו, וזה לא היה כ"כ פשוט להשיג אותו, במיוחד בגלל הדרישות הספציפיות שלי – חלמתי שהוא יהיה שקוף. אז לא הצלחתי, אבל זרמנו עם מה שמצאנו:
מצאתי בסופר שלנו ג'ל ירקרק לשיער, שמיד הזכיר לי מפלצת. לקחתי שקית זיפ לוק (גם כן מהסופר, למי שהתעניין בתגובות- אפשר להשיג שקיות פסגור או שקיות ריצ'רץ' לפחות בשני גדלים בסיסיים בכל סופרמרקט), בעזרת שפדל (מקל רופא) העברתי פנימה בערך חצי (אולי טיפה יותר) מקופסת הג'ל, הוספתי כמה עיניים זזות בגדלים שונים ועוד כמה חרוזים צבעוניים ואטמתי. במקרה הזה הוספתי עוד שקית לאטימה כפולה (מפחית קצת מההנאה, אבל בהחלט נותן הרבה בטחון בעמידות) והצגתי את השקית המוכנה לילדים. במקור ייעדתי אותה לאמיתי, אבל יעלה לגמרי השתלטה עליה והיא אחת מדרכי ההרגעה החביבות עליה. היתרון הגדול שלה (מלבד המרקם הנעים להפליא)- היא קרירה, מאוד. אידאלית לימי קיץ חמימים:
השקית הבאה שהכנו הייתה הרבה פחות מתוכננת ולא דרשה מאיתנו שום עבודה מקדימה. בניגוד לרוב הפעילויות שלנו, ההשראה לשקית הזו לא הגיעה מהפינטרסט ואפילו לא מהאינטרנט, אלא פשוט מזכרונות ילדות שלי. שקיות תחושתיות, נזכרתי, הן לא המצאה חדשה. כשהייתי קטנה חברה לימדה אותי טריק ששיחזרתי אינספור פעמים- רגע לפני שהסבון המוצק נגמר (אולי אני נשמעת קצת זקנה, אבל אני די בטוחה שכשהייתי קטנה היה רק סבון מוצק…) מכניסים את השארית הקטנה לשקית, מוסיפים מים חמים, מוציאים את כל האוויר, קושרים ולשים. הסבון נמס והמרקם ממכר וממש ממש נעים. כשנגמר לנו הסבון המוצק- ניסיתי לשחזר את ההצלחה:
השקית הזו לא ממש פוטוגנית. נצמדנו ככל האפשר למקור- שקית סנדוויצ'ים רגילה וקשר כפול במקום פסגור ומסקינגטייפ. מסתבר שלא נס ליחו של הטריק. שני הילדים בילו עם השקית שוב ושוב ושוב. יעלה נקשרה אליה במיוחד והוסיפה לה טאצ' אישי:
עוד שקית קלילה וזמינה שכבר סיפרתי עליה פה היא שקית הבצק- רעיון של יעלה. לוקחים בצק משחק (קנוי או ביתי, ממגוון המתכונים שיש בבלוג), מכניסים לשקית סגורה היטב ולשים/דורכים היטב. כמעט כל הכיף שבבצק, אפס לכלוך:
אחרונה חביבה, סדרת השקיות שהכנו אתמול. גם כאן חזרנו על רעיון בסיסי שכבר ניסינו בעבר- שקיות ערבוב צבעים. הפעילות הזו הייתה כמובן, מבוססת על רעיון של יעלה, וחלק מפעילות רחבה יותר שקשורה לחוש הראיה. כל מה שצריך זה שקיות וצבעי ידיים/גואש. משפריצים לתוך שקית כמות נדיבה משני צבעים, אוטמים היטב ומתחילים ללוש:
אפשר לחלק את העבודה:
אפשר להיצמד לשילובי צבעים מוכרים עם תוצאות צפויות:
או להמציא שילובים מפתיעים, עם תוצאות בלתי צפויות:
(שחור וצהוב יוצרים ירוק, שתדעו). תוך כדי המשחק נוצרים משחקי גוונים משגעים, הזדמנות נהדרת לדבר על כהה/בהיר ולנסות לתכנן מראש איך להשפיע על הגוונים ליצירת הגוון המדוייק שאנחנו רוצים:
אנחנו השתמשנו פה בצבעי ידיים, וגם הם התגלו כקרירים למדי ונעימים להפליא:
גם אני השתעשעתי עם השקיות, וכתבתי עליהן מילים להנאתי:
יעלה התלהבה וביקשה לנסות גם "את תכתבי פה ואני אעתיק פה":
כדי שיהיה לה יותר נוח "לכתוב" היא בחרה צבע מתאים לכל שקית, ותודה לכרמל שנתנה לנו פעם במתנה חבילה ענקית של צבעים בגוונים נדירים, שמלווה אותנו עד היום:
ללא ספק, סדרת השקיות הצבעוניות שלנו עוד תלווה אותנו:
המטרה עכשיו- לחשוב על רעיון לשקית תחושתית מחממת, אבל לא כזו שצריך לחמם במיקרו…יש רעיונות?!!?
ולסיכום, למה בעצם שקיות תחושתיות?!
- הן מאפשרות פעילות אינטנסיבית של חוש המישוש במינימום לכלוך ובלאגן.
- הן מאפשרות לקטנטנים לשחק עם חפצים קטנים בסביבה מוגנת
- הן נהדרות כאמצעי לחשיפה הדרגתית עבור ילדים עם קשיים בוויסות תחושתי או עם התנגדות למרקמים מסויימים (בוץ, בצק וכו')
- הן גורמות לילדים לנסות לכתוב בלי הכוונה…או לפחות לתרגל את הכישורים הגרפומוטוריים (ובכלל את כישורי המוטוריקה העדינה) בצורה מהנה
- הן דורשות חומרים מינימליים ובכמות קטנה.
- הן אידיאליות לנסיעות, לאמצעי הרגעה צמוד/לפני השינה, הן לא תופסות הרבה מקום כמו קופסה והן נעימות כמעט באותה מידה.
אז…איזו שקית תחושתית תכינו בסוף השבוע? עוד רעיונות נהדרים אפשר למצוא כמובן- בפינטרסט. אזהרה- הרעיונות בקישור ממכרים כמעט כמו השקיות עצמן…שיהיה סופשבוע נפלא!