שבועות בקופסה

האמת היא שלא חשבתי שכבר נכין קופסה חדשה לרגל חג הביכורים. אמיתי עדיין נהנה מאוד מקופסת ל"ג בעומר שלנו, תערובת הקטניות שם היא הצלחה אדירה מבחינתו, ולא היה לי רעיון ממש מלהיב לקופסה חדשה (שקלתי למחזר את זה של שנה שעברה, אבל החלטתי שמיחזור הבצק זה מספיק מיחזור לחג זה), אז החלטתי לוותר הפעם. אבל ביום חמישי, ערב לפני החג (נכון, רשמית החג התחיל רק במוצאי שבת, אבל מכיוון שהחג בקיבוץ נחגג בשישי, מבחינתנו זה התאריך הקובע), בסיבוב השלמות בכלבו, מצאתי כמה חבילות של פסטה שיבולים. פסטה שיבולים! אפשר לעמוד בזה?! אז מיד התהוותה לנו קופסה:

חבילה של פסטה שיבולים (לכל מי שטוען שזה לא אתי להשתמש באוכל כבמשחק, רק אציין שלילדים שלי, ובמיוחד ליעלה, יש חיבה ממש מוזרה לאכילת פסטה לא מבושלת, כך שאחוז ניכר מהפסטה הזו זכה להגיע למקומו המיועד) וכמה שיבולים אמיתיות מהביקור שלנו בשדה היו נקודת המוצא. לאט לאט התווספו עוד הפתעות:

שבעת המינים שלנו, כמה פרות שקרובות מאוד לליבו של אמיתי וטנא מלא פירות וירקות קטנטנים מ-TOOB הפירות והירקות שלנו. כמה שאני אוהבת אותם!). זה הספיק לאמיתי, שמיד התיישב לחקור:

מהר מאוד הוא עלה על האפשרות להשחיל את הפסטה בקש:

האפשרות הזאת העסיקה אותו בכמה הזדמנויות שונות:

והלהיבה גם את האחיינים המהממים שלי שבאו לחגוג איתנו את החג (בן 5.5 ו2.5):

גם הטנא העסיק את אמיתי לא מעט:

לשיים את כל הירקות המשונים (המילה ברוקולי שעשעה אותו שוב ושוב), לפזר, לאסוף ולפזר שוב (וגם להאכיל את הפרות. מה הן יעדיפו- קש או ברוקולי?! כנראה שזה ניסוי שצריך לקחת לרפת):

וגם למיין- פירות בטנא אחד וירקות בטנא שני:

אין לי הרבה תמונות לתעד את זה, אבל לשמחתי הקופסה הזאת הצליחה לשעשע גם את יעלה לזמן מה, למרות שכרגע היא מעדיפה פעילויות תחושתיות אחרות (בצק,  פלסטלינה, חימר וכל שאר דומיהם בעיקר, וגם צבעי גואש/ידיים/דבק נוזלי ודומיהם זוכים להצלחה גדולה אצלה):

היא בחרה בקבוק ממגש ה"פתח-סגור" לשבועות שהכנו, מילאה אותו בשיבולי פסטה והתעסקה בו בערך חצי יום- שפכה ומילאה, האכילה את הבובות, "רישנשה" (שזה כמו לרשרש, רק ביעלית), נגסה והתלהבה ממראה הפסטה. משחקים רב גילאיים זה כיף גדול! ומשחק שמלהיב בן כמעט שנתיים וגם בן חמש וחצי הוא מבחינתי הצלחה רצינית:

מזל שלא וויתרנו על הקופסה!

החג עבר עלינו באווירה כל כך חגיגית, כל כך שבועותית וכל כך קיבוצית, שמגיעה לחגיגות האלו רשומה נפרדת. במילא אין לנו לאן למהר, יש לנו הר-בה זמן לפני החג הבא :)