חמסה חמסה

%d7%97%d7%95%d7%92%d7%92%d7%99%d7%9d-5-%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%92%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%94

לא ייאומן כי יסופר, אבל חגיגות יומולדת חמש מאחורינו. ממש ממש מאחורינו. רצף חגיגות ארוך, עמוס התרגשויות ואירועים, ואחריו- ילדה אחת קצת יותר בוגרת ומאוד מאוד מאושרת. הצלחה!

רצף החגיגות התחיל ביום שלפני תאריך יום ההולדת, עת שמנו פעמינו, בהרכב משפחתי מלא, אל סבא וסבתא שבמרכז. אחרי ביקור בת-דודה וזמן משפחתי, את הערב אמא שלי, אחותי ואני ליצירות יומולדת:

1-img_20170213_230621

איזה כיף היה ליצור כרטיס מהחומרים המוגבלים שעמדו לרשותינו. הרבה זמו לא העמדתי בפני אתגר יצירתי שכזה. זה הלך נהדר, כך שבבוקר חיכתה לילדת יום ההולדת הפתעה משמחת לבב יעלה:

2-img_20170214_071159

סלסלת יומולדת כמיטב המסורת, עם המון סגול, נוצץ ומתנות שישמחו את יעלה. השיא, כמובן, היה מתנות יום ההולדת שהוזמנו מראש מהסבים ומהדודה (כל מתנה בנפרד, כמובן). רק לשם ההמחשה:

3-img_20170214_081905

המשכנו לארוחת בוקר חגיגית שכללה, ובכן…עוגת יומולדת:

4-img_20170214_084533כמה אושר אפשר להכיל???

5-img_20170214_084542

כדי להשלים את החגיגה, היא קיבלה מההורים את מה שהיא ביקשה- יום כיף שהוא לגמרי שלה. אחרי חיפושים רבים, אחרי מקום שיהיה מעניין וכיף ליעלה, במרחק גיאוגרפי סביר ופתוח לקהל פרטי בבוקר באמצע השבוע…מצאנו את המקום המושלם בשבילה:

6-img_20170214_100148

משחקיית "בית ילדותי" שבהוד השרון- משחקייה קצת אחרת, מקדש של משחק סוציו דרמטי, "עיר ילדים" קטנה ונהדרת. המקום מומלץ בחום לגילאי 2-4, אבל לא היה לי שום ספק שגם יעלה תהנה ממנו מאוד. מאוד. פינת התחפושות, המספרה, הסופר, המטבח, חדר השינה ועוד סיפקו לה עניין, אבל ללא ספק המנצחת הייתה המרפאה, שהעסיקה אותה מעל שעה:

7-img_20170214_104057

משם המשכנו למסע קניות לקראת החגיגה הגדולה ("מקסטוק", כמובן) ולארוחת צהריים עם המשפחה המורחבת. בסוף היום יעלה הייתה כל כך מותשת, וכל כך כל כך מאושרת. איזה כיף זה היה. החלק השני של החגיגות כמעט ולא צולם, אבל הוא כלל חגיגה קטנה וסמלית (כלומר, עם הרבה שוקולד וזיקוקים) במפגש החינוך הביתי השבועי שלנו.

שיא החגיגות הגיע בשבת, בחגיגה הגדולה. כמיטב המסורת, הזמנו יחד משפחה וחברים טובים לי בחירתה של יעלה. עד הרגע האחרון עוד התלבטנו, אבל בסופו של דבר הקור הכריע ובחרנו לקיים את החגיגה במועדון של הקיבוץ. כמו בשנים הקודמות בחרנו בנושא מרכזי ובשילוב צבעים מוביל (לפני שנה חגגנו ככה בסימן פרחים, לפני שנתיים בסימן אהבה, לפני שלוש שנים חגגנו בלי סימן, כי הייתי בהריון ולמי יש כוח, ולפני ארבע שנים בסימן סמיילי). זה נשמע מאוד "משקיע", לבחור נושא, אבל למען האמת זה הופך את כל ההכנות להרבה יותר קלות וממוקדות. אנחנו לא משקיעים במיתוגים ובבצק סוכר (אולי פעם, כשהם יהיו גדולים יותר, לי יהיה זמן לזה, כי פייר…אני די בטוחה שהייתי נהנית), אז הנושא והצבעים יוצרים אווירה מושקעת וחגיגית בהרבה פחות מאמץ.

ההכנות כללו הרבה הרבה קניות במקסטוק:02-img_20170218_100118

את הקניות שלנו במקסטוק הכתיבו שני עקרונות מרכזיים- להתאים למקסימום גילאים, ובלי הפרדה מגדרית. ככה למשל זה נראה בשקיות ההפתעה הסמליות:

03-img_20170218_100141

והמשיך גם למרכז המסיבה, פינת היצירה (בשנתיים הקודמות הקדשתי לפינת היצירה רשומה משל עצמה. עכשיו, בשל ריבוי הפוסטים שממתינים בתור, החלטתי לוותר, למרות שלגמרי מגיע לה, היא הייתה נפלאה):

11-img-20170218-wa0076

התמונה לוכדת רק רגע סמלי, אבל תאמינו לי שהפינה הוכיחה את עצמה כמתאימה לילדים בגילאי שנתיים (וקצת פחות) עד 10 (אם נתעלם מהמבוגרים שהתפלחו לתור), בנים ובנות כאחד. תמונה קצת פחות טובה, אבל יותר מייצגת:

13-img-20170218-wa0061

הפינה תוכננה בהשראת הנושא- כל ילד הוזמן לקשט כובע, מסכה, כתר, שרביט וגלימה. כמו בשנים קודמות, כל הפינה תוכננה בהפעלה עצמית, בלי צורך במבוגר אחראי:

04-img_20170218_115544

טוב, כנראה שכבר אפשר להגדיר את יעלה כ"מבוגרת האחראית" של הפינה. שמלת הכלה שהיא בחרה ללבוש לאירוע היא חלק ממתנות  יום ההולדת שהוזמנו מראש והגיעה בזמן לחגיגה. כנראה הבגד הכי לא נוח בעולם, אבל כמה שהיא הייתה מרוצה…בפינת היצירה כל ילד הוזמן לקשט לעצמו תחפושת שלמה לפי בחירתו: מסכה, שרביט, כתר, כובע וגלימה (סינורי אלבד, שאם לובשים אותם הפוך נראים ממש כמו גלימה). לצורך הקישוט עמדו לרשות הילדים מגוון טושים וצבעים, מדבקות (רגילות, מנצנצות, מסול, מעץ ועוד), דבק נצנצים, וושי טייפים ועוד הפתעות ממדפי המקס.

05-img_20170218_124058

לא רק יעלה יצרה שם, אבל היא זכתה למירב התמונות…

12-img-20170218-wa0025

מלבד יצירה היה גם אוכל. די הרבה אוכל. כרגיל, בח"ל מצא פתרון גאוני לצורך להאכיל הרבה מאוד אנשים- עמדת טוסטים. השאלנו כמה טוסטרי-פסים מרחבי הקיבוץ, הזמנו בייגלים טריים טריים לשבת בבוקר, וקנינו המון תוספות ומילויים אפשריים. בתוספת מינימלית של פשטידות וסלטים, זה היה להיט גדול לכל הגילאים. לא צילמתי את האוכל (אני מאמינה שאבא שלי צילם, אבל עוד אין לי את התמונות שלו…), מלבד הכוכבת, כלומר, עוגת יום ההולדת:

01-img_20170218_090913

יעלה הזמינה פאי שוקולד. קישוט מינימלי (עם טעות של מתחילים- כמובן שאין מספיק פרחים בשביל כל הילדים) בתוספת של נרות וזיקוקים. את הקינוחים שדרגנו בעוד כמה תוספות, החשובה שבהן היא כמובן- אזני המן! יאמי יאם!!!

אחרי האוכל, היצירה וטקס יום ההולדת, עברנו לחלק שיעלה ציפתה לו- פתיחת המתנות. אני לא לגמרי שלמה עם הרעיון של לפתוח את המתנות בזמן החגיגה, אבל ללא ספק עבור הילדים זו הייתה הפעילות הכי מהנה. חלק מהמתנות נכנסו לשימוש מיידי, כמו אוהל הטיפי החדש והמושלם שלנו:

09-img-20170218-wa0132

או ערכת צבעי הפנים:

10-img-20170218-wa0167

אחר כך חזרנו הביתה, ויעלה זכתה להגשים עוד חלום, ולהיות בייביסיטר של ממש לבת דודה הכמעט-הכי-קטנה שלה (הייתם מאמינים שיכולה להיות בתדודה יותר קטנה מזו?!) ענברי המהממת:

06-img_20170218_151509

חגיגת המתנות המשיכה עוד שעות אחר כך:

07-img_20170218_155246

טוב, נו, על מי אני עובדת? ימים:

08-img_20170219_093258

את סבב האירועים סיימנו בעוד אירוע אחד, קטנטן ומרגש. שכנה יקרה שלנו התקשרה אליי והציעה מתנה ליעלה לכבוד יום ההולדת- שעת סיפור אישית, עם המחשה מקסימה שהיא הכינה לסיפור "הזחל הרעב". הזמנתי אותה להצטרף אלינו למפגש חברים בבוקר שמשי, וההצגה הייתה להיט גדול ומאוד מאוד ריגשה את יעלה:

IMG_20170220_113452.jpg

וזהו, כאן תם שבוע-חגיגות-יומולדת-5-של-יעלה. כמובן שהפרידה משבוע החגיגות לא הייתה קלה ליעלה. מזל שנשארו לנו עוד מתנות סגורות שימשיכו לשמח אותנו תקופה ארוכה. לפחות עד יום ההולדת הבא.

והנה, תיכף כבר מגיע יום המשפחה. מה התוכניות שלכם?! חוגגים גם בבית או שמסגרות החינוך מספקות מספיק תעסוקה? אני מקווה שבסוף השבוע נספיק קצת לחגוג את החג הכי משפחתי בשנה…

 

עצים בשקל

%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%92%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%aa

עבר שבוע מט"ו בשבט. ושבוע מהרשומה בה סיפרתי על אוסף פעילויות ט"ו בשבט מוצלחות במיוחד. בשבוע הזה חגגנו ליעלה יום הולדת 5 במגוון אירועים מרשים ומוגזם לחלוטין, והחגיגה הגדולה עוד לפנינו. אבל לפני שנציין את חגיגות יום ההולדת גם פה בבלוג, יש לי עוד חוב מט"ו בשבט וממש לא מתחשק לי לוותר עליו. לא כי הפעילות כ"כ מיוחדת ומקורית. בכלל בכלל לא. דווקא בגלל שהיא כל כך פשוטה, טריוויאלית ויומיומית, אבל התגלגלה בצורה כל כך נהדרת…דווקא בגלל זה מתחשק לי כל כך לשתף אותה. בסיום הרשומה הקודמת סיפרתי שהיה לנו קצת זמן שקט ורגוע בבית בזכות ימי סמי-מחלה שלקחנו לנו. כמעט שכחתי כמה זה כיף לקום בבוקר ולזרום עם הרצונות שלנו, גם אם לפעמים הם מתנגשים. אז אחרי התארגנות בוקר איטי להפליא וכמה משחקים, כל אחד מאתנו הכריז ש"בא לו". מזג האוויר החורפי-שמשי שהיה איפשר לכל ה"בא לי" להתרחש יחד. לי, הכי הכי "בא" לשתות קפה חם וטעים. לאמיתי "בא" חול קינטי וכוסות מדידה:

04-img_20170209_102641

ויעלה ביקשה נצנצים. המון זמן היא לא יצרה עם נצנצים, ובדיוק קיבלה נצנצים חדשים. שלפתי הישר מהניילון יצירת ט"ו בשבט סופר-סופר-פשוטה שקניתי כמה ימים קודם לכן במקסטוק:

02-img_20170209_102513

שתי שקיות, בכל שקית שני חיתוכי עץ בטוחים של…ובכן, עצים. כל שני חיתוכי מתחברים (בעיקר בתיאוריה) ליצירת עץ תלת מימדי. יעלה אירגנה לה סביבת עבודה- את העץ הראשון מיקמנו בתוך מגש פלסטיק עמוק (או קופסת פלסטיק נמוכה, תלוי איך מסתכלים על זה), לבשנו סינרים, הוצאנו כמה צבעי גואש נבחרים, מכחולים והמון נצנצים:

03-img_20170209_102617

כצפוי, יעלה נכנסה לעבודה בריכוז מוחלט:

05-img_20170209_103553

ותוך כמה דקות סחפה את אמיתי לעזוב את החול ולהצטרף אליה:

06-img_20170209_104011

כמובן שהוא עשה את זה בדרך שלו:

07-img_20170209_104040

מכל הלב:

08-img_20170209_104055

כי בשבילו, המטרה של יצירה היא התחושה, ואין שום חשיבות לתוצאה (קראתי על זה לא מזמן ספר מרתק, על שלבי התפתחות היצירה אצל ילדים. אם זה מעניין, תנו סימן ואשמח לשתף בתובנות שלי מהספר הנהדר ההוא):

09-img_20170209_104416

אצל יעלה התוצאה היא בהחלט חשובה, אבל לא מפריעה להנות מהדרך:

10-img_20170209_104424

והתוצאה:

12-img_20170209_105608

במהלך העבודה אמיתי דרש בתוקף לשטוף ידיים. כשיעלה הייתה בסביבות הגיל שלו, הצורך הזה להתנקות קצת הדאיג אותי. אצל אמיתי הרבה יותר קל לי לזרום עם זה, כי אני כבר יודעת שזה שלב, ושזה לא מונע ממנו להתלכלך כהוגן קודם. אז מילאתי גיגית קטנה במים יחסית חמימים. אמיתי שטף את כל הכחול מהידיים שלו, ואז עבר לצבוע את העץ השני שלו, כולו באדום. כשהוא ניגש לגיגית לשטוף ידיים עצרתי את יעלה, והזמנתי גם אותה לצפות באמיתי הקוסם, שהופך את המים הכחולים ל…

11-img_20170209_105325

סגולים! ועוד עם נצנצים! הקסם הזה הפעים את יעלה חובבת הסגול (למרות שהיא יודעת היטב איך ליצור סגול) והיא המשיכה להתעסק ב"שיקוי" עוד דקות ארוכות. בזמן שהם צבעו את העצים, אני התלהבתי ממסגרות העץ שהקיפו את העצים, ה"נגטיבים". כשהם התפנו, הזמנתי אותם לעוד ניסוי:

13-img_20170209_111044

בעזרת קרטונים מהסופר וספריי צבע יצרנו עוד סדרה נהדרת של הדפסים:

14-img_20170209_111056

היו לי תוכניות גדולות לקישוט פינת הטבע שלנו עם היצירות הנהדרות מהבוקר הזה. בינתיים שבוע יום ההולדת הסיח את דעתנו, אבל אני מקווה שעוד נחזור לזה. תראו כמה יופי:

15-img_20170209_112603

בזמן שהיצירות שכבו בשמש להתייבש, אנחנו התפננו לנקות את כל הבלאגן שעשינו, עם הרבה עבודה של "חיים מעשיים" (ראיתי לאחרונה שבכמה וכמה מקורות מונטסורי בארץ משתמשים במושג "כישורי חיים". כמה שנים של שיעורי "כישורי חיים" בבית הספר השאירו אצלי חותם לא ממש חיובי או מעשי מהביטוי, אז בינתיים אני דובקת בתרגום המילולי הצולע ל-practical life). ניקינו את מגשי העבודה:

16-img_20170209_113750

וגם את השולחן (ללא ספק אחת מפעילויות החיים המעשיים הכי הכי אהובה בביתנו):

17-img_20170209_121552

אחר כך המשכנו לנצל את השמש לארוחת צהריים מאוד לא שגרתית של סנדוויצ'ים בפיקניק בגינה:

18-img_20170209_125324

ואפילו הצלחתי לתפוס כמה תמונות לא רעות של שלושה ילדים יפים:

19-img_20170209_130334

אז מה היה לנו? הרבה זרימה עם הרצונות של כולנו, ניצול מיטבי של בוקר חורף שמשי, יצירה הכי הכי פשוטה מהמקסטוק (כמובן שזה ממש לא חייב להיות דווקא עצים. כל חיתוך עץ יעבוד, וגם בריסטולים, קרטונים ושאריות ממוחזרות למיניהן), פעילות תחושתית, ניסוי מדעי, 3 יצירות שונות מאותו בסיס (עצים תלת מימדיים, הדפסי קרטון ומסגרות צבעוניות), חשיבה יצירתית ומחוץ לקופסה (ועוד חסכתי את התמונות של יעלה חוקרת את ספריי הצבע ומקשטת את הגזעים שבגינה. וכן, אני יודעת שזה לא בריא וגם לא ידידותי לסביבה. משתמשים בהם לעיתים נדירות), חיים מעשיים, אחריות למעשים שלך ולסביבה שלך, שיתוף פעולה וגם פיקניק משפחתי וזמן איכות זוגי:

01-img_20170209_130927

וכל זה תמורת כמה שקלים בודדים והרבה שימוש במה שיש בבית. לא שווה?!

וכמובן שאי אפשר לסיים לדבר על ט"ו בשבט בלי לדבר על נטיעות. אז היו גם נטיעות:

1-img_20170211_114837

נוטעת גאה:

2-img_20170211_115348

ועכשיו ט"ו בשבט באמת מאחורינו ואנחנו פנויים להקדיש זמן לחג הבא בלוח השנה- יום ההולדת של יעלה. כלומר, אה..פורים. סתם, הם מתחברים. מבטיחה! פורים יזכה לחגיגה הראויה…איזה כיף שהוא כבר מעבר לפינה!

אילנות

%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%91%d7%a2-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98

איכשהו, בתוך כל ההכנות ליום ההולדת של יעלה, ט"ו בשבט, חג כל כך כיף ומלא באפשרויות, תמיד נחגג אצלנו קצת פחות מידי. השנה החלטתי לנסות לשנות את הדפוס הזה, והקדשנו לט"ו בשבט לא מעט תשומת לב, ממש חגיגה כהלכתה…כלומר, לפי הלכות הבית שלנו, כמעט. לצערי, להספיק גם לתעד את הדברים בבלוג בזמן אמת…זה כבר היה קצת יותר מידי. אז קצת באיחור, עם צאת החג, כמה מפעילויות ט"ו בשבט שהספקנו:

התחלנו כמה שבועות מראש, בהחלפת מגש ההשחלה שלנו (שהיה עדיין באווירת דצמבר, עם חרוזי חג המולד וחרוזים חורפיים), במגש השחלה טבעי:

01-img_20170122_154410

אוסף של חרוזים חומים וירוקים שמחו מאוד את הילדים והובילו לכמה שרשראות נהדרות. היו לי תכנונים ליצור גם עצים ממנקי מקטרות על בסיס מגש ההשחלה הזה, אבל מסתבר, שאי אפשר להספיק הכל.

את הפעילויות השנייה הכנתי כחלק מערכת המסע שלנו לקראת הנסיעה לנופש החורפי:

01-img_20170125_164530

ערכת בצק חדשה! הרגשתי כאילו עברו יובלות מאז הכנתי ערכת בצק. זה כל כך כיף! והכניס אותנו לאטרף של ערכות-בצק-במתנה עליו עוד יסופר כאן. הערכה כוללת בצק חום, בצק ירוק מנצנצ ובצק וורוד מנצנצ. בנוסף יש חותכנים מתאימים (עלים, פרחים ופרפרים), כלי בצק בסיסיים (מערוך ומגוון סכינים), פרחים מחומרים שונים לקישוט ואוסף חרקים וציפורים מהTOOBS שלנו. זה היה להיט בחופשה:

12-img_20170126_151415

והמשיך להיות להיט אחר כך:

1-img_20170204_095657

לראות את אמיתי מגיע לפרצוף המרוכז הזה…זה שווה הכל. באמת:

2-img_20170204_102956

אמנם הצבעים התערבבו מהר מאוד, אבל ערכת הבצק ממשיכה לספק לנו שעות של הנאה. כמיטב המסורת, המשכנו אל עבר הקופסה התחושתית, אבל עצרנו בדרך לניסוי מדעי. קודם כל ארגנו את הכלים:02-img_20170129_123817

התמונה קצת מטושטשת, אבל יש כאן מגש פלסטיק מחולק, שקיות זיפ-לוק (של איקאה! האהבה החדשה שלי. התאהבות מוחלטת), כף, משפך וקערה מלאה בצמר גפן. מוכנים לשלב הבא:

04-img_20170129_124126

שולפים מגוון סוגי שעועית מאוסף שקיות פגי-התוקף שאמי האהובה תרמה לנו (איזה כיף שיש סביבנו אנשים שיודעים בדיוק איך לשמח אותנו, אפילו אם זה נשמע להם ממש ממש מוזר :) והתחלנו למיין ולתאר כל סוג. המשכנו בהתאם לניסוי המוכר שביצענו כולנו איפשהו בין גן טרום חובה לכיתה ד':

05-img_20170129_125208

מילאנו את תחתיות השקית בקצת צמר גפן, הרטבנו אותו ופזרנו שעועיתים, בכל שקית סוג שונה. מהר מהר דאגנו להם לשמש:

12-img_20170129_133407

ועברנו לטפל בשאריות. פינינו את הקופסה התחושתית שלנו משאריות המלח שליוו אותה בימים הקרים של החורף:

07-img_20170129_125750

ומילאנו אותה בשעועית:

08-img_20170129_125914

החלטנו שהשעועית הלבנה פחות מתאימה לנושא, כדי לדמות מראה של אדמה, אז היה לנו פה תרגול נהדר של איתור ומוטוריקה עדינה, ותוצאה ממש יפיפייה:

09-img_20170129_130455

בתוספת מינימלית של אביזרים יפיפיים (הכפות האלו הגיעו אלינו במשלוח הגדול מהדוד סם, ושמרתי עליהן בקנאות מאז. הן כל כך יפות, נעימות ומזמינות):

11-img_20170129_132333

וכצפוי, גם הקופסה הזו הייתה הצלחה בטוחה:

10-img_20170129_131256

אחרון חביב לרשומה זו (כי מסתבר שיהיה לה המשך…), כמתבקש מט"ו בשבט, יצאנו אל הטבע:

13-img_20170130_094046

התחלנו לנהל מעקב מדוקדק יותר אחרי ההתפתחויות בגינה של יעלה. בתחילת החורף יעלה, בשיתוף אבא וסבתא, שתלה מגוון פקעות נהדרות, ועכשיו הנרקיסים משמחים אותה להפליא, עם פרח חדש כמעט כל בוקר…הרחבנו את החקירה שלנו:

5-img_20170207_155327

זיהינו את הפרחים שהתחילו לפרוח סביבנו באמצעות מגדיר הפרחים שלנו, ואז חקרנו יותר לעומק:

3-img_20170207_154650

נעזרנו ב"מגדיר הפרחים של פרופסור פיצפונטבע" הנהדר, ששאלנו מהספרייה כדי לזהות את חלקי הפרח במגוון פרחים שקיבלנו ואספנו:

4-img_20170207_154949

לא נעים להודות, אבל כמה ימי סמי מחלה בבית נתנו לנו שפע של פנאי להתכונן לחג בנחת ובעומק שהתאימו לנו, ואפילו סיפקו לנו חומר לעוד רשומה מאוחרת-לקראת-ט"ו-בשבט. אז אני מאחלת לכולנו רק בריאות איתנה, פריחה וצמיחה, וגם לזכור לקחת את הזמן שלנו, בלי תירוצים, יוצאים מזה דברים נפלאים…

סיפור של חול ושל קרח

%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%97-%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a72

נכון, ט"ו בשבט כבר ממש מעבר לפינה, ובחיי שיש לי כמה דברים נחמדים ממש לשתף, אבל לפני זה, אני ממש חייבת לשתף בחוויות מהיום השלישי והאחרון לחופשת החורף הצפונית שלנו, בעיקר בשל ההמלצה החמה מאוד שמסתתרת בין החוויות שלנו. האטרקציה המרכזית ביום השלישי הייתה בערך הדבר היחיד שתכננו מראש, ברגע ששמענו על המקום המופלא הזה:

31-img_20170128_122552

השותפה שלנו לחופשה גילתה את המקום הזה, וכמובן שאני מיד מיד התלהבתי. מתחם חול. מה אפשר עוד לבקש? נו, טוב, אולי אפשר גם לבקש שהוא יהיה ברמת הגולן, בסופ"ש הכי מושלג של השנה?! אז ביקשנו. וככה יצא. אחרי התארגנות ופרידה מהמלון, שמנו פעמינו לעבר הרמה המושלגת. כבר ביציאה מכפר גלעדי הציצו אלינו פסגות מושלגות מכל עבר, וככל שהתקדמו במעלה הרמה, אחוז הלבן עלה איתנו. אבל, הי, אנחנו פה קודם כל בשביל החול:

24-img_20170128_114019

מתחם "החול יכול" בקיבוץ עין זיוון הוא יוזמה מקסימה של זוג שחלם על חול, והגשים. מדובר באולם סגור, לא מאוד גדול, אבל עמוס להפליא בפעילויות. הפעילות נמשכת שעתיים- נכנסים כקבוצה, מקבלים הסבר קצר על המקום, על הפעילויות המוצעות ועל הכללים, ואז עוברים באופן חופשי בין התחנות השונות. כמו שרואים בתמונה הראשונה, אמיתי גילה את ארגז החול הענק ואת שפע הכלים המוצעים למשחק בו, וכל שנדרשנו לעשות פחות או יותר היה להוציא אותו משם אחרי שעתיים:

27-img_20170128_114604

יעלה, לעומת זאת, לא פספסה אף תחנה בדרך, למשל, שלושה שולחנות למשחק בשלושה סוגים שונים של חול- חול קינטי, בצק קינטי ו…מממ, עוד סוג מגניב שאני לא ממש זוכרת את שמו, אבל הוא אחר ונפלא:

29-img_20170128_121705

פינת יצירה בחול צבעוני:

28-img_20170128_120731

התנסות בצביעת חול (זה היה כיף!!! הבטחתי שננסה את זה בקרוב בבית עם צבע מאכל באבקה, נדווח):

32-img_20170128_123117

משחק בשולחן אור (הרבה יותר שווה מהנסיון שלנו בנושא…וכן, בתמונה זה אמיתי, שממש רגע לפני היציאה עשה בדיקה מהירה לשאר האטרקציות), עם מסך שמציג את היצירות שנוצרות על השולחן:

36-img_20170128_125405

אבל ללא ספק, ה-להיט, מבחינת יעלה, מבחינתי ולכמה דקות אפילו מבחינת אמיתי, היה חדרון קטן, צדדי ומבודד, מלא מלא קסם:

25-img_20170128_114148

חדר חשוך, בתוכו 5 קופסאות עץ עמוקות, כל אחת מוארת בצבע שונה, ומלאה בחול ים רך ונפלא, בצבע תואם לתאורה. כמה נהדר זה??????! וכאילו זה לא מספיק נהדר בפני עצמו, לצד קופסאות העץ, יש עוד פינה:

26-img_20170128_114217

נכון, קשה לראות בתאורה העמומה, אבל זה עדיין יפה…מדובר בקופסאות עץ (עוד קופסאות עץ! כבר הזכרתי שאני אוהבת קופסאות עץ?!) מלאות בהמוני חלקים למשחק דמיוני- פליימוביל, בעלי חיים, רקעים שונים, הרי געש, הרי שלג ועוד ועוד הפתעות. הזמנה מושלמת ליצירת עולמות דמיוניים:

34-img_20170128_124218

וכמה שהחול נעים:

35-img_20170128_124356

בתום השעתיים היינו האחרונים לעזוב את המקום, והפרידה לא הייתה קלה, בכלל:

30-img_20170128_121756

מזל שבחוץ הייתה עוד אטרקציה תחושתית מדהימה:

37-img_20170128_131105

אחרי משימת חילוץ קצרה של הרכב שלנו, התפנינו לכיף קפוא:

38-img_20170128_131635

לאמיתי קפא האף אחרי כמה דקות, יעלה לא הסכימה להיפרד גם הפעם:

39-img_20170128_131705_1

אחרי שאפילו לנו נהיה קצת קר, עשינו דרכנו הביתה, ממש מחו"ל:

40-img_20170128_132930

עם עצירה אחרונה לנשנושים, כלומר, לפרצופים:

41-img_20170128_144513

חזרנו הביתה, מאוד מאוד עייפים, ומאוד מאוד מרוצים. מי היה מאמין, לפעמים חופשות זה דווקא דבר נחמד…

חופשת חורף

%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%a7

נתחיל בווידוי: אני לא אוהבת לצאת לחופשות. השינוי המוחלט בשגרה, כל האי-וודאות הזו, הצורך להחליט, לבחור ולארוז…אם זה היה תלוי בי, כנראה שלא הייתי נוסעת לנופש בחיים. למזלי (ולמזלם של ילדיי, בעיקר), אני לא אחראית על התחום בבית, וכך יצא שלפני שבוע, במזג האוויר הכי מעולה בשנה, יצאנו לחופשה. ברור שבסופו של דבר היה כל כך כיף, שצריך שתי רשומות נפרדות כדי לספר על זה. כצפוי, התחמקתי בכל מאודי מהחלק הפרקטי של ההכנות, על ידי הכנת אינסוף "פעילויות לדרך" לילדים. הרבה יותר כיף מלארוז. הרבה. על רוב הפעילויות יסופר בהמשך, אבל בשביל האווירה, לקחנו איתנו גם קופסת פעילות חורפית:

02-img_20170126_082650

קופסת קרטון עם סוגר מגנטי (כזו שהייתה פעם של משקפי שמש, נדמה לי), שכבת שלג מלבד, ים תלת שכבתי ניתן להסרה (שכבת טול ושתי שכבות לבד), אבנים שקופות ואביזרים מה-TOOB הארקטי שלנו. זה השתלב נהדר בתחנה הראשונה במסע שלנו:

03-img_20170126_130816

תחנת היעד שלנו הייתה קיבוץ כפר גלעדי. אמנם לא נסיעה מאוד רחוקה, אבל בכל זאת צפונה מאיתנו, בחבל ארץ אחר לגמרי משלנו. התלבטנו הרבה איפה כדאי לנו לבלות את השעות שלפני קבלת החדר במלון, עד שנזכרתי בביקורי האחרון (לפני אמ…משהו כמו 13 שנים?) במוזיאון הצילום בתל חי. אמנם קצת הסתבכנו בדרך, אבל כשהגענו, גיליתי שאפשר לסמוך על הזיכרון החווייתי שלי. אחרי נשנושי בוהוריים נכנסנו לאחד מחללי המוזיאון (בדיעבד, לא המרכזי), בו נתקלנו בתערוכת צילומי טבע נהדרים של הצלם רועי גליץ. הילדים שמחו כל כך לפגוש על הקיר מכרים וותיקים, וכל אחד בחר לו פייבוריט להצטלם איתו:

04-img_20170126_130849

הם בחנו בעיון את האמנות:

05-img_20170126_131212

היתרון של מוזיאון קטן ומרוחק בבוקר יום חול הוא השקט, שמאפשר לאמיתי את המרחב שהוא צריך, אחרי סיבוב רצינות אמנותי:

06-img_20170126_131704

המשכנו להסתובב עוד קצת בתערוכות- צילומי הטבע זכו להתעניינות, צילומי ההיסטוריה זכו להתרוצצות, עד שהגענו לתחנה אליה כיוונו- ה"צילומדע". אתר המוזיאון מבטיח "מגוון של התנסויות אישיות המקרבות את הצופה להבנה של מושגי היסוד בצילום". זכרתי את החדר הזה (שהוא לא גדול, כפי שזכרתי), כחוויה אמיתית:

07-img_20170126_134048כל המכשירים נגישים, נוחים להפעלה, ומדגימים בצורה נהדרת ממש עקרונות בסיסיים מעולם הצילום- תאורה, זווית צילום, עומק שדה, צמצם, זום ועוד. אמיתי נהנה לשחק עם האפשרויות השונות, לא בטוחה כמה הפנים את המושגים, אבל יעלה:

08-img_20170126_134103

יעלה הייתה מרותקת, שאלה שאלות, עברה בשמחה ממתקן למתקן והפעילה את כולנו:

09-img_20170126_134540

בילוי נהדר ממש לכל הגילאים. אני יצאתי מהתערוכה עם כמה מחשבות חדשות על עולם הצילום שאני כל כך אוהבת. למרות הקור, עשינו עצירה צילומית קצרה בגן הפסלים, אל מול הפסגה המושלגת השציצה עלינו מלמעלה. לא ממש הצלחתי לצלם אותה, אבל כן את ילד השמש::

10-img_20170126_140933

ואת ילדת האור:

11-img_20170126_140947

הקור הבריח אותנו מהר מהר לאוטו, לנסיעה הקצרצרה עד למלון בכפר גלעדי. קיבלנו את החדר והילדים מיד פנו להרגיש בבית:

12-img_20170126_151415

היום הראשון של החופשה המשיך בבילוי במתקני המלון, ובשינה כמעט מרעננת מספיק לקראת היום השני שלנו. אחרי ארוחת בוקר שמנו פעמינו לכיוון צוק מנרה. התכנון היה לנסוע לחרמון, אך בעקבות מזג האוויר קיבלנו במקום כרטיס כניסה לרכבל:

13-img_20170127_101755

כצפוי, הילדים היו נפעמים מהחוויה. במיוחד אמיתי, שהיה המום לאורך כל הנסיעה:

14-img_20170127_102454

כשהגענו למעלה, הסתבר שעקב הערפל הכל כצפוי) סגור, ואין ממש מה לעשות למעלה, מלבד להתלהב מהרעיון המוצלח של תליית התוכניות ההנדסיות כתמונה על הקיר:

15-img_20170127_103217

כשירדנו למטה, אמיתי ואני נהננו ממזג האוויר החורפי:

16-img_20170127_110806

בזמן שאבא ויעלה היו אמיצים ממש והתגלשו במגלשה ההרים האימתנית:

17-img_20170127_112154

יעלה הייתה, תרתי משמע, בעננים. מכיוון שתוכניות הבוקר שלנו התקצרו להפליא, החלטנו ספונטנית לנסוע לאגמון החולה הסמוך ולשכור "קלאב קאר". שכרנו מכונית יחד עם חברים (סה"כ 2 מבוגרים ו-4 ילדים) ונהננו מטיול נפלא, עם קשת נהדרת שליוותה אותנו לכל אורכו:

18-img_20170127_132441

אפשר למלא רשומה שלמה בתמונות מהטיולון הזה, עם מאות (ויותר) עגורים, עופות מים ועופות שונים, באפלואים וגם נוטריות מתוקות וידידותיות. עליהן לא יכולנו לוותר:

19-img_20170127_132747חזרנו ברגע האחרון כדי להחזיר את ה"קלאב קאר" בזמן, עמוסי חוויות וקפואים מקור. המשכנו לא. צהריים פוטוגנית:

20-img_20170127_143317

ושוב חזרנו להנות מהפעילויות שמציע המלון, ומפינת המשחקים שיצרנו לנו:

23-img_20170128_082553

עד שקרסנו כולנו כדי לאגור כוחות לבוקר הבא:

21-img_20170127_205310

נו, טוב, לנו זה לקח עוד קצת זמן, כי כדי שזו תהיה באמת חופשה, חייבים להקדיש קצת זמן להתקדמות משמעותית בספר:

22-img_20170127_221516על היום השלישי והעמוס ביותר יסופר ברשומה הבאה…בתקווה שהיא תגיע במהרה רבה. מאחלת לכולנו שבוע נפלא ומלא פנאי לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים!

ה-רשימה לגיל 5

%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%aa-5

איכשהו, נהיה פה שבוע מטורף. בעיקר בדברים טובים, אבל בכל זאת, כאלו ששומרים אותי רחוקה מהמחשב. בשבוע שעבר תכננתי לכתוב רשומה על פעילויות החשבון שלנו, שחזרו למדפים אחרי הפסקה קלה. אח"כ נסענו לחופשה קצרה ונהדרת עם מיליון חוויות ותכננתי לספר עליה בשני פוסטים עמוסי תמונות. ואז, פתאום, נהיה ה-31.1, ומחר מתחיל פברואר, ואין ברירה אלא להקדים בתור את רשומת-רשימת מתנות יום ההולדת של יעלה. כן, כן, גם אותי זה מפתיע שזה כבר מגיע, אבל בעוד שבועיים יעלה חוגגת 5. כן, חמש. אין לי מושג איך זה קרה, באמת, אבל זה כבר ממש כאן, וכולם שואלים מה היא רוצה במתנה…אז כמיטב המסורת, הנה הרשימה (יש גם רשימה לגיל 4, וגן ואחת של אמיתי מגיל שנתיים. הרבה מהדברים מהרשימה של השנה שעברה ישמחו אותה גם השנה, למשל הגיטרה שבסוף לא נקנתה או גרסה איכותית יותר של צבעי איפור שמצאנו השנה)- עשר הנבחרות ליומולדת 5. מפאת קוצר הזמן, פחות השקעתי הפעם בעיצוב ובבחירת התמונות, אלא בעיקר בכוונה…בחלק מהמקרים התמונה היא קישור לאתר ממנו נלקחה, ובמקרים אחרים התמונה היא רק לצורך המחשה, ולא מצאתי דגם או קישור נוח ומבטיח לרכישה. כרגיל, התחלתי מרשימה מצומצת של 3 פריטים שיעלה רמזה/ביקשה, ומשם עברתי לשיטה החביבה עליי- רשימה ארוכה של כל הדברים שמעניינים את יעלה, וממנה "גזירת" המתנה המתאימה. כמובן שזו רשימה חלקית ומאוד מותאמת אישית ליעלה, אבל לדעתי רוב המתנות פה ישמחו לא מעט מהחוגגים בני גילה. כמובן שהתבססתי על מה שאין לנו בבית, אחרת היו מככבים פה גם ערכות לגו, פליימוביל ועוד. חדל הקדמה, מתחילים:

  1. מיקרופון מדונה: מתנה ראשונה, ה-חלום הגדול של יעלה:

מיקרופון מדונה.jpg

התשוקה התחילה בעקבות סדנת הצלליות בה השתתפנו בחנוכה, בה יעלה פגשה לראשונה בפלא והתאהבה. מסתבר שזה די תואם גיל, כי גם בן הדוד שלה ביקש בדיוק אותה מתנה לפני שנה:

img_20161220_171235

2. אוהל טיפי: המתנה השנייה התחילה מרעיון שלי, אבל שבתה את דמיונה והפכה מהר מאוד להיות "שלה"- אוהל טיפי לחדר. בעקבות הוצאת מיטת המעבר של אמיתי (הוא עבר לישון במיטת "החבר" של יעלה, שמתגלגלת פנימה בכל בוקר), התפנה לנו מקום בחדר השינה של הילדים, ואנחנו חולמים ליצור שם פינת קריאה מפנקת ונעימה, באוהל שתתפור לנו חברה מוכשרת וטובה. במקרה הזה התמונה היא קישור שמוביל להדרכה ברורה ולא מאוד קשה לתפירת אוהל כזה בעצמך. אם יש לך מכונה…:

%d7%90%d7%95%d7%94%d7%9c-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99

3. "נונה ומחק האוויר": ואם כבר פינת קריאה…זה לא חדש שאנחנו משפחה של תולעי ספרים, וכצפוי, התולעת לא נפלה רחוק מהתפוח…גם יעלה אוהבת מאוד ספרים. לאחרונה היא החלה לבקש "רק ספרים על בנות", כלומר, כאלו שהגיבורה שלהם היא בת, כמוה. אתגר לא פשוט. בזכות הבקשה הזו שלפתי את הספר המופלא "נונה קוראת מחשבות" של אורית גידלי, והוא הפך מיד להיות הספר האהוב ביותר על יעלה. הוא בהחלט מתנה מומלצת לגיל 5, ובמקרה שלנו- ההמלצה היא לספר הבא ב"סדרה". כאן התמונה מובילה לבלוג המופלא של אורית גידלי, ולפרוייקט המדליק (תרתי משמע) שהיא יזמה כשהספר הזה יצא. יעלה הזמינה את הספר יחד עם סימניה יפה:

נונה.jpg

4. דרודלים: בשבועות האחרונים יעלה ואני בילינו שעות ארוכות במשחקי "תופסים קו" (משחק הקופסה), בגרסה למתחילים. חשבתי להוסיף את המשחק לרשימה (למרות שאני לא בטוחה אם הוא בכלל זמין עוד לרכישה), עד שנתקלתי במקרה בגרסה קצת אחרת שלו, יותר משוחררת, יותר יצירתית ויותר קלה. המשחק מסומן לגילאי 6 ומעלה, אבל במילא אני לא אוהבת (ואף פעם לא אהבתי, תעיד אמא שלי הקוראת הנאמנה), לשחק לפי החוקים. לחיצה על התמונה תוביל אתכן להסבר קצר וגם לסרטון הדגמה:

דרודלים.jpg5. ברבי בהריון: בעקבות ריבוי ההריוניות והיולדת בסביבתנו הקרובה (לא בתוך ביתנו, תודה ששאלתן), יעלה מאוד מאוד עסוקה בנושא ההריון והלידה. חשבתי מה יכול לעזור לה לחקור ולהתמודד עם הנושא המורכב הזה (ספרים כבר יש), ונזכרתי בברבי היולדת שהייתה לי בתור ילדה. למיטב זכרוני אצלה הבטן הסתובבה ולא התנתקה. לא מצאתי דגם נורמלי לרכישה בארץ, אבל בעבר ראיתי במקסטוק, אז אני מאמינה שזו לא משימה מידי קשה (פה, למשל, התמונה לגמרי להמחשה):

%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f

6. תחפושת נסיכה/כלה: אמנם לפורים יש לה תוכנית אחרת, אבל בעקבות חברתה הטובה ביותר, היא התחילה לחלום ללבוש במסיבת יום ההולדת שלה תחפושת של נסיכה, שמהר מאוד הפכה לכלה. שילוב של המןו דברים שהיא אוהבת- שמלות, תחפושות וחתונות. נראה לי שזו מתנה שתשמש אותה נאמנה, והסמיכות לפורים הופכת את המשימה לדי קלה (דוגמה אקראית לגמרי מהרשת). בכלל, כמעט כל מה שקשור לתחפושות הוא מתנה מוצלחת לכל מי שחוגג 5:

%d7%9b%d7%9c%d7%94

7. מגדיר "צמחי בר למאכל ולתבלין": כבר המלצתי פה כמה פעמים על סדרת מגדירי הכיס הנהדרת הזו. כבר יש לנו את מגדיר החרקים, פרחי הבר, העצים והציפורים, כולם בשימוש. ללא ספק, המועדף על יעלה הוא מגדיר הפרחים, התחום שהכי מעניין אותם בעולם הטבע. לאחרונה היא התחילה לשאול ולנסות הרבה בתחום הכה פופלרי "ליקוט", אז המגדיר הזה יכול להיות אחלה מתנה:

%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%a8

8. כובע קיץ: ואם כבר אנחנו בענייני יציאה לטבע, אפילו בימים קרירים אלו השמש לפעמים קופחת על ראשה הלבנבן של יעלה, וכובע הקיץ שלה מהשנה שעברה כבר קטן עליה. לצערי, הכובע הזה היה במידה הכי גדולה שקיימת באותה חברה, ועכשיו צריך לחפש לו תחליף הולם. הדרישות- שיהיה מכותנה (זיעה וכו'), כביס (זיעה וכו':), יפה (כי לפחות לילדים שלי יש חוש אופנתי) ומצל. דוגמה אקראית להמחשה (אם כי לא 100% כותנה):

כובע.jpg

9. פאזל ילדי העולם: האמת היא, שאני קצת חלוקה עם עצמי לגבי מקומו של הפאזל הזו ברשימה. כלומר, זו בהחלט מתנה מרשימת המשאלות שלי עבור יעלה, אבל אני לא לגמרי בטוחה שהוא גם ב"עשרת הגדולים" שלה. למרות שהוא בסה"כ משלב שני דברים שהיא אוהבת- פאזל, וילדים ברחבי העולם. אמזון מציע עוד כמה רעיונות נחמדים בתחום הזה, ובאופן כללי אני חושבת שפאזלים הם מתנה נהדרת לגיל 5, וכל מה שעוסק בילדים שחיים את חייהם אחרת הם מתנה נהדרת לגיל 5:

ילדי העולם.jpg

10. ערכות יצירה: בכל זאת, זו יעלה. הכי מהכל, היא אוהבת "לעשות יצירה". המבחר בתחום הזה באמת כל כך כל כך גדול והבחירה מאוד מאוד קשה. בשנה שעברה קיבלנו כמה ערכות נהדרות, כמו ערכת תפירה למתחילים ממש או ערכה ליצירת כלי נגינה. מצא חן בעיני במיוחד הרעיון של ערכות יצירה בהרכבה אישית. חושבים על פרוייקט מתאים לחוגג/ת ומרכיבים ערכה בהתאם. זה בהחלט יכול להיות מבוסס על חומרים זמינים או ממוחזרים, ויכול להיות במגוון גדול של תקציבים. על אותו רעיון אפשר לארגן ככה גם ערכות מדע, עם הוראות והאביזרים הדרושים לניסוי אחד או לסדרה. יעלה, למשל, בטח הייתה שמחה לקבל כזו ערכת כרטיסים (התמונה מפינטרסט, אין לי מקור, אז סליחה):

ערכת יצירה.jpg

זהו, עד כאן הרשימה הלא משלימה, אבל מעוררת ההתרגשות והציפייה. עוד רעיונות שאני אוספת בלי הפסקה אפשר למצוא בלוח הפינטרסט שמלווה אותי כבר תקופה ארוכה "מתנות ליעלה". ומה אתם מביאים במתנה לחגיגת יום הולדת חמש?! הצעות, רעיונות, תמונות וקישורים תמיד יתקבלו בברכה!

ועכשיו הזמן להתחיל לתכנן את החגיגה…מקווה עוד לפני זה לחזור לכאן עם חוויות נהדרות והמון המלצות שאספתי בחופשה.

לעולם בעקבות הספר

%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8

נכון שאמרתי שסיימנו עם המסע הארקטי שלנו ושבנו אל החורף הישראלי החמים והנעים, אבל אז..

בזמן שטיפסתי להחזיר משהו לארון הגבוה בחדר המשחקים, צד את עיני ספר מעניין. לא בדיוק זכרתי את תוכנו לעומק, אז הוצאתי אותו, והופתעתי לגלות איך, כמו תמיד, התגלגל לידי הדבר הנכון בדיוק בזמן הנכון. בבוקר שאחרי, גם יעלה חשבה כמוני:

04-img_20170116_093210

ואמיתי הצטרף אליה לחגיגה:

03-img_20170116_093201

הספר שמצאתי הוא הספר "יונקים ימיים", מתוך סדרת "ספריית פלאי הטבע" המופלאה בפני עצמה. על איך הספר הזה התגלגל לידנו אספר לקראת סוף הרשומה, אבל מצאנו בתוכו הרבה מאוד בעלי חיים נפלאים שכיכבו במסע הארקטי שלנו, אז מיד הרגשנו בבית. בעיקר בזכות האיורים המופלאים:

05-img_20170116_094437

מזל שה-TOOB הארקטי שלנו עוד היה בחוץ, והשתלב מושלם עם הספר, בפעילות מונטסורי קלאסית של התאמת אובייקט לתמונה:

06-img_20170116_094845

האיורים כל כך נהדרים והשילוב עם הדמויות היפות של הTOOB כל כך פוטוגני:

02-img_20170116_095100

תמונה אחרונה חביבה מהסט הזה, מבטיחה:01-img_20170116_094957

היה לנו קשה מאוד להיפרד מהספר. בנוסף להסברים המרתקים ולאיורים הממש ממש מושלמים ומדוייקים, יש בו גם הוראות לקיפולי אוריגמי, לדמויות לבד (felt) ולציור של חלק מהחיות בספר. וגם מילון מושגים, מפות ו…באמת ספר מופלא. כדי לשכנע את הילדים להיפרד, הבטחתי להם שיהיה המשך, ובאותו ערב ניגשתי למשימה:

07-img_20170119_074358

סידרתי לנו בפינת הטבע שלנו את הספר, ולידו מגש-מראה (בעצם מראה נתלית לאמבטיה של איקאה, אבל כבר תקופה היא משמשת אצלנו מגש-מראה) עם כוכבי הספר בתלת מימד. כמה שהם יפים:

08-img_20170119_074406

בהמשך שידרגתי אותם עם אווירה ימית:

09-img_20170119_202930

כמה ימים אחרי זה, אמיתי השתמש במגש עם טוויסט מיוחד משלו. זה התחיל ממתנה נהדרת שהוא קיבל מסבתא- שקית עם שאריות קלקר. כלומר, הדבר האהוב עליו ביותר בעולם, בשלב זה:

11-img_20170120_083942

ראיתי בשקית כמה חתיכות קלקר בצורת תעלות. מכיוון שהיה לנו בוקר זוגי נדיר, יכולתי לכוון למשהו שידעתי שמכוון בדיוק לדברים שהוא אוהב- קלקר, כמה קופסאות/קערות והמון המון גולות:

12-img_20170120_083958

ידעתי שאני הולכת פה על בטוח…תוך כמה שניות הוא נכנס למוד המרוכז שלו, לנקודה הזו שכל הגישה המנוטסורית מכוונת אליה (כן, אני כבר כמה שבועות עובדת על רשומה על הספר של מריה מונטסורי שסיימתי לקרוא, יום יבוא וזה יקרה). השתדלתי כמיטב יכולתי לא להתערב, לא להרוס. מהר מאוד הוא צירף למשחק את מגש יונקי הים:

14-img_20170120_090338

ופשוט בנה לו עולם:

10-IMG_20170120_090724.jpg

קסם. וחוצמזה שהוא בנה לו קסם והיה מאושר, זה גם העסיק אותו משהו כמו שלושת רבעי שעה, שזה ממש נצח במושגים של אמיתי.

בבוקר בו התחיל הסיפור, די מיהרנו לסיים את הפעילות שלנו סביב הספר. למה? כי הספר הזכיר לנו שהרבה זמן לא ביקרנו במקום בו השגנו אותו- בביגודית של ויצו בעפולה. כחלק מאיסוף מעשי האור שלנו לקראת חנוכה, הכנו, כמו שאנחנו עושים כל תקופה, שקית גדולה של בגדים למסירה. אנחנו מתחילים ממיון בארון אחד, ולאט לאט מוסיפים לשקית עוד בגדים מעוד ארונות בבית (של שני הילדים ושני המבוגרים. וגם מצעים ומגבות, כלי בית ועוד). חלק מהדברים אנחנו מעבירים לחברים, בני משפחה או משתתפי קבוצת ה"קחו-תנו" של הקיבוץ, וחלק מהם אנחנו מעבירים, באופן קבוע, לביגודית של ויצו. שם אוספים את הדברים וממיינים. מה שבמצב טוב- עובר למכירה, ומה שבמצב פחות טוב עובר למיחזור. את הדברים הטובים מוכרים במחירי רצפה. מי שצריך-מוזמן לבוא לקנות. והכסף שנאסף? עובר גם הוא לתרומה. אז בכל פעם שאנחנו באים למסור שקית/קופסה לתרומה, אנחנו יוצאים עם שקית חדשה. מלבד בגדי ילדים נהדרים ממש במצב כמעט חדש שאנחנו מוצאים כל פעם (במחירים של 2-20 ש"ח), בביגודית של עפולה יש מדף ספרים ממש ממש משובח. הוא לא גדול, אבל תמיד יש בו מציאות. וגם מאוד נחמד לשהות שם:

2-img_20170116_112018

אמנם מדף הספרים נמצא במעבר, אבל ממש לידו יש כסאות נחמדים, מטבחון עם מתקן מים והמון מתנדבות שתמיד שמחות להציע לילדים משהו לשתות, לאכול או מילה טובה. אחרי בחינה מדוקדקת יצאנו עם שלל גדול- ערימת בגדים קטנה וערימת ספרים גדולה:

3-img_20170117_141820

יש פה ספר קריאה קלאסי אחד ("אני וטלי בארץ הלמה" של אברהם שלונסקי) ועוד 5 ספרי עיון נהדרים לילדים: אחד על ישראל, עם איורים, מפות והסברים, אחד על חרקים לאמיתי, אחד על משחקי אור וצבע ליעלה, אחד על תפירת בגדי בובות שיעלה לא נפרדת ממנו מאז שנקנה ולקינוח- עוד ספר מ"ספריית פלאי הטבע" המשובחה, הפעם על חיות קדמוניות ועל הדרך על הפרה-היסטוריה כולה. גם הוא, כמו הספר שאיתו התחלנו את הרשומה, מלא איורים מופלאים, מידע מרתק באמת והצעות לפעילויות נוספות. אם מישהו נתקל במקרה בעוד ספרים מהסדרה (למשל זה על הצמחים, על החרקים או על הציפורים), נשמח מאוד לשמוע. אחרי בילוי של בערך שעה בביגודית, שכלל נתינה, קריאה, התלבטות, בחירה, החלטה, חרטה, קבלה ועוד שלל דברים חשובים וחינוכיים, יצאנו מאושרים ורעבים, ישר לארוחה (הכי הכי לא בריאה):

1-img_20170116_140618

אני כבר זמן מה משתעשעת ברעיון לכתוב רשומות בסגנון של "יום/שבוע בחיי משפחה בחינוך הביתי", לאור המון שאלות ותהיות שמגיעות אליי לאחרונה, ואיכשהו, בלי להתכוון, הרשומה הזו קצת יצאה כזו…עם הבוקר שהתחיל עם ספר אקראי שעניין אותנו, עבר לפעילות למידה קצרה (שהתגלגלה לפעילות שמלווה אותנו מאז כבר תקופה), נסיעה, ביקור במקום ערכי ומעורר השראה (ומפגש מתנדבות ערכיות ומעוררות השראה, וגם עם הצד הפחות מוכר של העולם הדי-הטרוגני בו ילדי גדלים) וארוחת צהריים קצת שונה. נכון, זה לא יום לגמרי שגרתי שלנו, אבל גם לא כל כך נדיר, ולמרות שהוא יחסית יום "בלי חברה" (בניגוד לרוב ימי השבוע שלנו), עדיין כלל המון מפגשים עם אנשים ומקומות חדשים. מעניין אתכם לקרוא עוד רשומות שמתעסקות קצת יותר בחיי השגרה שלנו?!

וחוצמזה, אני לא יכולה לסיים את הרשומה בלי לאחל ברוכה הבאה לאחיינית החדשה והכל כך כל כך כל כך מתוקה שלי. ומכיוון שזה הבלוג שלי ומותר לי לעשות בו מה שאני רוצה, תכירו את ענבר המדהימה:

16174551_1413340785356713_4444945619017534556_n.jpg

מזל טוב להורים המאושרים, לסבתא ולדודים, וברוכה הבאה!

מורידי הגשם

%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%a9%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%a2-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%94

אחרי שנהננו קצת מהאקזוטיקה של השלג (ועוד לא לגמרי סיימנו, אני מודה. יש בו משהו קסום, בשלג הזה), בשבת הגשם שוב ביקר אצלנו והזכיר לנו שגם לחורף הישראלי יש פלאים משלו להציע לנו. סיבוב מקיף בפינטרסט הוליד שתי פעילויות גשם מלכלכות ונהדרות לבוקר חורפי. בשביל שתי הפעילויות היינו זקוקים לצבע נוזלי, אותו הכנתי מערבוב של צבע מאכל (כחול באבקה ושחור בג'ל) עם מים חמימים. הכנתי צנצנות שקופות וגם שפריצרים (עולים גרושים בביוטי קייר או במקסטוק):

01-img_20170115_112918

התחלנו מפעילות שהיא נטו יצירה. התחלנו מלהדפיס את הדמויות, על בריסטול לבן, לפי ההוראות כאן:

02-img_20170115_113614

וסיפקנו להן כיסוי דוחה רטיבות מוושי טייפ:

03-img_20170115_114119

זה הזמן להתחיל בחלק המלכלך. כיסינו את הרצפה בווילון אמבטיה, הגברנו את החימום, מיקמנו כל בריסטול על משטח עם זווית קלה, והתחלנו להוריד גשם:

05-img_20170115_114423

התחלנו מהצנצנות, בשילוב עם הפיפטות מהרשומה הקודמת (שגם אותם מצאתי במקסטוק, מיד קניתי 2 חבילות גדולות, ומאז לא ראיתי אותן שוב…). כמה כיף לטפטף:

04-img_20170115_114418

נראה לכם שהוא נהנה?! אחר כך עברנו לשפריצרים. זה היה יותר מאתגר עבור אמיתי (גם עניין הפיפטה עוד דורש תרגול, אבל הוא בהחלט הצליח ליצור טפטופים) אבל ממש להיט מבחינת יעלה:

06-img_20170115_114457

ולמה צריך ווילון אמבטיה?

08-img_20170115_115613

השלוליות שהגשם יצר שימשו אותנו להמשך הציור, ולחקור עוד טכניקות ציור מעניינות עם צבעי המים החדשים שיצרנו (אפשר ליצור צבעי מים נהדרים גם ע"י השרייה של טושים יבשים במים למשך לילה ויותר, וכמובן שאפשר לרכוש צבעי מים נוזליים, בעיקר בחו"ל):

09-img_20170115_115707

עד לתוצאה הסופית:

07-img_20170115_115200

הנחנו לייבוש, וכשהגשם היה יבש לחלוטין (אחד המשפטים המשעשעים שיצא לי להקליד…) הורדנו את הוושי טייפ. אנחנו השתמשנו בוושי טייפ קצת חזק מידי, אז הוא קצת קרע את הצללית, ונאלצנו לחזק אותה בטושים. וושי טייפ איכותי וזמן המתנה מספק בין ההדפסה לפעילות אמורים לפתור את זה. בזמן שהציורים שכבו להתייבש, אנחנו ייבשנו קצת את השלוליות שיצרנו וסידרנו את הציוד לפעילות הבאה, גם יצירה, אבל בעיקר מדע:

10-img_20170115_120536

בנוסף לצבעים הנוזליים הכנו כוס שקופה גדולה ומלאה בערך עד 2/3 גובה במים (כל צנצנת/אגרטל שקופים יעשו את העבודה) וקצף גילוח. השתמשנו בקצף הגילוח ליצירת ענן, וגם לתרגול מוטורי נחמד, ככה, על הדרך:

11-img_20170115_120714

בתום המשימה היו לנו שמים תכלכלים (בזכות ווילון האמבטיה, כמובן) וענן גדול ונעים:

12-img_20170115_120757

ועכשיו הגיע הזמן שוב- להוריד גשם!! שוב השתמשנו בפיפטות:

13-img_20170115_120815

בזהירות רבה מטפטים את הגשם על הענן (אפשר להשתמש גם במשפך או אפילו בכפית), לאט לאט הוא מחלחל, ממלא את הענן ואז מתרחש הפלא:

14-img_20170115_120950

השמיים מתמלאים בגשם! עם כל ההפרעות ברקע, התמונה לא מצליחה להעביר עד כמה זה יפה. ומגניב. לאללה! המשכנו להוריד גשם עד שהענן הפך לענן סערה של ממש:

15-img_20170115_121332

ואז, כמו שבדרך כלל קורה כשקצף גילוח מעורב בעניין, הענן הפך מענן מדעי לענן תחושתי:

16-img_20170115_121357

ואם כבר הכל מלוכלך ומלא קצף גילוח, זה הזמן להדליק את הדוד, להכניס את הילדים לתוך המקלחת ולתת להם להמשיך במשחק:

17-img_20170115_122950

אמיתי מהר מאוד ביקש לשחזר את השילוב האהוב עליו, ולצרף לקצף הגילוח חרוזי מים. לשמחתו, הייתי במצברוח זורם:

18-img_20170115_123044

ללא ספק הפעילות התחושתית הכי מלכלכת שיש, ובין האהובות על אמיתי ביותר. לאט לאט זה הפך למרק:

19-img_20170115_123205

המרק הזה העסיק אותם יפה מאוד עד שהיו מספיק מים חמים למקלחת זריזה ולהמשך היום החורפי. נכון, השלג יותר פוטוגני, אבל כיף להקדיש זמן גם לדברים המוכרים, הטריוואליים, היומיומיים שסביבנו, להסתכל עליהם בדרך חדשה ולהכניס קצת קסם גם לימים הכי אפרוריים.

יש עוד רעיונות מוצלחים לפעילויות גשם? אשמח לקישורים, תמונות ושיתופים. בינתיים, המציאות והשמש שהגיחה מעסיקים אותנו כל כך…ותיכף מתחילה אצלנו עונת האירועים הגדולה, עם (טפו-טפו-טפו-חמסה-חמסה-שום-בצל-בלי עין הרע) לידות קרובות, המון ימי הולדת, טו בשבט, יום האהבה ויום המשפחה, והרבה אירועים מתוכננים. ללא ספק התקופה הכי כיפית בשנה!

 

אנשי השלג

%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%92-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%a8%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%a7-3

מכירים את השיר הנהדר הזה, "אנשי הגשם"? אז אין לו שום קשר לרשומה הזאת, אבל אני ממש אוהבת אותו, אז שתהנו גם…ותיזכרו שמשה דץ, פעם פעם, לפני אורנה ולפני שושנה, היה זמר מחונן ממש. למען האמת, היום, עם פרוש השבוע החדש, הפכנו קצת לאנשי גשם (אבל במובן המילולי, לא המטפורי העמוק של השיר), כשחזרנו לחגוג את החורף הארצישראלי שלנו, אבל פה בבלוג, עוד לא סיימנו לחגוג את החורף הארקטי הקיצוני ומעורר ההשראה.

כמו רוב הפעילויות שלנו בזמן האחרון, גם פה הייתה התגלגלות אילתורית נהדרת. הרעיון המקורי שלי היה להכין מגש מוטוריקה עדינה שמשלב שני אלמנטים אהובים מאוד על אמיתי

01-img_20170110_115243

כדורי קלקר (בכלל, קלקר הוא ללא ספק החומר האהוב על אמיתי בשלב זה, והשילוב של החומר האהוב עליו עם הצורה האהובה עליו…קשה להפריד ביניהם, עד כדי כך שהחבילה הזו של כדורי הקלקר הייתה מוחבאת גבוה ועמוק בארון, דבר ממש נדיר אצלנו, פן הוא יעלים אותה) ומלקחי הבמבוק האמריקאיים שלנו. שילבתי את זה עם תבנית ביצים (הפעם כזו בלי סלמונלה אופציונלית, אלא אחת נקייה, מפלסטיק, ממקרר ישן) וצפיתי שהוא יתלהב מ"אנשי השלג" הקטנים. יעלה קלטה מהר מאוד את הפוטנציאל והציעה שנכין אנשי גשם של ממש. איך? "נצבע אותם בצבעי מים". נו, טוב, נצבע:

02-img_20170110_124318

איזו נחת. שניהם נכנסו למשימה בכזו התלהבות, בכזה מרץ ובכזה ריכוז…באמת, רגע אמיתי של נחת. האמת? השילוב בין צבעי מים לקלקר הוא לא אידיאלי, אבל זו הייתה התנסות מעניינת ממש.

03-img_20170110_124910

יעלה בחנה אפשרויות ציור חדשות:

04-img_20170110_125418

וכשנסחפתי עם האסוציאציות שלי וסיפרתי לה על "עמותת אמני הציור בפה או ברגל", סיפור שהלהיב אותה ממש ועורר בה יצר נסיוני. עם הרגל היא הצליחה בצורה מרשימה. הפה היה לה מאתגר יותר:

05-img_20170110_125452

כשסיימנו לצבוע את כל הכדורים (יעלה ואני באופן יסודי, אמיתי באופן חופשי), נתנו להם זמן להתייבש:

09-img_20170110_131248

(מעניין אם מתישהו אצליח לצייר בצבעי מים ולא תצא לי קשת בענן?) ובינתיים העסקנו את עצמנו בפעילות קצת אחרת:

10-img_20170110_131312

סופסוף מצאתי בארון חבילה גדולה של פיפטות שקניתי לפעילויות שלנו ושמרתי במקום כה הגיוני עד כדי כך שלא הצלחתי להיזכר בשום פנים ואופן איפה הוא…אז הן נמצאו, צוותו לכוס המים של צבעי המים ונכנסו לשימוש מיידי:

08-img_20170110_130747

הטבענו כמה מצבעי המים המועדפים עלינו בכמות נאה של מים, והתחלנו לצבוע. מה?! שלג, כמובן:

07-img_20170110_130444

כלומר, מלח גס מקופסת השלג התחושתית שלנו. קרוב מספיק, לא?! זה היה להיט גדול עד שהחלטנו שאנשי השלג שלנו כבר יבשים וניגשנו לשלב הבא בהכנת אנשי השלג- החיבור (כל זוג כדורים חובר באמצעות קיסם וחוזק בטיפה דבק פלסטי. אם מייעדים את אנשי השלג לתזוזה, יש צורך בחיזוק אינטנסיבי יותר, כמו דבק ג'ל או דבק חם):

12-img_20170111_141103

החלק הזה עשה את אמיתי מאושר, אבל באמת:

11-img_20170111_141048

אחר כך הגיע הזמן לקשט. שלפנו את "ארגז כלי העבודה":

14-img_20170111_141459

בארגז הזה מסודרים (באמת שהם מסודרים, אפילו אם זה לא ממש נראה ככה), חומרי היצירה ה"בסיסיים" שלנו. בד"כ אני שולפת חומרים ספציפיים, אבל הפעם, מכיוון שממש לא התכוננתי מראש, הוצאתי את כל הקופסה ונתתי לדמיון שלהם להשתולל:

13-img_20170111_141454

יעלה ניגשה למלאכה ברצינות מאוד מאוד רבה:

15-img_20170111_143301

ואני חייבת להודות, גם אני נהניתי מהמשימה:

16-img_20170111_143306

מה יותר כיף מערימה אקראית של חומרי יצירה? נו, טוב, ייתכן שנסחפתי:

18-img_20170111_152624

ויעלה? יעלה כמו יעלה, לא נחה ולא שקטה עד שהנבחרת שלה הייתה מוכנה:

17-img_20170111_152606

אמיתי המשיך להתעסק בשילוב המופלא של קיסמים וכדורי קל סמי-צבועים,  עם חקירות אקראיות בקופסת ההפתעות, והיה מרוצה לא פחות. אנשי השלג החמודים האלו מקשטים לנו עכשיו את הסלון ועושים לנו אווירה חורפית נהדרת ומתאימה להפליא, למרות השמש שמפציעה ומזכירה לנו שכאן זה לא אלסקה…