סיכום שנה

התחלתי לכתוב את הרשומה הזאת כבר כמה וכמה פעמים. כתבתי ומחקתי, כתבתי ומחקתי. מסתבר שזה לא כל כך פשוט לסכם שנה. תכננתי לסכם את השנה בבלוג, לבחור את המועדפים, את ה"הכי-הכי" שלנו מהשנה שחלפה. התחלתי לדפדף אחורה בבלוג, כדי לסמן את המובחרים, ונסחפתי לדפדוף, ונסחפתי ונסחפתי. הבנתי שאני לא יכולה לבחור. כולם היו בני- כל קופסה תחושתית, כל מגש פעילות, כל יצירה, את כולם אני אוהבת. מפה לשם, נסחפתי להרהורים קצת יותר אישיים על השנה שחלפה.

img_20160131_093909

יחד עם תחילת שנת תשע"ו, התחלתי גם עשור חדש, וגם את השנה השנייה שלנו בחינוך ביתי.

בשנה הזאת קראתי המון. חזרתי לקרוא כמעט כמו פעם, מצאתי את עצמי קוראת שלושה (!) ספרים במקביל. התקדמתי לא רע לקראת השלמת מדפי ספרי החינוך בספריית הקיבוץ. קראתי גם ספרים שמצאתי בבית, ובבתים של חברים וקרובי משפחה, וגם כמה כאלו שאנשים ששמעו שאני מתעניינת העבירו לי. קראתי אפילו כמה ספרים דיגיטליים, זה לא היה פשוט, אבל זה היה מעניין. קראתי גם בלוגים, אתרים, מאמרים. למדתי המון, שיניתי את דרך המחשבה שלי על תחום החינוך, ההורות, האנושיות, שוב ושוב ושוב. אספתי לעצמי המון נקודות מבט חדשות בדרך. כמעט כל מה שחשבתי שידעתי, השתנה במהלך הדרך, וממשיך להשתנות עוד קצת עם כל שורה שאני קוראת. אין לי מטרה סופית במסע הלמידה הזה. אין לי עבודת גמר להגיש, מבחן, או ציון. אין לי מושג מה אני מנסה להשיג, למה אני ממרקרת, מסמנת, מעתיקה, מסכמת. אני פשוט נהנית מהלמידה כמו שלא נהניתי מלמידה כבר הרבה זמן. באחת הקבוצות בהן אני חברה, בנושא חינוך ביתי, אמא מנוסה אחת תיארה את התהליך שלה במשפט נהדר שנחרט לי בראש "גם אני בחינוך ביתי. גם אני לומדת". במטרה לשמור על חדוות הלמידה, הסקרנות, הפליאה וההתלהבות של הילדים, אני מוצאת מחדש גם את אלו שלי.

IMG_20160905_173653.jpg במסע הלמידה הזה עשיתי גם שני קורסים נפלאים השנה. בתחילת השנה הצבתי לי מטרה להתעמק יותר בשיטה שידעתי עליה מעט מאוד "תקשורת מקרבת". ממש כתבתי את המטרה הזאת כחלק מלוח ההשראה שהכנתי לי בתחילת השנה שעברה. כמה שבועות אחר כך הגיעה במקרה לקיר הפייסבוק שלי, מחברה של חברה של חברה, הודעה שנפתח קורס מקיף ביסודות השיטה, במרחק של כמה דקות נסיעה ממני. אני גרה בחור, ככה שלא הרבה דברים קורים פה במרחק כמה דקות נסיעה, אז היה לי ברור שאם זה קרה…אין לי ממש ברירה. הקורס הזה היה לא קל, לא פשוט בכלל. זו הייתה הפעם הראשונה מאז שיעלה נולדה שיצאתי בערב למשהו קבוע. היישום היה (ועודנו) הרבה יותר מורכב מהשיטה הכה פשוטה, אבל כל כך כל כך נהניתי מהלמידה.

IMG_20160819_164311 (2).jpg

כשסיימתי את הקורס הזה, אחרי קצת הפסקה, המשכתי לתרגל את השיטה בליווי מאמנת נפלאה. עוד לא סיימתי את הלמידה שלי, אבל קצת אחר כך התגלגלתי שוב, כמעט במקרה, לעוד קורס שריתק אותי וכששמעתי עליו הרגשתי שנועד במיוחד בשבילי- קורס "חשיבה משחקית", בהנחיית חיים שפיר. גם פה, הנסיעות היו אתגר גדול, אבל זה היה שווה את זה.

מעל הכל, בשנה הזאת למדתי משני המורים הטובים ביותר:

IMG_20160902_094849.jpg

שכל יום מחדש מלמדים אותי שיעורים חשובים (גם אם לעיתים קשים, מתישים, צריכים לחזור על עצמם 250 פעם עד שאני מתחילה להקשיב וכו') על עצמם, על עצמי, על העולם, על הטבע, על אנשים, על מצבים, על הכל.

לשנה החדשה הבאה עלינו לטובה אני מאחלת שתהיה לעצמי, למשפחתי ולכל מי שתומך, מלווה וקורא- עוד שנה כזו, ואפילו יותר. כמיטב הקלישאה, שנה שמלאה קודם כל בבריאות, המון בריאות לכל הסובבים אותנו. שנה של למידה משותפת, סקרנית, מעניינת באמת. שנה של תקשורת אמיתית, רגועה ומקרבת באמת. שנה של כתיבה, של שיתוף, של רעיונות חדשים, שנה של צמיחה גם בבלוג, שנה של קריאה, שנה מלאה בעשייה. שנה מאוד מאוד טובה.

*ולמרות שזו רשומת סיכום השנה, ניפגש עוד פעם לקראת השנה החדשה, עם כל התמונות ועם ההגרלה של הזוכה בבלוגולדת. מוזמנים ומוזמנות להמשיך לשתף ולהשתתף, עם פעילויות שעשיתם בהשראת הבלוג, כל הפרטים כאן. 

בים לבן

%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%aa-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94

בשבת נפרדתי לשלום ממכשיר הטלפון הסלולרי היקר שלי, שטבע באלגנטיות. לשמחתי, את רוב התמונות שהיו על המכשיר הספקתי להעביר למחשב קודם, אבל ממש כמה תמונות אחרונות נעלמו, כנראה, לנצח נצחים. מזל שהעלתי תמונה אחת לפייסבוק, כי אחרת הרשומה הזאת הייתה חסרה מאוד.

כרגיל, כחלק מההכנות שלנו לחג, שברתי את הראש לגבי הקופסה התחושתית שנכין לחג. לפני שנתיים הכנו קופסת חג על בסיס גרגירי תירס (השנה הם כיכבו במגש מזיגה שהראיתי ברשומה הקודמת) ובשנה שעברה הכנו קופסה על בסיס חול ירח צבעוני ומופלא. ומה השנה?! שאלה קשה. אחרי מחשבות רבות רבות נפלא לי האסימון. כותנה:

14355132_10157551026755599_1632967213202350018_n

כרגיל, חיפשתי חומר שיהיה נעים למגע, מעניין ושונה, זמין (או לפחות יחסית קל להשגה) וזול, בהיר (כדי שישתלב טוב עם אביזרי החג האדומים), שאפשר לבצע בו מגוון פעילויות…ושיהיה איכשהו גם קשור לראש השנה. מלח וסוכר נפסלו על בסיס טעימות יתר (וגם על בסיס קשר קלוש לראש השנה, למרות שיכולתי למצוא קשר סביר). באחת הנסיעות הארוכות שלי לאחרונה (זמן לבד באוטו הוא מצרך נדיר ובהחלט הזמן המועדף עליי למחשבות) נהניתי מנוף שדות הכותנה הירוקים-מתחילים להלבין בשוליים ופתאום זה היכה בי- כותנה! הצמח ההו-כה-מופלא הזה, שהוא צמח שעושים ממנו בד (קונספט שלא מפסיק להדהים אותי, לא משנה כמה שנים אני כבר יודעת את העובדה הזאת), הוא יפיפה, הוא נעים, הוא מרתק, הוא מיוחד והוא מלבין בדיוק-בדיוק-בדיוק לראש השנה (טוב, השנה ראש השנה קצת מאוחר, אבל מספיק סמוך). ממש כמו החצב- מסמן את התקרבותו של הסתיו, אבל לפני שהוא מגיע (לקופסת הסתיו דווקא יש לי כבר רעיון מוכן…). אז גיששתי קצת ובררתי מסביב (כי לא נעים פשוט להיכנס לשדה ולקטוף) ושכן יקר הביא לנו שני ענפי כותנה שופעים ויפיפיים. צילמתי אותם, בוודאי שצילמתי, אבל אז…הפלאפון טבע לעולמים. אמיתי התגייס בשמחה רבה למלאכת קטיף הכותנה, שהיא באמת ממש ממש ממש נעימה (ויסלחו לי אותם שחורים מהשיר, שסבלו בשמש הקופחת וריחמנו עליהם לאין קץ. אנחנו קטפנו בהנאה, בצל, לצד כוס קפה קר). בחנו את הפרחים שהיו בשלבים שונים של פתיחה, את העלים, את הענפים עצמם וכמובן- את פקעות הכותנה, עד שמילאנו את הקופסה:

p1010921

השארתי את הקופסה כמו שהיא ליומיים, ונתתי לילדים להרגיש את הכותנה. להפתיע הרבה יעלה לא התלהבה בכלל. אני חושדת שזה בגלל שהיא מאוד עסוקה במשהו אחר כרגע, אבל לא בטוחה. יכול להיות שזה פשוט לא נעים לה (למרות שצמר גפן, שזה בעצם כותנה, רק הרבה יותר נקייה, היא ממש אוהבת) וזה בסדר. אמיתי לעומתה ממש נהנה מהקופסה…כשהיה נראה לי שהוא מיצה, הוספנו פנימה אביזרים מהאוסף שלנו:

p1010922

והקופסה פתוחה לפרשנויות:

P1010914.JPG

(סליחה על הצנזורה, השבוע ביקרו אצלנו חברים חדשים ולא ביקשתי אישור מהאמא לפרסם כזו תמונת פנים…). אמיתי והחבר החדש שיחקו כל כך יפה בקופסה. ערבבו, קרעו, לשו, משכו, החביאו את הפריטים הקטנים וחיפשו אותם, מילאו את הכלים ועוד ועוד. גם כשאין הרבה תמונות, כבר אמרתי כמה זה כיף קופסאות תחושתיות?

וכדי שלא תצא רשומה עם המון המון מילים וכל כך מעט תמונות, עוד מגש זריז ולהיט אמיתי שהכנו השבוע ונלכד בעדשת המצלמה שלי, שחזרה לתפקידה אחרי העדרות ממושכת. יש יתרונות לחיים בלי פלאפון, באמת:

p1010892-001

כל כך יפה ופוטוגני:

p1010895-001

אמיתי נלהב לחלוטין מהקונספט של גולות. זה מדהים אותו, זה נעים לו, זה מסקרן אותו, השבוע כששאלתי אותו (כחלק מההכנות לרשומת סיכום השנה שתעלה פה בשבוע הבא) מה המשחק האהוב עליי, הוא ענה בלי לחשוב פעמיים "גולה". אז גולות. והתאמת צבעים שהוא מאוד אוהב. המשימה הרשמית- להתאים כל תפוח לעץ המתאים.

p1010883-001

אמיתי החליט שאת התפוחים הירוקים מעבירים בכפית הירוקה ואת האדומים באדומה. הוא גם שדרג את העצים:

p1010896-001

ומצא שילובים חדשים ונהדרים בין המגשים:

p1010881-001

בשלב מסויים הוא ויעלה אפילו הלכו מכות על הזכות לשחק בגולות ראשונים…זה כיף שמגשים מצליחים.

בלי לשים לב, אנחנו כבר ממש בישורת האחרונה לפני ראש השנה. יש עדיין המון המון תוכניות בקנה, מקווה שנספיק לפחות את הרוב…מאחלת לכולנו להנות עד מאוד מסופו של השבוע הלפני אחרון של השנה…מזכירה שזו הזדמנות כמעט אחרונות להצטרף להגרלת הבלוגולדת עם תמונות של פעילויות שעשיתם בהשראת הבלוג. התמונות שאני מקבלת כל כך מחממות את הלב ומשמחות!

גדליהו והמיסטוק

%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a7-%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94

בתקופה האחרונה הכתיבה לא כל כך זורמת לי. יש תקופות שזה בא בקלות, ויש תקופות שלא. יש תקופות זה כי אין מה לכתוב, ויש תקופות שזה כי יש יותר מידי ולא יודעים מאיפה להתחיל…אבל גם בתקופות שממש קל לי לכתוב, עדיין קשה לי למצוא שמות קולעים לרשומות שלי. ממש אתגר, לתמצת הכל ב2-3 מילים, שירמזו על תוכן הרשומה, שיהיו מעניינות ומושכות מספיק בשביל להזמין ללחוץ עליהן, אתגר רציני. ברשומה הזו, לראשונה מזה הרבה מאוד זמן, התחלתי מהכותרת. כי כששאלתי את ד"ר גוגל היקרה איך אומרים oobleck בעברית, התשובה המלומדת הייתה "מיסטוק". ולא סתם, אלא על שם גדליהו, והמיסטוק, כמובן. הספר הזה, של ד"ר סוס (בתרגום לאה נאור, שאחראית, כנראה, על המילה הנהדרת הזאת. גם באנגלית, אגב, השם לקוח מכותרת הספר הנ"ל), הוא ללא ספק אחת הקלאסיקות של ילדותי, ומאוד שיעשע אותי לגלות שהוא הוליד מילה אמיתית ומדעית בשפה העברית. ועם גדליהו שמיד התחבר לי לצום גדליה, מיסטוק לראש השנה מצא בהחלט את הכותרת הראויה.

ולמה כל כך התלהבתי? כי המילה "מיסטוק" מתארת בצורה כל כך נהדרת את הדבר הזה שעשעינו, שממש בלתי ניתן לתיאור. זה התחיל כשחיפשתי רעיון חדש לבצק לראש השנה. בשנים הקודמות עשינו בצק תפוחים ובצק דבש, שניהם היו נהדרים ומוצלחים (וניתן למצוא את המתכונים המלאים ברשימת הרשומות לראש השנה), אבל כמו שרציתי לגוון. במהלך החיפושים נתקלתי במתכון הזה, ל- apple oobleck, והחלטתי שאת זה אני רוצה לנסות השנה, למרות שזה לא ממש בצק. אספתי את המרכיבים:

img_20160916_110833

המרכיבים ההכרחיים הם קורנפלור ורסק תפוחים. כל השאר זה בונוס. אנחנו הוספנו צבע מאכל אדום (שמכפיל ויותר את כמויות הלכלוך שזה מייצר) וקינמון. ערבבנו בקערה:

  • חבילה קטנה של קורנפלור (200 ג')
  • 2 צנצנות קטנות של רסק תפוחים ללא סוכר (אפשר לשחק עם הכמויות, עוד צנצנת הייתה מביאה לצורה יותר "נוזלית" ופוטוגנית בעיני, אבל חששתי שהיא תרתיע את יעלה)
  • 1/4 כפית צבע מאכל אדום באבקה
  • 1/4 כפית קינמון

וזה הכל. המיסטוק שלנו מוכן:

img_20160916_104704

אז מה זה בעצם מיסטוק?

כפי שמסבירה לנו וויקי היקרה, במדעית/פיזיקלית מיסטוק הוא נוזל לא-ניוטוני. בפועל, מיסטוק הוא חומר שהוא לא בדיוק נוזל ולא בדיוק מוצק, או יותר נכון, שהוא גם נוזל וגם מוצק, תלוי בתנאים. המיסטוק הוא לא בדיוק בצק משחק קלאסי. אי אפשר ללוש אותו (כי הוא מוצק) או לחתוך בחותכנים (כי הוא נוזל). הכנו כבר כמה פעמים "בצקים" כאלו על בסיס קורנפלור, ובכל פעם התאכזבתי. עכשיו, כשהכנתי את שיעורי הבית מראש, התייחסתי אל המיסטוק בצורה הראויה- ניסוי מדעי תחושתי:

img_20160916_105017

וככזה, הוא באמת פשוט מושלם:

img_20160916_104912

מאוד קשה להעביר את העניין בתמונות. זה נראה כמו כתם שנוזל, אבל כשנוגעים בו הוא לגמרי מוצק. אמיתי מצא דרך מעניינת (ואופיינית להפליא) להמחיש את העסק:

img_20160916_104757

הוא בדק את התחושה על הרגליים, ואז נעמד:

img_20160916_104807

(ואל תתנו למכנסי הפיג'מה של יעלה להטעות אתכם, זה אמיתי…הם בדיוק סיימו משחק ארוך מאוד ב"לקום וללכת לישון" שיעלה אירגנה להם בזמן שאמא חיכתה שהאקמול יעלים לה את המיגרנה). נכון שזה נראה כיף?!?! לאט לאט הוספנו גם כמה אביזרים:

img_20160916_110055

מגש מאפינס ואביזירי ראש השנה קטנים לקישוט. איזה עוגות מפוארות נוצרו שם:

img_20160916_105833

ובשכבות:

img_20160916_110411

גם צלוחיות התפוח הקטנות שרכשתי בסטוקיה אקראית מצאו את מקומן במשחק:

img_20160916_105923

מקלות קינמון ועוד שלל כלי עבודה שימשו נרות והעסיקו את הילדים ברצינות רבה שעה ארוכה:

img_20160916_111748

אחרי פחות או יותר שעתיים של התעסקות (אפשר לראות שהוספנו לחגיגה גם בצק משחק "רגיל", סגול, ששלפנו מהמקרר, כי יעלה כבר נכנסה לעניין וממש רצתה לשחק באביזרי הבצק הקלאסיים) התחלנו לנקות ולסדר. זה היה פשוט משציפיתי. את הפעילות כולה עשינו על ווילון אמבטיה גדול, אבל כמובן שהיו אינסוף פירורים מסביב. בגלל האופי המיוחד של המיסטוק, הוא יחסית ממש קל לניקוי, ובטיאטוא אחד נעלמו כל הפירורים. את הצבע היה קצת יותר קשה להוריד (מזל שאמיתי התעקש להשרות את עצמו 40 דקות נוספות בגיגית/מקלחת ויצא בצבע טבעי), אז אם אתם מעדיפים ניקיון קל- וותרו על הצבע, תתמקדו בריח החגיגי ובפעילות הכל כך כל כך מוצלחת הזאת! המיסטוק קצת מתייבש במהלך העבודה. אפשר להוסיף לו עוד רסק. אני לקראת הסוף עשיתי ניסוי והוספתי לו קצת סבון כלים בריח תפוחים שקיבלתי באיזה מבצע מהסופר. זה הופך אותו ללא-אכיל (קודם הוא היה ממש לא טעים, אבל בהחלט אכיל), ועם מרקם טיפה יותר דביק, אבל מעניין. אולי בהמשך ננסה גם את הכיוון הזה, בלי הרסק. שמרתי אותו בקופסה אטומה במקרר, נאני בטוחה שעוד נחזור אליו.

אפשר ליצור מיסטוקים מעניינים משילוב של כלמיני נוזלים עם קורנפלור- מים, סבונים למיניהם, צבע גואש וכו'. כל נוזל יתן אפקט קצת אחר וייצור חקירה מעניינת אחרת. מה דעתכן על מיסטוק על תקן בצק לחג? אם ניסיתם בבית מוזמנות ומוזמנים לשלוח את התמונות לתחרות הבלוגולדת, כל הפרטים ממש כאן!

 

ראש השנה על מגש

%d7%9e%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94

מרוב שקורים פה דברים מעניינים, אני ממש לא מצליחה להחליט על מה לכתוב. אז אני פשוט לא כותבת. דוחה ודוחה את הפוסטים, והרעיונות מצטברים ומצטברים. הבטחתי לעצמי (ביומן התכנון השנתי המהמם של ענבל גבור) שהשבוע אני מתחילה עם רשומות ראש השנה, כי ההכנות בבית שלנו בהחלט עברו השבוע לאש גבוהה. בדרך כמעט התפתיתי לפרסם במקום שתי רשומות בכלל לא קשורות אבל ממש מעניינות…היום החלטתי להפסיק לוותר לעצמי, אז הנה אנחנו ומגשי ראש השנה שלנו (עד כה)- ממש כאן.

את ההכנות לחג התחלנו בהוצאת "שקית ראש השנה" שלנו מהארון. אחרי שנתיים של חגים שנחגגו ברוב פאר והדר בביתנו הקט, אספנו כמות מרשימה של אביזרים לכל חג. הילדים לא התאפקו ומיד בחנו את כ-ל תוכן השקית:

img_20160911_102312

באופן די אקראי ובהתאם למצב הרוח שלנו, התחלנו במגש יצירה קליל ונחמד- החתמות:

img_20160911_111136

כבר סיפרתי פה כמה פעמים בעבר על חיבתה של יעלה להכנת כרטיסי ברכה…אין לי מושג מאיפה היא קיבלה את זה :). בכל מקרה, החיבה הזו רק הולכת וגוברת, כך שכשהצגתי לה את האביזרים, היא מיד נכנסה לעניין. את סט החותמות הזה קניתי בחנות "אקוורל" בת"א. הוא די קיטשי ולא מ-אוד איכותי, אבל בהחלט עושה את העבודה לפעילות יצירה עם הילדים. בדיו השקעתי, הרשיתי להם להשתמש בדיו היקר והאהוב שלי:

img_20160911_112837

יעלה מיד התחילה לחקור את הדיו, ואמיתי, כמובן, מיד אחריה:

img_20160911_111239

לאט לאט הם התחילו לבחון גם את החותמות עצמן, ואפילו החתימו לא מעט כרטיסים, אבל הדיו היה מסקרן יותר (למרות שהם כבר פגשו אותו כמה וכמה פעמים בעבר):

img_20160911_112915

בסופו של דבר יעלה יצרה קולקציה נאה של כרטיסים ומעטפות תואמות, סידרה הכל יפה יפה על המגש והחזירה אותו למדף שלה, להמשך שימוש בקרוב מאוד…

אחר כך היא ביקשה להרכיב מהאביזרים שבסביבה את המגש השני:

img_20160911_115231

פייר? יצא לה נחמד :) סתם, לא באמת הייתי מופתעת, יש לה רעיונות יותר טובים משלי ב99% מהזמן. היא יצרה לעצמה (ולאמיתי) מגש מיון של שני סמלי חג מרכזיים- תפוחים ורימונים. זו הייתה הזדמנות נחמדה לבדוק למה הם כל כך דומים ובמה בעצם הם שונים- כישורי שפה חשובים ומאתגרים מאוד. אחרי שהיא מיצתה את המגש הנהדר שהיא יצרה, הצעתי את הפרשנות שלי:

img_20160913_082400

את צורות הקלקר האלו קניתי (כנראה במקסטוק) לפני שנה או שנתיים והן חיכו לתורן. השנה ידעתי מיד מה אני הולכת לעשות איתן- מגש נעיצה. אחד החביבים על אמיתי:

img_20160913_082408

יעלה התלהבה לא פחות:

img_20160913_082527

זה העסיק אותם המון זמן (ואל תשאלו על המגפיים…):

img_20160913_082628

והם נהנו להציג שוב ושוב בגאווה את העוגוגת שהם יצרו (ואפו בתנור, וקיררו, והגישו, ועוד):

img_20160913_084545

אמיתי ממשיך לחזור למגש הזה בכל הזדמנות:

img_20160914_071740

לשפר את כישוריו, ביצועיו ודיוקו במשימה, וגם למצוא רעיונות חדשים:

img_20160914_072445

עכשיו בהצצות, עוד כמה מגשים שהכנתי (בזמן חופשי נדיר), לפני שעברו את ביקורת השופטים המחמירים. הראשון- מגש מזיגת "דבש". זה התחיל מהקנקן (פלסטיק!) המשגע הזה שמצאתי בביקורי האחרון במקסטוק:

img_20160914_115029

ידעתי שזה יהיה מושלם למגש מזיגה, שבדיוק התחיל לעניין את אמיתי, ומעולם לא הפסיק לעניין את יעלה. מקופסת החומרים התחושתיים שלנו בחרתי בגרעיני תירס לדמות דבש, הוספתי עוד כמה אביזרים:

img_20160914_114726

ויצא מגש ממש יפיפה:

img_20160914_120250

בהמשך לפעילות החותמות, ארגנתי מחדש את מגש הכרטיסים שלנו, שיתאים לעונה:

img_20160914_125904

קצת באווירה יותר לימודית- מגש מספרים של תפוחים ודבורים (איכשהו, כשמסדרים את זה ככה, חשבון נראה ממש כיף):

img_20160914_130329

תראו כמה חמודות הדבורים האלה, התאהבתי:

img_20160914_125929

המגש/פעילות האחרון שהכנתי הוא ללא ספק האהוב עליי ביותר:

img_20160914_124047

טוב, די קשה להבין מהתמונות מה זה, לפחות בשלב זה…בהשראת רעיון מקסים שמצאתי בפינטרסט, זו ערכה לתפירת כרית תפוח מנייר. יעלה חזק בעניין לימוד תפירה, ועשינו כבר כמה וכמה פעילויות בנושא, אין לי ספק שהיא תאהב את זה. הבסיס הוא פשוט שני תפוחים שגזרתי (בעקמומיות רבה, אם כי פחות ממה שנראה בתמונה) משקית נייר חומה:

img_20160914_124117

הוספתי מחט, חוט צמר אדום, צמר גפן למילוי, עלה מנייר וטושטושים לקישוט, והרי, ערכת יצירה מושלמת.

כבר ציינתי כמה אני אוהבת להכין מגשים?! כן, כן, אין ספק שלפעמים הילדים הם רק תירוץ. לא הרגשתי כמה התגעגעתי לחגים (לפחות לחלק הזה של החגים) כשהם לא היו כאן..אני מקווה שלפחות הם נהנים קצת בדרך. מה קורה אצלכם? התחלתם להתכונן לראש השנה? מה בתוכנית? מזכירה שאפשר למצוא עוד רעיונות בעמוד "ראש השנה" בתפריט החגים של הבלוג, וכמובן לשתף את הפעילויות שלכם בהשראת הבלוג בתחרות הבלוגולדת.

מאחלת לכולנו המשך שבוע נעים ורגוע, מלא תפוחים, רימונים, דגיגים ודבש, המון דבש!

משחקי צבעים

%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99-%d7%a6%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d

בזמן האחרון אמיתי מאוד עסוק בנושא הצבעים, אז כמובן שאנחנו איתו, מתעסקים במה שמעניין אותו. או לפחות מנסים…אני מודה שעם אמיתי זה אתגר לא פשוט, גם בגלל הגיל ועוד יותר בגלל הטמפרמנט האקטיבי שלו, אבל בהחלט הצלחנו לעשות יחד כמה דברים ממש ממש נחמדים.

פעילויות הצבעים שלנו היו הזדמנות נהדרת להשתמש בשני משחקי עץ נהדרים שאני ממש ממש אוהבת, לצלם אותם יפה יפה ולהשוויץ להמליץ עליהם בחום רב. שניהם כבר הוזכרו פה בעבר, אבל לא זכו למקום הראוי להם, כי אנחנו באמת משתמשים בהם המון, למגוון שימושים גדול. אלו משחקים שהם לא ממש "אביזרי מונטסורי" קלאסיים, אבל בהחלט שואבים השראה. מגש הצבעים הראשון שהכנו מבוסס על המשחק "מיין וספור בקערות":

img_20160728_110305

מתוך המשחק בחרנו קערות עץ נהדרות בשלושת צבעי היסוד וסידרנו על מגש. בצלוחית עץ נייטרלית אספנו חפצים מעניינים במיוחד, בצבעים המתאימים:

img_20160728_110308

הרעיון היה למצוא אביזרים מגוונים ככל האפשר- בחומר, בגודל, בצורה, במרקם. נראה לי שהצלחנו יפה באתגר, ואמיתי בהחלט התאתגר:

img_20160802_090323

ככה המגש נראה בתום מיון קפדני:

img_20160728_110228

אמיתי חזר למשימה שוב ושוב במהלך תקופה של בערך שלושה שבועות, בסיטואציות שונות:

img_20160801_110242

לפעמים הוא גם מצא לו שימושים אחרים:

img_20160801_110931

למרות ההצלחה של המגש הזה, אין לי ספק שבפעם הבאה צריך להתחיל עם כמות קטנה יותר של פריטים למיון. מעבר לזה- מגש מנצח לחלוטין. קל וזריז להכנה (כמובן שחומרי הבסיס יכולים להשתנות על בסיס מה שיש בבית) ומספק המון תעסוקה וגם עובד על מגוון כישורים חשובים.

המשחק השני שבו השתמשנו לענייני הצבעים שלנו הוא משחק הגלילים המופלא שהזמנתי לאמיתי ליום ההולדת. התיאור שלו באתר כל כך לא עושה עימו חסד. זה משחק פשוט מופלא, באמת. הוא יפיפה ומהפנט, הוא נעים למגע, הוא מזמן אינספור אפשרויות משחק…ללא ספק הרכישה מספר 1 בתחום המשחקים שלנו לשנת תשע"ו (תיכף, תיכף סיכומי שנה):

img_20160728_102422

לפחות התמונות באתר יותר מחמיאות מצילומי השטח שלי. אמיתי מאוד נהנה לחקור אותו ככה, כמו שהוא:

img_20160815_112817

וגם חברים במגוון גילאים מוצאים בו שלל הזדמנויות משחק וחקירה:

img_20160815_112558

אמיתי שילב יפה את שני המשחקים יחד, וניסה למצוא התאמות צבעים:

img_20160728_101702

הרעיון שלו, בשילוב עם עוד אחד מהתקפי-הסדר-בחדר-המשחקים שלי, הולידו עוד מגש צבעים. את פאזל הצבעים הזה רכשתי מזמן מזמן באחת הסטוקיות. לא מציאה גדולה בתור פאזל, ואפילו לא בתור פאזל התאמה, אבל בהחלט מתאים למשחקי מיון שכאלו, ואמיתי מאוד בעניין של התאמה, אז שילבתי:

img_20160905_081834

זה התגלה כלהיט גדול, ואמיתי אכן התעסק בהרכבת הפאזלונים לא מעט. אחרי כמה סבבים כאלו (כל אחד בזמן אחר) של הרכבה והתאמה, הוספנו יחד למשחק עוד אלמנט:

img_20160905_082507

מקופסת כלי התחבורה האהובה והגדושה שלנו, הוצאנו מכוניות קטנות בדיוק בצבעים המתאימים והוספנו למשימה. זה מאוד שיעשע את אמיתי וגם את יעלה, לכמה וכמה סבבים נוספים. הם עשו כל מיני ניסויים, למשל חניה:

img_20160905_082732

והיו מאוד מרוצים. המגש הזה הוצג בגאווה לכל מי שנכנס הביתה.

הפעילות הבאה לא כוללת משחקים יוקרתיים, אבל כן המלצה על ספר שיעלה הביאה (בפעם השנייה) מהספרייה:

img_20160905_095640

היא כל כך התחברה לספר. עברו כמה חודשים טובים מאז שהיא בחרה בו לראשונה, ולדעתי המניעים שלה השתנו מאוד, אבל היא עדיין מאוד מאוד נהנית ממנו. ספר חמוד על האפשרות לתקן את מה שנהרס או שהרסנו, אפשרות שלא תמיד היא כל כך פשוטה…גם יעלה זכתה לכמה פעילויות סביב הספר הזה, אבל כשיעלה ביקשה ממני להקריא לה אותו כמה פעמים בזמן המשחק שלנו בבוקר הסברתי לה שאנחנו חייבות למצוא משהו שיעסיק את אמיתי (בדיעבד, הוא היה בדרך להיות חולה ולכן התקשה להעסיק את עצמו, דבר שבדרך כלל הוא עושה נהדר). גייסתי אותה לעזרה ומהר מהר הכנו את המגש הבא:

img_20160905_095605

מגש קאפקייק ממתכת, בכל שקע עטרת לבנה. אחת מלאה בכפתורים צבעוניים (לפחות ככה זה היה בהתחלה) ובכל השאר- רק מדבקה אחת עגולה. המשימה, כמובן, להכין עוגיות כפתורים מונוכרומטיות:

img_20160905_095657

אמיתי מאוד נהנה מהמשחק בכפתורים, מהמיון וממציאת אפשרויות משחק חדשות. הוא עבד קשה במיוחד על המוטוריקה העדינה שלו:

img_20160905_120500

הכפפות הן אתגר שהוא הוסיף לגמרי לבד…יש לאמיתי לא מעט עניינים תחושתיים, בין היתר הוא מאוד מאוד אוהב ללבוש מרקמים מסויימים. הייתה תקופה שזה היה בגד ים, עכשיו אלו כפפות גומי שכאלה. מה שעושה לו טוב :) לי זה אתגר מעניין, למצוא כל פעם מה בדיוק הוא מחפש עכשיו.

פעילות אחרונה בינתיים בנושא הצבעים, הכי practical life שיש- אמיתי נלהב לחלוטין לגבי- מיון כביסה! בחיי שהוא התנדב למשימה. חופר עמוק עמוק בתוך הסל (כמה פעמים הוא כבר נפל פנימה):

img_20160906_073236

מסדר ערימות יפות:

img_20160906_073228

מפנה לו את הדרך ומכניס למכונה את הערימה הכי גדולה:

img_20160906_073822

יעילות כפולה- זה גם מעסיק אותו בזמן שאני מתארגנת במקלחת בבוקר וגם חוסך לי עוד שני שלבים של התעסקות בכביסה. לגמרי הצלחה, ואפילו לא מתוכננת.

איך אני אוהבת פעילויות כאלו, שמתגלגלות מעצמן. כאלו שמתחילות מהתעניינות כמעט מקרית של הילד, זורמות לרעיונות זמינים, קלילים וכיפיים, יוצרות מגשים יפים, משחקים מהנים, תעסוקה להרבה זמן ועל הדרך גם למידה שמתאימה לו בדיוק. לרגע הרגשתי קצת דידקטית מידי, אבל באמת שלא התחלתי עם כוונה ללמד, ולא לימדתי בכלל. כמובן שתוך כדי משחק השתמשנו המון בשמות הצבעים (מן הסתם הם עוד בכלל לא המטרה פה, אנחנו בשלב של התאמה ומיון), במושגים של מיון, כמות, השוואה ועוד, אבל…בכלל לא הרגשנו!

ממש עוד רגע מסתיים לו עוד שבוע, ואנחנו מפנים את כל המדפים, כמעט כל החומרים כבר מוכנים- חגי תשרי…הנה אנחנו באים! בינתיים מוזמנים להתכונן עם רעיונות משנים קודמות, בריכוז רשומות ראש השנה ובריכוז רשומות הסתיו.

איך אתם משחקים בצבעים?! אשמח מאוד לראות רעיונות בהשראת הבלוג ורעיונות נוספים במסגרת הגרלת הבלוגולדת של הבלוג- כאן כל הפרטים. מאחלת לכולנו סוף שבוע צבעוני ומהנה של קיץ ושגרה רגע לפני ששניהם נעלמים.

קיץ תחושתי

חרוזי מים- מרעננים ומשודרגים

הבטחתי פעילות שישית שתצטרף לרשימת חמש פעילויות המים הזריזות והמנצחות שברשומה הקודמת, והנה אני מקיימת! כבר הזכרתי פה בעבר את הקסם הקרוי "חרוזי מים", למשל כשהכנו להם גרסה אכילה (כמה אמיתי גדל מאז!), או בקופסה הקיצית שלנו, שהשתלבה בחוף הים שהכנו. הפעם החלטתי שאמיתי כבר מספיק גדול כדי להיחשף לפלא במלוא הדרו, בלי נושא, בלי מטרה צדדית- פשוט משחק מים משגע:

IMG_20160827_114607

הכנו כמות נכבדה מאוד של חרוזי מים. יש כאן משהו כמו 4 שקיות קטנטנות ומונוכרומטיות מחנות השקל עליה סיפרתי בעבר ועוד שקית אחת די גדולה ומאוד צבעונית שקיבלנו במתנה. גם שכבר יודעים למה לצפות, זה לא פחות מגניב:

IMG_20160827_114901

אמיתי חזק מאוד בשלב ה"scoop&transfer", כפי שהפעילות מכונה במונטסורי, והוא מיד דרש כפות וכלים שיאפשרו לו למלא את מבוקשו בלי למלא את הבית כולו בחרוזי מים (טוב, החלק השני הוא דרישה שלי…חרוזי מים הם פעילות מקלחת נהדרת, ככה הם לא מתלכלכים כשהם מתפזרים ואני קרובה יותר למזגן). זה העסיק אותו מ-ל-א זמן, עד שיעלה התפנתה מעיסוקיה והצטרפה לחגיגה:

IMG_20160827_115912

היא מיד הראתה לו כמה כיף למעוך אותם לגמרי, והוא בהחלט הסכים איתה. בעוד היא ממשיכה למעוך הוא המשיך לחפש דרכים חדשות לחקור. כרגיל, הוא היה צריך לחוש את הקופסה התחושתית עם כל הגוף:

IMG_20160827_122751

תוך כדי משחק, יעלה (ואבא) גילתה אפקט אור מגניב במיוחד:

IMG_20160827_122054

וגילינו מה קורה כשמטביעים את החרוזים במים:

IMG_20160827_123746

אמיתי המשיך לחקור את עניין ההעברה והמזיגה של החרוזים, ובעזרת מכונת גלידת-הקצף הנהדרת שלנו (לא מאמינה שלא המלצתי עליה ברשומת המתנות לגיל שנתיים, לגמרי מומלצת- כזאת, קישור אקראי, לא המלצה לרכישה מחנות ספציפית כי אנחנו קיבלנו אותה במתנה) הוא הכין מרק:

IMG_20160827_122226

זה היה כל כך יפה, וכל כך שימח אותו, שמיד נזכרתי ברעיון שראיתי בפינטרסט והצעתי לילדים להוסיף קצת לכלוך למשחק. יעלה ביקשה להמשיך עוד קצת את המשחק כפי שהוא, ובהמשך ביקשה לחזור לרעיון המלכלך, אז חזרנו:

IMG_20160827_170027

הוספנו לקופסה הנהדרת שלנו קצף גילוח! שילוב של שני חומרים תחושתיים מופלאים חייב (טוב, לא חייב, אבל בסיכוי גבוה) ליצור חומר תחושתי חדש ומופלא. השתמשנו בקצף גילוח זול, ממש ממש זול, שקניתי למטרות של משחק תחושתי. כמו שהבטיחה הגברת פינטרסט, זה לגמרי עבד:

IMG_20160827_170244

פחות פוטוגני אמנם, אבל אפילו יותר נעים. וגם הרבה יותר מריח. אם זה טוב או רע זה כבר עניין לדיון…אמיתי מיד שדרג את המרק:

IMG_20160827_170650

ויעלה ביקשה להוסיף עוד קצף:

IMG_20160827_170500

שניהם התמכרו לתחושה:

IMG_20160827_170742

אמיתי הציע להכין עוגה, ויעלה התקנאה ורצתה גם היא כלי להעברה. שילבנו את הרצונות:

IMG_20160827_171216

והכנו עוגות אישיות, נעימות, ריחניות ולא ממש יפות:

IMG_20160827_171324

כמובן שגם כאן אמיתי לא וויתר על בדיקת full body:

IMG_20160827_171425

בסופו של דבר, כששניהם היו לגמרי מלאים בקצף גילוח, אבא שלהם שאל אותם אם הם יודעים מה "אמורים" לעשות עם קצף גילוח. הם לא ידעו, אז הוא הדגים:

IMG_20160827_171703

את החרוזים עם קצף הגילוח שמרנו בקופסה עד למחרת, ואז שיחקנו בהם שוב. בסוף המשחק השני שטפתי אותם היטב וסיננתי חזרה לקופסה (הריח נשאר, בינתיים) והקופסה ממשיכה להנעים ולקרר ולסקרן ולחקרן. לגמרי ה-פעילות התחושתית המומלצת לימים קרירים עבור ילדים שכבר לא טועמים כל דבר שהם רואים.

איך אתם העברתם את סוף השבוע החמים?! אמנם סימני הסתיו כבר מסביב, אבל צפויים לנו לפחות עוד כמה שבועות חמים…עוד רעיונות לפעילויות מקררות תמיד יתקבלו במאור פנים! ואם אתם מנסים את זה בבית…מזכירה שאתם מוזמנים להצטרף להגרלת הבלוגולדת! כל הפרטים- ממש כאן. ואם התחלתם להערך קדימה, בתפריט החגים והעונות תוכלו למצוא אוסף רשומות בנושא ראש השנה ואוסף נוסף בנושא סתיו. מוזמנים!

מים מים מים מים מים

חמש פעילויות מים להפגת החום

איך עבר עליכם האחד בספטמבר? יום מלא התרגשות ואמוציות לכולם, אפילו לנו…ואני פה בכלל הבטחתי מסיבלוג וחגיגות והמון הפתעות, אבל בין לבין קורים החיים. ובסופו של דבר, זאת המטרה המרכזית של הבלוג הזה- החיים. נקודות תחושתיות, כיפיות, מלכלכות ומשמחות של החיים שלנו. ובימים אלו של סוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, החיים שלנו סובבים סביב מים. עשינו כל כך הרבה פעילויות מים נחמדות בימים האחרונים, שאני לא בטוחה שזה הגיוני להכניס את כולן ברשומה אחת…אבל נתחיל, נראה לאן נגיע…מספרתי אותן, כדי להצליח לעקוב:

  1. צף/שוקע- הפעילות הראשונה היא פעילות קלאסית וקלילה, שכבר עשינו בגרסאות שונות כמה פעמים בעבר ותמיד היה להיט- גיגית ניסוי! אף פעם לא נמאס ותמיד מפתיע לגלות מה צף ומה שוקע. אספנו כמה אביזרי ניסוי:

IMG_20160826_112121

מילאנו את הגיגיות והתחלנו להנות:

IMG_20160826_112622

אמיתי בעיקר השתעשע מעניין השקיעה, וזרק שוב ושוב חתיכות פלסטלינה למים, בתקווה לשנות את התוצאה. בדקנו אם גודל הגיגית וכמות המים משנה:

IMG_20160826_113229

לציון הצלחת הניסוי אפילו זכיתי לתמונת פוסטר, קצת מטושטשת, אבל מושלמת:

IMG_20160826_113638

2. משטח התעמלות רטוב: גם את הגיגיות בחוץ אנחנו משתדלים לגוון מידי פעם. יעלה הציעה לעשות "מזרון אולימפי" רטוב. אני חושבת שזה שילוב של הפעילות שהייתה במפגש היוגה הקיצי האחרון שלנו, שם החלקנו על יריעת ניילון רטובה, ותרגולי האולימפיאדה הבלתי פוסקים שלה. באמצעים העומדים לרשותינו יצא די מדליק:

IMG_20160831_110106

אמיתי בחן את העניין בזהירות קצת זמן לפני שהצטרף:

IMG_20160831_110215

יעלה התעייפה מכל הפעילות האולימפית (אני חייבת להודות שהאימונים הבלתי פוסקים שלה הביאו אותה בינתיים לרמה לא רעה בכלל…) ונשכבה לנוח:

IMG_20160831_111608

3. רחיצת מכוניות: בעוד אמיתי עבד קשה, ופצח בעוד פעילות מים אהובה במיוחד- מפעל רחיצת כלי תחבורה:

IMG_20160831_111250

אין ספק שבימים מאובקים אלו, כל ניקוי מתקבל בברכה. אפילו הבימבה הפצועה והחבוטה נראת יותר טוב כשהיא רטובה. אמרו חכמינו בצה"ל- "רטוב זה נקי":

IMG_20160831_1116034. פרוזן– האמת היא, שהסרט הזה לא תפס בביתנו. בכלל, יעלה רחוקה עדיין מעולם סרטי דיסני…חמש הדקות הראשונות של הסרט הזה הספיקו לה ומאז היא לא מוכנה לשמוע על אנה ואלזה. ניצלתי. אבל בענייני קרח…בענייני קרח אנחנו חזקים. את הפעילות הזאת, היחידה מהרשימה, תכננתי הרבה זמן מראש, אפילו "הכינותי מראש":

IMG_20160830_094042

בתבניות הקרח הקיציות שלנו (נדמה לי שכבר ציינתי את ההתמכרות ה"קלה" שלי לתבניות קרח יפות, לא?!) הקפאתי מים במגוון צבעים (צבעי מאכל ו/או פטל). ברגע האמת שלפנו את הקרח הצבעוני מהתבניות:

IMG_20160830_094305

זה היה כל כך יפה, שגם אם הילדים לא היו נוגעים בזה, ואפילו לא מסתכלים, בעיני זה לגמרי היה שווה את זה…אבל דווקא הסתקרנו:

IMG_20160830_094435

ומצאו כל מיני דברים מעניינים לעשות עם הקרח, כמו למשל, לטפטף אותו על השיער:

IMG_20160830_094522

או, כמובן, לטעום אותו:

IMG_20160830_094529

בתמונה אפשר לראות את שולחן המים (/חול/תחושתי) החדש שלנו שנחנך בפעילות הזאת. מהר מאוד הילדים השיטו את הקרח במים ונהננו מהקור, מהחלקלקות ומהצבע עד שהוא נמס. כמובן שזה לא לקח הרבה זמן, בימים מהבילים אלו. ושוב מהר מאוד ניצלנו את השאריות לפעילות הבאה…

5. שטיפת כלים: כשרק נחשפתי לרעיון הזה של המונטסורי, ה- practical life, לא ממש הבנתי עד הסוף את הקטע. בעצם נותנים לילדים את כל הפעילויות שאנחנו שונאים כמבוגרים, וגורמים להם להנות מהן. לטאטא? כביסה ידנית? תליית כביסה? הכנת חטיפים? הם יעשו הכל ואפילו יהנו מזה. אחרי תקופה די ארוכה בעסק, מסתבר שזה פשוט עובד. לרוב, כשזה נוגע ל"חיים מעשיים", אני פחות מתחברת למגשים המתוכננים והמנותקים מהקשרם. איכשהו, תמיד יש לנו הזדמנות לעשות את הדברים האלו בחיים האמיתיים…אז כשהקרח נמס, הצעתי לילדים לשטוף את תבניות הקרח שנצבעו. הוספנו לשולחן המים סקוצ'ים חדשים ונקיים והם היו בעננים. הוספנו לשניים מהתאים גם סבון כלים (מקציף במיוחד) ולאושר באמת לא היה גבול:

IMG_20160830_095328

אז הגענו לחמש פעילויות מים קלילות וכיפיות במיוחד, לימים החמים שעוד לפנינו. אמנם זה כבר לא חופש גדול, אבל פעילויות קלילות שכאלו נהדרות גם לאחה"צ או לחלון זמן קצר בסוף השבוע…יש גם פעילות שישית, אבל היא הייתה כל כך פוטוגונית, והרשומה גם ככה כל כך ארוכה, שכנראה שהיא תזכה לרשומה משל עצמה…בינתיים מאחלת לכולנו שנת לימודים מוצלחת, מהנה, מלאת סקרנות, חדוות למידה ויצירה, באשר נהיה!

כבר שנתיים

יומולדת שנתיים

השבוע האחרון של אוגוסט הוא לכאורה שבוע ככל השבועות עבור משפחות החינוך הביתי, אבל בעצם…רק לכאורה. נכון, אנחנו לא מתחילים מסגרת חדשה, וגם לא חוזרים למסגרת ישנה אחרי חופשה ארוכה, אבל בכל זאת, האווירה משתנה. באוויר מתחילים סימנים של שנה חדשה:

IMG_20160826_104107

לרגל הסימנים האלו התחדשנו בלוח שנה שבועי עליו נתכנן מראש אירועים חשובים בשבוע הבא עלינו לטובה. תכננתי להכין לנו מגנטים יפים וחמודים לאירועים קבועים, אבל עד שזה יקרה, אנחנו מסתפקים באיורים, ובכן, מכוערים. בשבוע האחרון של אוגוסט גם משפחות החינוך הביתי נערכות מחדש- מי מהמשפחות נשארת? מי עוברת? מי מצטרף למסגרת? לאיזה חוגים נצטרף? מתי יהיו המפגשים הקבועים? איפה? ועוד ועוד.

בינתיים אנחנו ממשיכים עם המסגרות שהתחילו להתארגן לנו בשנה שעברה- חוג יוגה נהדר עליו קצת סיפרתי, בשעות הבוקר, עם אוסף משובח של ילדים בגילאי 3-5, על הוריהם ואחיהם. אחרי החוג אנחנו ממשיכים יחד למפגש חברתי, ולקראת סוף השנה שעברה סופסוף הצליחה להתגבש לה יופי של קבוצה…חוג היוגה היה יוזמה מבחוץ, שהצטרפנו אליה בהססנות קלה, לאור נסיונות קודמים ולא מוצלחים של יעלה עם חוגי תנועה (למרות, שכמובן, היא ביקשה). לעומת זאת, חוג הקרמיקה היה ממש יוזמה שלה. לשמחתנו, יש לנו דודה-שכנה עם סטודיו לקרמיקה, ויעלה ממש ביקשה להגיע אליה באופן קבוע:

IMG_20160802_095957

צרפנו עוד כמה משפחות, ושוב, חוג בשעות הבוקר, מותאם בדיוק למידותינו:

IMG_20160802_104318

ועוד בוקר בשבוע הילדים מבלים אצל הבייביסיטר החביבה עליהם ו…איכשהו מסתמן שגם לנו מתחילה שנה עמוסה, עם לו"ז שבועי וגם עם מספיק (?) זמן לזרימה, לטיולים, למשחק וללמידה.

עבורי, זו השנה השלישית, ההכנות לשנה החדשה מתחילות בשבוע האחרון של אוגוסט עם "פרוייקט היומן השמח", שהתחלתי באוגוסט לפני שנתיים (כלומר, זו השנה השלישית של הפרוייקט). עם כל חיבתי (העזה) לקידמה ולטכנולוגיה, עוד לא הצלחתי לוותר על יומני הנייר של פעם, אלו שאני כל כך אוהבת עוד מימי בית הספר. השנה התחדשתי לי ביומן ענק ומפנק במיוחד של ענבל גבור ואת סוף השבוע הקדשתי להכנתו לקראת החניכה הרשמית, שמתחילה, כמובן, ממש היום. עוד קודם לכן סידרתי מחדש (מתקפת לסדרר-מחדש תקפה אותי בשבועיים האחרונים, אין לי מושג למה) את כל ציוד קישוט היומנים שלי:

IMG_20160827_095857

מישהו רמז שקצת הגזמתי?

IMG_20160827_095912

חותמות בנפרד, פתקיות דביקות בצורות חמודות- בנפרד, מדבקות- בנפרד. מכיוון שהיה נדמה לי שאולי זה לא מספיק (סתם, לא באמת), התחדשתי גם במדבקות נוספות:

IMG_20160827_100216

חלקן של tea@soda וחלקן של ענבל גבור גם כן. עכשיו נשאר לי רק להתחיל להשתמש. ענבל הזמינה את כל רוכשות היומן להצטרף למפגש ווירטואלי לעיצוב לוח ההשראה שביומן. גם לוח השראה הוא פרוייקט-פתיחת-שנה שמלווה אותי כבר כמה שנים ברציפות. בשנה שעברה עשיתי לוח השראה במגירה. אולי אני עוד אשדרג את הלוח ההוא, אבל בינתיים נעניתי להזמנה של ענבל ויש לי לוח השראה ביומן:

IMG_20160828_095810

גם השנה, כמו בשנה שעברה, פרוייקט לוח ההשראה הזכיר לי את חדוות הקולאז'. חבל שאני צריכה שתעבור שנה כדי להיזכר בזה שוב. כמו בשנה שעברה, זה הבסיס, ועליו עוד יבואו תוספות במהלך השנה. יש כאן בעיקר אוסף של תמונות, דימויים, מילים, דוגמאות ומחשבות שאספתי ממקורות שונים (עיתונים, מדבקות, ספרים, אינטרנט) וסידרתי בבלאגן שמסודר בדיוק בשבילי ומזכיר לי קצת ממה ש"בא לי" לשנה החדשה. מצד אחד:

IMG_20160828_095819

ומצד שני:

IMG_20160828_095828

מלבד הקולאז' הוספתי עוד כמה נגיעות ליומן. למשל מעטפה על הכריכה הפנימית:

IMG_20160828_102620

או להתחיל לתכנן בגדול את החודש הראשון:

IMG_20160828_095920

כמה כיף להתכונן ככה לשנה צבעונית ומלאת יצירה?!

לא רק היומן השמח, אלא גם הבלוג הזה, "לג'ירף יש צוואר ארוך- הדור הבא", מתחיל בספטמבר את שנתו השלישית. אני קצת מתלבטת מתי לחגוג לו יומולדת, כי יש פער בין פרסום הרשומה הראשונה לבין החנוכה הרשמית, אבל בכל זאת…יומולדת. הרבה מהתכנונים שלי לשנה החדשה קשורים לבלוג הזה ולדברים שהתפתחו סביבו ושאני מקווה שעוד ימשיכו להתפתח. אז החלטתי השנה להקדיש לבלוג היקר שלי חודש של חגיגה. הוא יתחיל היום, עם פרסום הגרלת יום-ההולדת הראשונה של הבלוג ויסתיים בערב ראש השנה, עם ההכרזה על הזוכה בהגרלה. ומה באמצע? הפתעה! וגם עוד הגרלה! מתחילים:יומולדת שנתיים

(התמונה הנהדרת לקוחה מבלוג מסיבות חמוד, עם רשומה משגעת במיוחד בהשראת ג'ירפות, הבחירה הייתה קשה!)

איך משתתפים?

אחד מהדברים הכי נהדרים שהתפתחו סביב הבלוג הזה מסתתר אצלי בתיבת המייל (ולפעמים גם הווטסאפ)- מידי פעם אני מקבלת שיתוף מחמם לב, תמונה של ילד/ה מתוק/ה נהנים מפעילות שהוכנה בהשראה. בהשראת הבלוג, שלי! זה כל כך משמח, וכל כך מרגש, וכל כך נותן מוטיבציה, שהפרס הראשי הפעם מיועד לכזו "פעילות בהשראה"- גם אם כבר שלחת בעבר, שלחו לי תמונה (או תמונות, כמובן) של פעילות/רעיון (או פעילויות, כמובן :) שעשיתן (גם גברים יתקבלו בברכה) בהשראת הבלוג. כל פעילות מזכה בכרטיס כניסה אחד להגרלה. אשמח מאוד אם תכתבו כמה מילים על הפעילות, מסקנות, רעיונות חדשים, שדרוגים או ביקורות- כל הארה תתקבל בהנאה.

לאן שולחים?

למייל שלי- karindi@gmail.com. יותר ממוזמנים לשתף את התמונה גם בפייסבוק, עם קישור לבלוג ותיוג שלי. שיתוף בפייסבוק יזכה בכרטיס כניסה נוסף להגרלה (ציינו את השיתוף במייל/בתגובה).

במה זוכים?

התמונה הנבחרת (בהגרלה) תזכה את השולח/ת בערכה למשחק תחושתי בהתאמה אישית. בשנה שעברה הכנתי ערכה כזו לזוכה בהגרלה וזה היה אחד הדברים הכיפיים שעשיתי בשנה שחלפה…אז זה הזמן לדמיין את ערכת החלומות, אפשר גם לספר עליה קצת במייל, להשראה…

זהו, עד כאן יריית הפתיחה לחגיגות, ובכלל, לשנה החדשה שממש ממש תיכף מתחילה. מאחלת לכולנו שהשנה הזו תהיה צבעונית, מלאת השראה, שמחה, אופטימיות ומחשבה לפחות כמו הקולאז' שלי- שנדמיין, נתכנן ונגשים!

חום יולי אוגוסט

פעילויות קיץ לימים חמים במיוחד

האולימפיאדה מאחורינו, אוגוסט מתקרב לסיומו בצעדי ענק ובחוץ- עדיין קיץ. בין פירואט לצוקהרה (אין שום דרך הגיונית לכתוב את המילה הזאת, בחיי), עשינו עוד כמה פעילויות קיציות נחמדות ממש, ובעיקר, קלילות למדי, כלומר- מתאימות במיוחד להורים שהוציאו את כל האנרגיה שלהם בתחילת הקיץ ועכשיו נותרו סחוטים ועייפים (או מי, שכמוני, מתחיל את הקיץ סחוט ועייף כי קיץ זה…בלעע). כידוע לכל מי שעוקב אחרי הבלוג, אני אוהבת לקנות ציוד יצירה ומשחקים. בעיקר כזה שלא מיועד באופן רשמי למשחקים, כזה שמפעיל את הדמיון שלי. אבל לפעמים אני לא עומדת בפיתוי וקונה ערכות יצירה. כאלו מוכנות לגמרי, שממש עושות חשק ליצור. באחד הימים ההרבה-יותר-מידי-חמים האחרונים נכנסתי להתקף סדר בארון היצירה של הילדים, ובינתיים שלפתי שתי ערכות קיץ נהדרות כאלו, שהעסיקו את הילדים ממש לידי.

הערכה הראשונה פשוטה ממש- חבילה של 20 דפי מדבקות מלאות עיגולים עיגולים, זה הכל. אבל כאלו מדבקות מדליקות- מדבקות אבטיח! מדבקות ירוקות עם מרקם של קליפה, מדבקות אדומות חלקות ומדבקות אדומות עם גרעין. צלחות חד"פ מקרטון (כאלו שהצד השני שלהן מצוייר, 2.5 לחבילה במקסטוק) נחתכו לשניים והרי לנו אבטיחים:

IMG_20160816_154042

הערכה השנייה הייתה קצת מורכבת יותר, והייתי שקועה הרבה יותר בסדר ולכן גם כמעט לא צולמה, אבל זו הערכה:

IMG_20160816_114933

גזירי נייר חמודים חמודים ליצירת גלידות. מדובר בחבילה של כמה דפים צבעוניים עם מגזרות נייר שונות. הפרדתי את כל החלקים וסידרתי הזמנה נחמדה ליצירה:

IMG_20160816_114817

יעלה מאוד התלהבה מההרכבה ומההדבקה, אמיתי מאוד נהנה לשפוך דבק, וזמן מה אח"כ, ארון היצירה שלנו נראה ככה:

IMG_20160816_153616.jpg

כמובן, שפעילויות קיץ חייבות לכלול גם מים. הרבה מים. אז בין היתר בחוג היוגה הנחמד שלנו (חוג שמיועד למשפחות חינוך ביתי, בו יעלה משתתפת כבר תקופה, אספר על זה קצת יותר בתחילת השנה) היה מפגש קיץ חגיגי שסבב סביב פעילות תנועתית עם…דליים. זה היה נהדר:

IMG_20160818_102539

אחרי הפעילות המובנית היו המון מים וגם חול קינטי, על החוף:

IMG_20160818_110339

גם בבית אנחנו משתדלים לגוון את משחקי המים שלנו. לא שיש משהו רע ב-good old fashioned גיגית, אבל לפעמים מתחשק לגוון. בין פעילויות האולימפיאדה שלנו, השתמשנו בשאריות צבע לפעילות שרציתי לעשות עם אמיתי כבר הרבה זמן:

IMG_20160809_094001

אמיתי הוא קלישאה. קלישאה של 'בן'. עם כל החינוך לשיוויון ואנטי מגדריות (שהולך נהדר ברוב התחומים), אמיתי הוא ילד של טרקטורים. אין דבר שהוא אוהב יותר בעולם כולו. זו המילה הראשונה שלו כשהוא קם בבוקר והמילה האחרונה שלו לפני שהוא נרדם בערב. בשבוע הספר קנינו לו ספרון תמונות על טרקטורים (וכלי תחבורה אחרים) והוא אוהב אותו כל כך. בספרון הזה יש עמוד של התאמת גלגל לכלי התחבורה לו הוא שייך. הוא כמובן עושה את זה כבר בקלי קלות, אז חשבתי לאתגר אותו עוד קצת, עם רעיון שראיתי בפינטרסט- הדפסת סימני צמיגים. אספנו כמה טרקטורי צעצוע שונים, שאריות צבע והסענו הלוך ושוב על הדפים וכשנמאס- עברנו לשטיפת מכוניות:

IMG_20160809_094947

הרבה קצף, הרבה מים וכמה מכוניות מלוכלכות- כל מה שצריך כדי להתרענן ביום קיץ חם:

IMG_20160809_095401

גם חצר הגרוטאות שלנו זכתה לעוד רענון לקראת התקררותם המקווה של הימים, אבל נראה לי שהחצר תצטרך להמתין לרשומה משל עצמה. נכון, דיברנו על קיץ לוהט וחסר רחמים, אבל לתקווה שלי לגבי התקררותם של הימים יש בסיס איתן:

IMG_20160816_160224

לטבע מעגל משלו. רגע לפני שאנחנו עומדים להתייאש מהחום, הוא שולח מקלות לבנים יפיפיים לבשר לנו שעוד מעט זה נגמר:

IMG_20160816_160232

תמיד בדיוק בזמן הנכון. לצד תזכורת לזה שמעגל השנה עומד להתחדש עלינו לטובה, באהבה:

IMG_20160818_082805

(ובכלל לא דיברנו פה על ט"ו באב, שהוא לגמרי יופי של חג, וכידוע, אני לא נוטה לפספס סתם ככה יופי של חג, אבל הפעם נחגג אצלנו בצנעה רבה, עם ערימה ענקית של טראפלס שבח"לי הכין לי והוכיח שוב שלא סתם הוא זכה בכינויו). יחד עם מעגל השנה, גם יום ההולדת של הבלוג (ושלי) מתקרבים בפעם השנייה. יש לי תחושה שהרשומה יצאה קצת ארוכה מידי כדי לפרט על הגרלת יום ההולדת המתוכננת כפי שהבטחתי, אז, בלי לדחות את ההגרלה, רק את הפירוט אשמור לרשומה הבאה.

מקווה שכולנו נצליח להנות מימים אחרונים של אוגוסט, ושממש כמו שאני מקווה, ספטמבר יביא איתו רוחות קרירות והקלה בעומס החום…