מתנות לחג

בין יתר המנהגים של פסח, פסח הוא בהחלט גם חג המתנות. לא רק האפיקומן, אלא בכלל…אצלנו איכשהו בפסח כל הזמן נותנים ומקבלים מתנות. איזה כיף! את חלוקת המתנות שלנו לחג הפעם התחלנו כמעט שבוע לפני החג עצמו, כשנאיה, חברתנו האהובה (וה-BFF של אמיתי) חגגה יומולדת שנתיים. שברנו את הראש מה לקנות לה, ילדה בכורה, נכדה ראשונה משני הצדדים, אהובה ועמוסת צעצועים…אחרי הרבה מחשבות, גמעט ברגע האחרון, החלטנו שערכת בצק היא מתנה מתאימה שתשמח את נאיה ותראה לה באמת כמה אנחנו אוהבים אותה. עוד כמה דיונים והתלבטויות הביאו אותנו להרכיב את הערכה הבאה:

הכותרת שנתנו לה "נאיה ילדת הטבע והפרפרים", שזה תיאור מדוייק של נאיה, וגם לגמרי מתאים לעונה. בערב שלפני חגיגות יום ההולדת הכנתי שלושה סוגים שונים של בצק- ערימה גדולה של בצק חול משובח  (חצי לנאיה וחצי לנו, זה הבצק האהוב עליי, אני חושבת, ואם כבר השקעתי בסינון קפדני מאוד של חול מ"ארגז החול" שלנו…), בצק רגיל בצבע כחול ועוד בצק חדש שניסיתי, בצק לבן ע"ב קורנפלור. בגלל שהתוצאה הייתה…מוזרה, החלטתי לוותר הפעם על המתכון. בקיצור, לא ממליצה. התוצאה היא בצק שקצת דומה לשעווה, די קשה ולא מאוד נוח לעבודה. בצהרי אותו היום, יצאנו לטיול עם שקית גדולה במטרה לאסוף לנאיה חומרים מהטבע לערכה:

כמה יפה השלל הזה…בנוסף אספנו בבית עוד כמה אביזרים בהשראת פרפרים:

יעלה הוסיפה ברכה והמתנה ניתנה בהמון אהבה. כל כך שמחתי בבוקר שאחרי חגיגת יום ההולדת המשובחת לקבל מאמא של נאיה (שהיא חברה בפני עצמה, וגם היא חגגה יומולדת ולצערי לה עוד לא הצלחנו למצוא מתנה) כמה תמונות של הערכה בפעולה, ביניהן התמונה הבאה:

כרגיל, ערכות הבצק שלנו מתגלות כמתנה מוצלחת, שימושית ומהנה. אני חייבת להודות שאני נהנית מהאתגר היצירתי שבהכנת הערכות האלו בהתאמה אישית לא פחות משהמקבלים נהנים לשחק איתה.

כמה ימים אח"כ יעלה הסתובבה אחה"צ בבית חסרת מנוחה. "בא לי לעשות בני חורים". מה זה בדיוק אומר!? לקח קצת זמן עד שהבנו. יעלה רוצה לבנות פירמידה! נפלאות הן דרכי ההגיון של יעלה. הצעתי לה להשתמש בבצק החול שנשאר מהמתנה של נאיה, חומר מושלם לעבודת פרך הנדסית:

בשלב הראשון היא החליטה להפוך את בצק החול שלה לצבעוני יותר (בעזרת שאריות בצק קנוי שקיבלנו פעם באיזו ערכה) וגם לגוון עוד יותר את מרקם החול המשגע שלו, באמצעות מגוון חרוזים, אבנים ואוצרות שמצאה. אחר כך, לאט לאט ולא בקלות רבה, נבנתה לה פירמידה:

סיפרתי ליעלה שבפעילות שעשיתי עם התלמידים שלי למדתי שאת קצה הפירמידות נהוג היה לצפות בזהב. זה מיד הלהיב את דמיונה. היא אמרה שתביא את טוש הזהב שלה. ניסיתי להגיד לה שאני לא בטוחה אם הטוש יצליח לצבוע את הבצק. כרגיל, היא הקדימה אותי בכמה שלבים וחשבה על דרך נפלאה:

הצבעים הלחיצים המשובחים של איקאה עזרו לה לסיים את יצירת המופת שלה, "בני חורים" לשמחתה:

כאן לא תמו הרפתקאות הבצק שלנו לחג. כמובן שלא וויתרנו על בצק המשחק הכשר לפסח שלנו, הבצק המשובח שהמצאנו בשנה שעברה. לליל הסדר הכנו לכל הילדים בשולחן כדורי בצק כשל"פ, למשחק בזמן ההגדה. לצערי אין לי תמונה טובה של הבצק שחילקנו, אבל בהחלט יש לי תמונות נהדרות (שצילם אבא שלי שצלם המוכשר ושלח לי בדיוק בזמן כדי להוסיף לרשומה!) של אמיתי בזמן פעולה:

הוא לש, מילא כוסות, העביר בכפות, חתך בסכין (הפעילות החביבה עליו בימים אלה), שתל מרורים ועוד, ושרד ככה בערך 20 דקות מקריאת ההגדה, שזה יותר ממה שציפיתי ממנו, אני מודה:

לא רק הילדים קיבלו מתנה. הצד הפולני שלי לא נתן לי להגיד לסדר בידיים ריקות, אפילו שלקנות מתנה לדודה שלי זה קשה יותר מחציית ים סוף…אז הסתפקתי במתנה סמלית, אחת לשולחן החג ואחת לה- קערה ענקית ויפה של לחמניות פסח לכולם, ובקבוק אישי וממותג של חרוסת תוצרת בית (הכנתי שני בקבוקים כאלה, אחד לחמותי האהובה ואחת לה):

מלבד כל הבצקים, ניצלנו את חג המתנות הרשמי של המשפחה כדי לקנות לילדים מתנות שרצינו לקנות להם כבר זמן מה. כלומר, ליעלה קנינו מתנה בערך חודשיים מראש, בלי סיבה, וחיכינו להזדמנות מתאימה לתת לה אותה, ולאמיתי מצאנו מתנה מתאימה בערך באותה רמה קצת פחות זמן לפני החג…החלטנו לתת את המתנות כמה ימים לפני החג, כי ידענו שבחג עצמו הם יהיו עמוסים מידי. אז יצאנו לגינה לטקס פתיחת מתנות חגיגי:

אפשר לראות די בקלות מה היה לאמיתי בתוך הקופסה…מריצה. כמו של אבא. כמו שהוא ממש ממש רצה:

יעלה קיבלה קופסה ענקית של לגו "של גדולים". האמת שלא חשבתי שזה יעניין אותה, אבל לפני כמה שבועות (בסביבות פורים, אאל"ט) היא קיבלה מבן דוד אהוב ערכה קטנה להרכבה וכל כך כל כך נהנתה שמיד ידעתי שזאת תהיה ה-מתנה בשבילה:

הערכה הזאת מגניבה ממש. יש בה לגו במגוון צבעים משגע ממש, והמון חלקים מדליקים כמו גלגלים, חלונות, עיניים ועוד:

היא מיד התחילה לבנות ומאז לא הפסיקה. יש משחקים שנשארים מתנה מושלמת תמיד. גם לעצמי הזמנתי מתנה. כלומר לילדים, כמובן שלילדים:

תמונה מזעזעת שצולמה מוקדם מידי בבוקר, עת המתנה שקניתי לי נתנה לי במתנה עוד כמה דקות להתפנק במיטה, והעסיקה את אמיתי שעה ארוכה. עליה, ועל המתנה המשובחת שהזמנתי לילדים משאר המשפחה, עוד יסופר באריכות בהמשך…

בינתיים, נראה לי מספיק מתנות לחג אחד לא?! למרות שאלו בהחלט מתנות מהסוג הטוב, מתנות שהן גם פעילויות וממשיכות איתנו הלאה לשלל משימות, נושאים ורעיונות. אנחנו ממשיכים את פרוייקט הסדר הגדול שלנו. היום כמעט סיימנו את הארגון מחדש של חצר הגורטאות המופלאה שלנו, ואני כבר ממש לא יכולה להתאפק מלהקדיש לה רשומה…אז כנראה שעל זה נדבר ברשומה הבאה. בינתיים מאחלת לכולנו להמשיך להנות מחול המועד, עם מינונים מדוייקים של משפחה, בית, חוץ, מצה, אביב, חירות ושמחה!